דו"ח חריף: העורף לא מוגן מטילים, אין מקלטים ואין התראה

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם דו"ח מיוחד על "ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות", ובו ביקורת חריפה.

לדברי המבקר, השריפות שפקדו חלקים נרחבים במדינה במהלך חודש נובמבר, הבליטו את הסכנות והאתגרים הנצבים בפני העורף האזרחי במצבי חירום. כך הצורך לפנות עשרות אלפי בני אדם מאזורי מגוריהם, העלה אל פני השטח את המורכבות הרבה הכרוכה בפינוי אוכלוסייה.

בעת עימות צבאי, המציאות שתעמוד מול העורף האזרחי תהיה הרבה יותר מורכבת. במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, במהלך מבצעי לחימה שונים שנערכו החל משנת 2008 ובמבצע "צוק איתן" בשנת 2014, היו תושבי מדינת ישראל נתונים למתקפה כבדה וממושכת של טילים ורקטות. חלקם אף פינו את ביתם עקב מתקפות אלו. על פי הערכות של צה"ל, בעימות עתידי צפוי ירי על העורף האזרחי על ידי מדינות וגורמים עוינים במשך מספר שבועות והוא נאמד בעשרות אלפי טילים ורקטות.

אי לכך החליט מבקר המדינה להקדים את מועד פרסום הדו"ח "ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה)", לפרסמו בנפרד מדו"ח "צוק איתן", כפי שהיה מתוכנן קודם לכן.

דו"ח מבקר המדינה בדק את הפעולות המשולבות שנוקטת מדינת ישראל להגנה על העורף האזרחי מפני ירי טילים ורקטות, הכוללת שימוש במגוון אמצעים בתחום ההגנה האזרחית כדוגמת מיגון פיזי, קביעת הנחיות התגוננות, גילוי והתרעה מפני טילים ורקטות הנורות לעבר מדינת ישראל והיערכות לפינוי אוכלוסייה. כל זאת כדי לבחון את מוכנות מדינת ישראל להגנת תושביה במתארי חירום קשים הצפויים בעת לחימה. חלקם של אמצעי ההתגוננות עשויים לסייע בהגנה על העורף האזרחי במתארי חירום נוספים, כדוגמת פינוי אוכלוסייה במקרה של שריפות ומיגון הבתים שאמור לסייע בחיזוקם מפני רעידות אדמה.

הליקויים העיקריים:
מעורבות הדרג המדיני: ביוני 2014 החליטה הממשלה כי שר הביטחון והשר לביטחון פנים, יציגו עד ליום 1.11.2014, הצעה להסדרת סמכויות בתחום האמור בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון הפנים, לרבות הסדרה של סמכויות השר לביטחון הפנים באירועי חירום שלגביהם לא חל חוק ההתגוננות האזרחית. נמצא כי לא הושלמה הסדרת הסמכויות וחלוקתן בין המשרד לביטחון הפנים למשרד הביטחון.

מיגון פיזי: חלק מאמצעי המיגון האמורים להגן על הציבור מפני ירי טילים ורקטות, בכלל זה ממ"דים (מרחב מוגן דירתי), מקלטים פרטיים משותפים ומקלטים ציבוריים, אינם כשירים. נמצא, כי הנתונים שמציג פיקוד העורף בדבר שיעור האוכלוסייה הממוגנת מוטים כלפי מעלה, דבר שיש בו כדי לפגוע בטיב ההחלטות שיקבלו צה"ל והדרג המדיני בעת לחימה ולפגוע בהיערכות הרשויות המקומיות לחירום.

התרעה לתושבים: התרעה אמינה וממוקדת תורמת לביטחון התושבים הנקראים להתמגן. היא מאפשרת קיום שגרה ברמה כלשהי ובכך תורמת לצמצום הפגיעה בעתות חירום. במועד סיום הביקורת, אוקטובר 2015, האמצעים הקיימים בידי חיל האוויר ופיקוד העורף אינם מספקים התרעה לכלל תושבי ישראל מפני חלק מסוגי האיומים המצויים בידי האויב. זאת כאשר כבר בחודש מאי 2013 אישר רוה"מ נתניהו, תקציב רב-שנתי לפיקוד העורף לצורך שדרוג מערך ההתרעה. ההחלטה לא מומשה.

פינוי אוכלוסייה: נכון לפברואר 2016, יותר משלוש שנים מאז קיבלה הממשלה את ההחלטה על תכנית "מלון אורחים"- לפינוי המוני מאורגן של אוכלוסייה בשל סיכון המאיים עליה וקליטתה במקומות מוסדרים מראש. התכנית אינה בת-ביצוע בשל אי-השלמת היערכותם של חלק ממשרדי הממשלה ושל צה"ל.

הגנה על תושבי הצפון: לפי תרחישי צה"ל, בעת לחימה בגזרת הצפון ישוגרו אלפי טילים ורקטות לעבר היישובים הסמוכים לגבול הצפון. למרות זאת, יכולת ההגנה על תושבי הצפון בכלל ועל תושבי הערים בפרט מוגבלת מאוד, נוכח פערי המיגון הניכרים ויכולות הגילוי וההתרעה המצומצמות. למרות זאת, לא גיבשו צה"ל ומשהב"ט תכניות לפינוי אוכלוסייה, הכוללות את ערי הצפון, ולא התקיימו דיונים ברמת הדרג הצבאי או המדיני בנושא הפערים באמצעי ההגנה האזרחית והשלכותיהם על הגנת תושבי יישובי הצפון.

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא מתריע על היעדר התיאום בין הגורמים העוסקים בנושא הטיפול בעורף. יתרה מכך, למקבלי ההחלטות אין מידע מלא בנוגע למוכנות העורף. כאמור פיקוד העורף מציג מידע חלקי על אודות פערי המיגון הקיימים. אין גורם המרכז מידע בדבר כשירות אמצעי ההגנה הקיימים להתמודדות עם כלל האיומים על העורף האזרחי וסקירת המל"ל בנושא העורף האזרחי המוצגת בפני הקבינט אינה משקפת נאמנה את מוכנות העורף לחירום.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!