יהורם גאון מגיש את המנון החטופים: 'אחינו' • האזינו

מאז ותמיד ידע עם ישראל כי כשקשה, מרימים עיניים לשמיים ומבקשים פתרון מריבון העולמים. אחת התפילות הכי מזוהות עם קושי וצרה, היא ללא ספק תפילת "אחינו כל בית ישראל": אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה, הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה. הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב".

עובדיה חממה, איש של מילים ומנגינות מקוריות, נדרש למילים בימי השבר הגדול כשהנערים נחטפו. חממה השתתף בעצרת ההזדהות ותפילה למען שחרור הנערים החטופים: גלעד שער, איל יפרח ונפתלי פרנקל הי"ד.

יום אחד בלבד לפני שנמצאו הקדושים, התקיימה עצרת תפילה בכיכר רבין בהשתתפות הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו ורבה של צפת הרב שמואל אליהו. תפילת "אחינו כל בית ישראל" הופצה לקהל האלפים שהגיע לעצרת וחממה, פגש במילים ובטנו התהפכה. "מכל התפילות שצורפו שם, התמגנטתי לתפילה זו שהתעצמה בי בזמן אמת ועד כדי כך שידעתי שיתעבר בי ניגון".

בתוך כמה ימים, נחה עליו הרוח והוא ביקש להלחין את התפילה. ואולם דף התפילות המרוכז ההוא נותר ברכב. כשלקח אותו לחדר העבודה, נדהם לגלות שכל התפילות שהיו בעמוד ההוא דהו ונמחקו בשמש, ורק תפילה זו נותרה שלימה באותיות ברורות המאותתות לו לצקת בהן מנגינה. הלחן נבע ממנו וזרם בפשטות וחממה הרגיש צמרמורת של יצירה, כשהוא מתפקע מרוב רגש של אחדות גורל נפש האומה הישראלית כולה. "כולנו היינו אז מאוחדים, מזדהים וחשים מקרוב ערבות הדדית מה היא. שלשת הנערים הפכו ברגע לילדי האומה כולה והפכו אותנו שוב להיות ולחוש אחים. חטיפתם עצרה את נשימת האומה כולה. הסוף המר לא יכול היה אלא לגרור אותנו למלחמה נוספת במעגל השבייה המזרח תיכונית בו שרוי עד היום בית ישראל..."

מכיוון שכבר החל לעבוד על אלבום חדש הוא צירף את הלחן המרגש שנתפר למידותיו של יהורם גאון. השניים עבדו על השיר, תוך שהוא מתנחל בליבם ומתמקם היטב במפרסת הדמעות על מצב עם ישראל האפוף בצרות. אחינו כל בית ישראל, נהיה המנון פדיון שבויים המכנס בתוכו את הנעדרים, החטופים, השבויים והאחים שלא חזרו מהקרב וטרם הובאו לקבר ישראל.

את הטקסט המקורי, שינה חממה והרי ההסבר: "כולנו שבויים ועבדים של משהו וכולנו זקוקים לתפילה ולחסד. לכן יהורם ואני החלטנו לשיר 'ויוציאנו מצרה לרווחה' במקום 'ויוציאם', שהרי כולנו כאמור בסוג של צרה ושביה וכולנו זקוקים לרחמי שמים ואדם, בשאיפתנו להתקדם לתיקון עולם ולהשתחרר מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה שלימה במהרה בימינו ותיכף ומיד ממש".

האזינו:

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!