מ-1 בינואר: 10 אגורות על כל שקית ניילון

חוק השקיות, שנהגה על ידי השר להגנת הסביבה דאז עמיר פרץ, וחוקק על ידי השר אבי גבאי, קובע כי החל מינואר 2017 ישלם הלקוח ברשתות השיווק עבור כל שקית "גופייה" חד פעמית, שניתנה עד עכשיו בחינם. מטרת החוק היא הפחתה משמעותית את השימוש בשקיות הניילון העומד היום בישראל על 2.2 מיליארד שקיות בכל שנה. השאלה כמה יש לגבות עבור כל שקית, עברה לא מעט גלגולים, ונעצרה לבסוף על 10 אגורות בלבד.

ניסוי מעניין שנערך לאחרונה במעבדה לתובנות התנהגותיות בצרכנות בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן בדק האם מדובר במחיר האופטימלי. מן הנתונים שאסף צוות החוקרים בראשות ד"ר איל פאר, והדוקטורנטים אריאל טיקוצקי ולימור סהר-ענבר עולה כי גביית 10 אגורות לשקית חד פעמית אכן עשויה להפחית את השימוש בכ-38%. המשתתפים בניסוי ויתרו על כ-7-שקיות לקנייה ממוצעת (מ-18 ל-11 שקיות).

עם זאת, בניגוד להגיון שקובע שככל שמחיר השקית יהיה גבוה יותר, כך השימוש יפחת, עולה מנתוני הניסוי כי העלאת המחיר ל-30 אגורות לא תביא להפחתה משמעותית נוספת, אך כן תייקר את העלות לצרכן. במקרה זה הצרכנים ויתרו על 9 שקיות לקנייה ממוצעת.

עם זאת, המחיר שיסייע בהורדה משמעותית באמת של כמות שקיות הניילון היה דווקא 50 אגורות לשקית. במקרה זה ויתרו הצרכנים על כ-65% מן השקיות שלקחו בקנייה ממוצעת. יצויין כי המחיר שנקבע בשלב הראשון הוא התחלתי בלבד שיכול לעלות עם הזמן, ולאחר בדיקת יעילותו של החוק, שיערוך המשרד להגנת הסביבה.

האלטרנטיבה לשקיות החד פעמיות היא כמובן הסלים הרב פעמיים. בשלב ראשוניים של החוק נבדקה האפשרות לחלק סלים בחינם לכל משפחה בישראל, מה שלא נכנס לחוק הסופי. "לסלים רב-פעמיים יש עלות ראשונית גבוהה יחסית, אך צרכנים יכולים להחזיר את ההשקעה הזו די במהירות בכך שלא ישלמו עבור שקיות חד-פעמיות גם בקניות הבאות", אומרים החוקרים, "אם שקית חד פעמית עולה 10 אגורות, ובהנחה שסל רב-פעמי יכול להכיל כמות מוצרים כמו שלוש שקיות חד פעמיות, סל רב פעמי שעולה 5 שקל יחזיר את ההשקעה עבורו לאחר כ-5 קניות בסופר (אם בכל אחת רוכשים כ-30 מוצרים). אם השקית עולה 30 אגורות, נחזיר את ההשקעה כבר אחרי כ-2.5 קניות בסופר, ואם השקית עולה 50 אגורות, ההשקעה תחזור אלינו כבר בקנייה הבאה".

במידה שהחוק לא ייכנס לתוקף והשקיות יחולקו גם בעתיד בחינם, מעטים - רק כ-16% - מהצרכנים יבחרו לארוז את כל קנייתם רק בסלים רב פעמיים, קובעים החוקרים. כמעט מחצית מהצרכנים ימשיכו להשתמש בשקיות חד-פעמיות בלבד, והשאר ישלבו מעט סלים עם כמה שקיות.

מחירה של כל שקית משפיע ישירות על מהירות המעבר לסלים רב פעמיים. כאשר מחיר שקית חד-פעמית היה 10 אגורות, כמות בעלי הסלים הרב פעמיים הכפילה את עצמה, בעיקר על חשבון שקיות חד פעמיות ש"נחתכה" בחצי. בתעריף של 30 אגורות לשקית מגמת השינוי המשיכה, אך בהבדל קטן יותר יחסית. לעומת זאת, בתשלום של 50 אגורות לשקית שיעור הצרכנים שאורזים את קניותיהם רק בסלים רב-פעמיים - הפך להיות הרוב, ושיעור המשתמשים בשקיות כמעט ונעלם.

"צריך לזכור שעלויות גבוהות מדי עלולות גם לגרום לתגובות-נגד וכעס מצד צרכנים, ואפילו מולידות פעילות עבריינית לעתים - כמו שראינו במקרה של פקדונות על בקבוקים", מסכם ד"ר אייל פאר, "לכן אם המדינה תדאג לשמור את העלות של שקיות חד פעמיות נמוכה מספיק, ייתכן ונוכל, כבר בעתיד הלא רחוק, להיפרד מהן לגמרי".

המחקר נעשה על ידי חברת Ipanel.

קישורים:
פרשת הצוללות מסתבכת: כך יגיע הכסף הישראלי לאיראן
דרוקר על נתניהו בראיון ל'גרדיאן': ''לא ייאמן כמה זמן הוא מקדיש למאבק נגדי; שיחות טלפון בזו אחר זו''
בניין בלי מעלית, 3 חדרים במקום 4: התרגילים של הקבלנים במחיר למשתכן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!