יש לכם פחד גבהים? כנראה שלא תהיו עגורנאים

"אמא אני מפחד ללכת לגן הם הביאו מנוף ענק שעובר מעליו. אני מפחד שהוא ייפול עלינו", כך שמענו לא פעם ילדים שפונים להוריהם. אז ראשית נבהיר שמה שריחף מעל הגן שלו נקרא עגורן ולא מנוף;

מה זה עגורן צריח?

עגורן שנקרא בישראל מנוף ענק הוא ציוד מכני הנדסי המיועד להרמת גופים כבדים. בדרך כלל המונח "עגורן" מתייחס לעגורנים מגדליים הנפוצים באתרי בנייה של בניינים רבי-קומות <ומגדלים. עגורנים אלה מורכבים באתרי בנייה ומטרתם להעלות ציוד בנייה, מנועים, גנרטורים וחומרי גלם אל הקומות הגבוהות. עגורנים אלה הם לרוב מבנים ענקיים אך מודולריים ובנויים כך שיהיה אפשר להרכיבם במקום ולפרקם בתום העבודה. עגורן בנוי, בדרך כלל, ממסבכי מתכת.

עגורני צריח מהווים מתקן חיוני וחשוב בהקמת מבנים ומקצרים באופן משמעותי את משך הבניה, בעצם היכולת להעביר מטענים וציוד בניה לגבהים במהירות וביעילות. עגורנים משמשים באופן נרחב בתעשיית הבניה ובאתרי הבניה. העגורנים המצויים באתרים אלה הנם בעיקר מסוג עגורני צריח על סוגיהם השונים ומיועדים לסייע בעבודות על ידי הנגשת חומרים וציוד.

מקור השם עגורן, בדומה לשמו בשפות אחרות, נגזר שמו מהעוף עגור שעמידתו על רגל אחת דומה למראה העגורן המגדלי. כך למשל באיטלקית(gru) ובאנגלית (crane)

מהם הגורמים השכיחים לתאונות?

על-מנת להימנע מתאונות יש להכיר את הגורמים השכיחים להתרחשותן:
1. הימעכות בין המטען לגוף כלשהו. דוגמה: עובד שאחז בידיו מטען כדי לכוונו, נלכד עם הורדת המטען בינו לבין קיר סמוך.
2. פגיעה עקב היתפסות בין המענב למטען או לאונקל. דוגמה: ידו של עניבן נתפסת בעת הלבשת טבעת המענב על האונקל.
3. פגיעה על-ידי מטען מיטלטל. דוגמה: מטען מיטלטל פוגע בעובד או במטען. פגיעה כזו מסוכנת ביותר עקב הנזקים הלא ישירים שהיא עשויה לגרום כגון: התהפכות העגורן והרס מבנים בנוסף לנזקים ישירים כגון פגיעה מסוכנת בעובדים והרס המטען.
4. התנגשות המטען בחפץ זר בשעת תנועתו. דוגמה: הרס קווי חשמל, צנרת, מכונות וציוד וכן פגיעה בעובדים עשויים להיגרם כתוצאה מפגיעה על-ידי המטען בדרכו מטה.
5. פגיעה על-ידי מטען יורד. דוגמה: מטען יורד עשוי לפגוע בראשם ובחלקי גוף אחרים של עובדים. פגיעה קטלנית זו מועדת להתרחש כאשר אין קשר עין בין העגורנאי למטען.
6. פגיעה על-ידי מטען המשתחרר מן המענב. דוגמה: כל סוגי הפגיעות שתוארו עשויים להתרחש כתוצאה מתאונה זו הנגרמת מקשירה לא נכונה של המטען או משימוש במענב פגום.

חשוב לזכור! יותר מ-70% מהתאונות נגרמות בעת קשירת המטען או בתנועתו

מהם הסיכונים השכיחים בתפקיד העגורנאים וכיצד מתמודדים איתם?

כידוע מטבע הדברים עבודת העגורנאים הנה תובענית, וסביבת העבודה באתרי הבנייה השונים הנה רועשת ומאובקת ועתירת סיכונים, החל מחשיפה לפגעי מזג האוויר בהתאם לעונות השנה, אבק, רעש, רעידות, רכב נע, ציוד עבודה, חומרי בנייה ועוד רבים אחרים.. להלן מספר סיכונים והדרך לבקרם ולמניעתן

רעידות בתא הפעיל- בעת הסעת העגורן על המסילה, והסעת המטען והורדתו.
פתרון: תקנות הניטור הנ"ל מפנות לספר של אגודת הגיהותנים האמריקאים ACGIH קובעות את תחום הרעידות המותר לכל הגוף בהתאם לתדירויות ומשך החשיפה. מניעת הרעידות נעשית בדרך כלל במקור על הציוד ו/או לחילופין במידה ולא ניתן באמצעות המושב.

רעש – חשיפה לרעש בעבודה
פתרון: תקן עגורני צריח 5902 דורשים עמידה בתקני רעש מותרים, על מנת לא לפגוע בכושר השמיעה של המפעיל. ניתן להשתמש באטמי אוזניים ו/או באוזניות מגן המנחיתות את הרעש.

קרינה אלקטרו – מגנטית מלוחות חשמל – חשיפה בזמן העבודה
פתרון: במסגרת תקנות הניטור הנ"ל והנחיות המשרד להגנת הסביבה קיימות רמות חשיפה מותרות לקרינה. על מנת לעמוד על ממדי הקרינה באם הנה חריגה יש לבצע מדידת קרינה באמצעות מודד קרינה מוסמך. קיימת רשימת מודדים מוסמכים קיימת באתר המשרד להגנת הסביבה

ישיבה ממושכת, פעולות מונוטוניות, מבט קבוע למטה –
פתרון: קיים חוק שעות עבודה ומנוחה המכתיב את משך העבודה, שעות העבודה המותרות, וההפסקות.

עליה וירידה בסולם – סיכוני נפילה
פתרון: מומלץ להשתמש בכפפות עבודה בעת העלייה והירידה. כמו כן בהתאם לתקן הישראלי לסולמות קבועים יש להתקין משטחי מנוחה כל 6.0 מטר או 10 מטר עם מגן גב.

גודל תא המפעיל, קבינה
פתרון: גודל תא המפעיל נובע מדרשות התקינה, סוג העגורן ו/או הזמנת הלקוח. מוצע באם התא הנו קטן ממדים לצאת מהתא ולרדת בעת ההפסקות, במידת האפשר.

אוורור חשיפה ממושכת לשמש
פתרון: תקן העגורן 5902 דורש שזכוכיות התא יהיו מהסוג המסנן קרינה אולטרא – סגולית. רצוי במידת האפשר התקנת מערכת מיזוג אוויר ו/או אוורור. ושימוש במשחות מגן לעור.

חשיפה לאבק – מזיק לבריאות
פתרון: קיימות תקנות חשיפה לאבק מזיק, על מנת לבדוק באם מפעיל העגורן חשוף לאבק מזיק. אם כן -יש לבצע מדידות לרמת החשיפה הקיימת שהנה פרטנית למקום ולזמנים מסוימים בהתאם לפעילות הרגעית ובהתאם לכל לפעול.





להלן כללי בטיחות בסיסיים למניעת תאונות בעבודה עם עגורן:

השימוש והתנאים להפעלת עגורן צריח מותנית בראש ובראשונה בקיום של שני בעלי תפקידים באתר המוגדרים בחקיקה: העגורנאי (מפעיל העגורן) והאתת (קושר המטענים ונותן סימני איתות לתנועת העגורן)

פעולות העגורן עשויות להיות מסובכות ולהתבצע בתנאים קשים. לכן, על פי תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח) על מבצע הבנייה לוודא כי העגורן מצויד באביזרים הדרושים כגון: מסלקי מכשולים בבסיס העגורן, ידיות ההפעלה מתאימות, מכוון אוטומטי לעומסים הבטוחים - שיראה לעגורנאי באופן ברור את עומס העובדה הבטוח באותה שעה. גובלים - המבטיחים את הגבלת תנועת העגלה בנקודות הדרושות בזרוע. עגורן-צריח יצוייד בגובלי עומס-יתר ו בלמים למנועים - המנועים יצוידו בבלמים נאותים.

בטיחות לפני ביצוע העבודה
תכנון עבודה עם עגורנים - על-מנת להפחית למינימום את הסכנות הבטיחותיות בעבודה עם עגורנים, חשוב לתכנן נכון את העבודה. יש מספר נושאים עליהם יש לתת את הדעת בעת התכנון:
תנאי השטח - לפני תחילת העבודה יש לבדוק את סוג הקרקע באזור על-מנת לוודא שאין סכנה של שקיעת הקרקע (יש לקבל חוות דעת של יועץ קרקע) עקב העומס המופעל על-ידי העגורן ומטענו. יש לשים לב לצורת פני השטח, לרבות מדרונות, עליות וזווית צידית. במקרים בהם הקרקע אינה ישרה יש לאזן את העגורן על-מנת למנוע התהפכות. במקרה שהקרקע טבעית או מורכבת מפסולת, יש "לרפד" אותה בחצץ או פסולת מחצבה למניעת שקיעה או הטיה של העגורן.

קרבה למתקני חשמל או קווי חשמל - תאונות רבות נגרמות כתוצאה מהתחשמלות הנובעת מקרבה למתקני חשמל. על פי תקנות הבטיחות בעבודה (1966), אסור להפעיל עגורן בכל מקרה שחלק ממנו חשוף לסכנת חשמל. כמו-כן חשוב לשמור על מרחק של 2 מטרים מקווי חשמל עיליים במתח של 22000 וולט ו-3 מטרים מקווי חשמל במתח גבוה יותר.

גידור העגורן - לפי פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש 1970), חובה לגדר כל חלק בולט בעגורן. כל גידור שמוסר לצורכי אחזקה, יוחזר למקומו עם גמר העבודה.

כבלים - לפני העבודה חובה לוודא שהכבל מלופף בצורה כזו שחלקיו אינם מסובכים אלה באלה, ואינם עשויים להסתבך. חשוב לבדוק באופן שוטף שאין סימני בלאי על הכבל, כגון: שחיקה, קריעה וחלודה. יש לבדוק את הכבל אחת לשבוע.

זרועות - על העגורנאי לוודא באמצעות טבלת עומסים מותרים, שהזרוע או קטע הזרוע שבשימוש מתאים למטען המורם. על הזרוע חייבים להיות לפחות 3 שלטים טווחים קטן, בנוני וגדול, המראה מרחק ועומס בטוח.

אונקל - יש לוודא שהאונקל אינו מכופף, שיש לשונית הבטחה וחובה לבדוק מהו העומס המרבי המותר לשימוש בו.

מחוונים אוטומטיים לעומס עבודה בטוח - הרמה של מטען כבד מיכולת העגורן הנה מסוכנת מאד. מחוונים אוטומטיים נועדו לתת אזהרה חזותית וקולית במקרה על עומס יתר. חובה לוודא באופן שוטף שהמחוון תקין.

גובלים - גובלי תנועה נועדו להגביל את תנועת הזרוע, כך שלא תנוע לאזורים מחוץ לטווח העבודה ותפגע במבנים או בבני אדם. יש לוודא לפני תחילת העבודה את תקינות הגובלים בכל הכיוונים בהם העגורן פועל.

בכל מקרה של חריגה או תקלה, העגורנאי מחויב לדווח למנהל העבודה.

חשוב לזכור, כי האחריות בביצוע עבודה עם עגורן בעבודות בנייה מוטלת על מנהל העבודה, אלא אם הסמיך מבצע הבנייה, באופן מפורש, אדם אחר לכך, מנהל העבודה יוודא לפני תחילתה את הפרטים הבאים: העגורן יופעל רק על-ידי אדם שהוסמך לכך, העניבן הקושר את המטען יהיה מוסמך לכך, אם אין לעגורנאי קשר עין עם מקום הרמת המשאות, המסלול ומקום הפריקה, יקבל העגורנאי איתות מאתת מוסמך. העגורנאי מכיר את מגבלות המשקל ובקיא בדרכי הקשירה שלו, אסור לגרור או לעקור מטען.

בכל מקרה של חריגה מהאמור לעיל, אין להפעיל את העגורן.

בטיחות בזמן ביצוע העבודה

זמן העבודה הוא כמובן הרגיש ביותר מבחינה בטיחותית. כדי להימנע מתאונות, חשוב להקפיד על נהלי העבודה והחובות של כל בעל תפקיד.
1. העגורן יופעל רק על ידי עגורנאי מוסמך, בעל רשיון בתוקף, שמקבל איתות מאתת מוסמך.
2. אין להיכנס, לצאת או לטפס על העגורן בשעת נסיעה.
3. מפעיל העגורן יפעל רק על פי סימני האתת המוסמך, אלא אם ברור לו שקיבל סימון לא נכון. חשוב לוודא שלכל הקשורים בעבודה, סימנים מוסכמים לגבי איתות.
4. על העגורנאי לדעת את המשקלים המונפים. במקרה של משקל הקרוב למגבלת המשקל של העגורן, על העגורנאי להרימו לגובה 50 ס"מ ולבדוק את יציבות העגורן ואת הבלמים. רק לאחר שווידא כי הם תקינים, ירים את המשקל לגובה הדרוש.
5. כאשר העגורן מוקם ליד מבנה אחר, עגורן אחר או כבלי חשמל, יש להתקין גובלים חשמליים למניעת התקרבות כבל ההרמה למפגעים אלה.
6. חובה על כל המעורבים בעבודת העגורן להימנע מקשירת משאות מאולתרת.
7. במקרה של חשש לתקלה בעגורן או בכבליו, תופסק העבודה מיד (תקנה 73, 74 לתקנות הבטיחות בעבודה עגורני צריח).
8. בכל מקרה של רוחות חזקות, ראות לקויה או חשש מסערה, תופסק העבודה מיד.
9. כאשר מפעיל העגורן יוצא מתא העגורנאי, עליו לנתק את מערכות העגורן.
10. אין לנסוע עם מטען תלוי.

ערנותו ומעורבותו של מנהל העבודה מתוקף היותו אחראי לבטיחות העובדים חשובות מאוד בשעת העבודה. חובותיו הם:
לוודא שמירה על כללי העבודה מצד העגורנאי, העניבן והאתת., לוודא שהעגורן אינו מופעל על-ידי איש שאינו מוסמך לכך, לוודא שאין איש על העגורן בעת נסיעה ובשעת העבודה נמצא על העגורן בעל תפקיד בלבד, לשים לב שעבודת העגורן אינה מסכנת איש מהעובדים באתר.

על מנהל העבודה להפסיק את עבודת העגורן בכל מקרה שיש בעיה בעגורן או הפרת כללי העבודה או סכנה לבטיחות העובדים.

בטיחות לאחר ביצוע העבודה ואחזקה:
לעתים קרובות נוטים לזלזל בתקנות והוראות הקשורות בסיום העבודה. חשוב לזכור כי הפעולות שמבצעים לאחר העבודה ואחזקה נכונה מקילות את השמירה על הבטיחות בעבודות הבאות.
1. חובה להוריד כל משא מן העגורן ולהביא את הוו למקומו.
2. יש להשאיר את הזרוע חופשית.
3. יש להשאיר את העגורן במקום מוגן ובטוח.
4. במקרה של מסירת העגורן לעגורנאי חדש, יש ליידעו לגבי מצב העגורן.
5. בעגורן שנע על מסילה יש לבדוק שצבתות הנעילה סגורות כדי למנוע תנועה.

כמו בכל שלבי העבודה גם בשלב זה על מנהל העבודה לוודא ביצוע של ההוראות על-ידי העגורנאי.





תחזוקת העגורן

שמירה על מבנה העגורן ומערכותיו חיונית לתקינות ובטיחות פעולתו. חובה לוודא כי הוראות האחזקה שסופקו על-ידי היצרנים השונים, מבוצעות על-ידי העגורנאי. יש מספר כללי תחזוקה המתאימים לכל העגורנים. חובה לשמור על ניקיון כל חלקי העגורן!

תחיקה תקינה, ונהלים לעבודתם של עגורנאים כולל מפעילי עגורני צריח
קיימים מספר תקנות ותקנים ישראלים אשר קשורים לעבודתם של עגורנאים כולל מפעילי עגורני צריח כגון:
• תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח) התשכ"ז – 1966
• תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג – 1992.
• תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011
• חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951
• נוהל בדיקת עגורני צריח המיועדים ליבוא- תאריך: 16.5.2010
• תקן ישראלי מס' 5902 - עגורנים - בטיחות - עגורני צריח
• תקן ישראלי מס' 14122 – סולמות קבועים
חל איסור על הרמת אדם באמצעות עגורן צריח! (גם לא בסל הרמה)

בשיתוף המוסד לבטיחות ולגיהות (המוס"ל) שהינו גוף ציבורי לאומי, מטרתו היא להטמיע תרבות של בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית, בסביבת העבודה. המוס"ל מעניק סל שירותים, ללא תשלום, לטובת העובד והמעסיק (שירותים משלימים מוצעים בעלות ללא רווח). כמו כן, במוס"ל עוסקים בפעולות מניעה, הסברה, הדרכה ומחקר.

לכל שאלה בנושא בטיחות ובריאות בעבודה ניתן לפנות למרכז המידע בטלפון 9214*, באמצעות אתר האינטרנט, בפייסבוק או באפליקציה בנייד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!