עולם הישיבות: מעדיפים לנהוג בלי רישיון • מחקר

עמותת אור ירוק ומשרד הרווחה יחלו בפרויקט הדרכה לנערים שנהגו ללא רישיון. צפו

,

עמותת אור ירוק, שירות המבחן לנוער ומשרד הרווחה, יחלו בימים אלה פרויקט הדרכה חדש לבני נוער שנהגו ברכב ללא רישיון.

הפרויקט כולל 15 קבוצות של נערים, בכל רחבי הארץ.

הערים בהן פרושות הקבוצות הן: באר שבע, נצרת, כפר סבא, קרית גת, תל-אביב, אשדוד, הרצליה, ירושלים, אשקלון, חדרה, רמלה, עכו, נתניה ועפולה.

במפגשי הקבוצות מועברים תכנים כגון:

• מעגל העבירה – כל משתתף מספר על העבירה שבגינה הגיע לקבוצה, ומנסה להבין מה הניע אותו לבצע אותה – רגשות, מחשבות, טעויות בחשיבה וכיו"ב.

• מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה – הגברת המודעות העצמית של המשתתפים לגבי מידת האחריות שלהם לביצוע העבירה.

• לחץ חברתי – בירור המשמעות של לחץ חברתי בהקשר של נהיגה ומודעות לכך שעצמאות מחשבתית, שיקול דעת, אחריות וזהירות מביאות לנהיגה בטוחה.

• מפגש הורים וילדים – הכרות עם מאפייני נהיגה של צעירים, תפקיד ההורים בליווי נהגים חדשים, סמכות הורית.

מסקר שערכה אור ירוק עולה, כי שיעור לא מבוטל מבני הנוער נוהגים ברכב ללא רישיון. כ-13% מבני הנוער דיווחו כי יצא להם אי פעם לנהוג ברכב ללא רישיון נהיגה. עוד עולה מן הסקר, כי שיעור מי שציינו כי נהגו ברכב ללא רישיון גבוה יחסית בקרב בנים, בני נוער בשכבת הגיל הבוגרת יותר (16-18), ובשיעור עולה עם הירידה ברמת הדתיות, ועם העלייה במספר הרכבים במשפחה. בנוסף, שיעור גבוה מאוד, של 4 מכל 10 בני נוער בשכבת הגיל הצעירה (12-15), ציינו כי יצא להם לשבת בכסא הנהג בזמן שהרכב היה מותנע.

שמואל אבואב, מנכ"ל אור ירוק, אמר: "הפרויקט יצא לדרך, מתוך הצורך להתערבות ייחודית לנערים, ובשל ריבוי המופנים אל שירות המבחן לנוער. בנוסף, עלה צורך עצום לתת מענה גם להורים המתקשים להתמודד עם ילדם ועם העבירה שביצע, תוך חיזוק הסמכות ההורית שלהם להציב גבולות ולדרוש דרישות מהילדים".

המחקר

ד"ר אורית טאובמן – בן ארי מביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן ערכה מחקר עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. המחקר נקרא: "משתמשי דרך בציבור החרדי – עמדות, תפיסות והתנהגות".

לידי 'בחדרי חרדים' הגיע החלק שעוסק בתובנות לגבי בחורי ישיבות והוא מובא פה לראשונה לפניכם.

על פי המחקר, עולם הישיבות אוסר באופן פורמאלי הוצאת רישיון נהיגה ונהיגה בכלל של בחורים לומדים. אכן, בקרב בחורי ישיבה (רווקים מעל גיל 17), אין זה מקובל להוציא רישיון נהיגה.

במציאות, קיימים הבדלים בחומרת האיסור ובהקפדה עליו בין החוגים השונים, כאשר בחוג החסידי קיים איסור מוחלט להוציא רישיון נהיגה כרווק. יחד עם זאת, ראשי הישיבה מעלימים עין בדרך-כלל כאשר מדובר ברווק מבוגר. הישיבות הליטאיות נחשבות לפחות מחמירות.

ישנן ישיבות אשר בהן האיסור הוא מוחלט ביותר , והסנקציה על הוצאת רישיון נהיגה הינה סילוק מיידי, וישנן ישיבות אשר תהיה בהן העלמת עין בנושא.

למרות האיסור, אנו עדים לכך שיש בפועל תופעה של הוצאת רישיון בקרב בחורי ישיבה. לצד זה, קיימת גם תופעה של בחורים הנוהגים ללא רישיון.

באופן פרודוקסלי, נהיגה ללא רישיון נחשבת לפחות "מסוכנת" מבחינת המחירים החברתיים שיהיה על הנוהג לשלם במידה וייתפס על ידי ראשי הישיבה.

הוצאת רישיון נתפסת כעבירה מתוכננת כלפי הממסד, לעומת נהיגה ללא רישיון אשר נחשבת למעידה חד פעמית.

למרות שהוצאת רישיון נהיגה נחשבת לתופעה חריגה ונתפסת לעתים כחלק מחריגה כללית ורחבה מהתלם, נראה כי קיימת מוטיבציה גבוהה להוציא רישיון אצל חלק מהבחורים.

הוצאת הרישיון מספקת לבחור תחושת עצמאות, ובעיקר חוויה רגשית מהנה. עבור בחורי ישיבה, נהיגה מהווה אחת הדרכים היחידות לפורקן, לשחרור ולריגוש. פעמים רבות מתווספים לכך חוסר זהירות, שיפוט לקוי והיסחפות, המאפיינים את גיל הנעורים.

בחורים המוציאים רישיון נהיגה מסתירים זאת בד"כ לא רק ממסגרת הישיבה, אלא גם ממשפחותיהם. הם משתפים קומץ קטן של חברים קרובים , אשר שותפים להתרגשות ולשמחה שבכך.

מאחר וההורים לרוב אינם שותפים, תכנון הוצאת הרישיון ומימונו נעשים כמעט תמיד באופן בלעדי על ידי בחור הישיבה. פעמים רבות למשפחה אין רכב וכדי לנהוג הבחור משכיר רכב מ'מאכער' כלשהו.

בישיבות רבות ידוע כי קיים קומץ של בחורים אשר מוציאים רישיון נהיגה, משכירים רכבים ואף נוהגים ללא רישיון נהיגה. למרות זאת, אין זה מקובל לדבר על הנושא. העלמת עין או התייחסות
נקודתית ספציפית למוציא הרישיון היא תגובה אופיינית (לעיתים תינתן לו לגיטימציה בשל צורך ממשי או הסכמה שבשתיקה מאחר ומדובר בבחור שקדן ורציני).

אולם, לא מתקיים דיון כולל ומעמיק בנושא הבטיחות בדרכים, זאת מאחר ודיון מעין זה עלול להתפרש כמתן לגיטימציה להוצאת רישיון נהיגה וביטול זמן לימוד תורה לשם ענייני חולין. המחיר החברתי שבחור ישיבה עלול לשלם על הוצאת הרישיון אינו מסתכם בסילוקו מהישיבה. הדבר יכול לפגוע בשמו הטוב ולפיכך באפשרויות השידוך שלו. אי לכך , נהיגה בקרב בחורי ישיבה מלווה במתח תמידי.

בנוסף למתח החברתי שעשוי לפגוע באיכות הנהיגה, קיימים גם סיכונים ממשיים נוספים בנהיגתם של בחורי ישיבה: המשפחה אינה שותפה לעניין, ולכן בד"כ אין לנהגים הצעירים מלווה; מספר ההזדמנויות לנהוג הינו מוגבל ביותר והם אינם צוברים ניסיון בנהיגה; כאשר הם נוהגים, בד"כ זה מתרחש עם חברים נוספים ברכב, לשם טיול, הנאה ושחרור. השילוב של חוסר הניסיון, האדרנלין והרצון ליטול סיכונים המאפיינים את הגיל, הלחץ החברתי והעובדה שהבחור ממילא עבר על המקובל בחברה שלו, מולידים פעמים רבות נהיגה מסוכנת.

בהתאם לממצאים אלו, נמצא במחקר הכמותי כי בחורי הישיבה מתאפיינים יותר בסגנון נהיגה מסתכן וחסר אחריות, הם מוכנים יותר ליטול סיכונים בנהיגה, הם מבצעים עבירות תנועה בתדירות גבוהה יותר, מעורבים יותר בתאונות דרכים וכן נמצאים יותר אשמים בגרימה לתאונות אלו, מאשר קבוצות גיל אחרות.

בראיונות שנערכו עם מובילי הדעה במגזר, מתבררת הכחשה של התופעה של נהיגת בחורי ישיבה והתייחסות אליה כאל תופעה חריגה ביותר. עם זאת, בחורי הישיבה שרואיינו במחקר תיארו תופעה בהיקף משמעותי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!