כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024

"להחליט עכשיו על קיצור השירות בצה"ל"

היועץ הכספי לרמטכ"ל: אם לא נחליט כעת על קיצור שירות החובה - הוא לא יקרה ב-2020 • ח"כ אבי דיכטר: "שלום אי אפשר לעשות כרגע, ולא בגללנו, אבל את הקיצור אפשר לבחון"

תא"ל ד"ר ששון חדד, צילום: דובר צהל
תא"ל ד"ר ששון חדד, צילום: דובר צהל



"אם לא נחליט על קיצור שירות החובה הצבאי כבר עתה, הוא לא יקרה ב-2020. אמנם לא עשינו עבודת מטה כמו בקיצור השירות הקודם, אבל ערכנו בדיקת היתכנות, ושילבנו זאת במסגרת תכנית רב-שנתית (תר"ש) של חמש שנים, שזה יותר רציני מאשר לקבל החלטות רק שנתיים מראש", כך הזהיר היום (ב') תא"ל ד"ר ששון חדד, ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל בדיון שקיימה ועדת חוץ וביטחון בקיצור שירות החובה לגברים מ-32 חודשים כיום ל-30 חודשים.

הסעיף בעניין מעוגן בהסכם בין מערכת הביטחון לאוצר שנחתם אשתקד וכולל בין היתר תקציב ל-5 שנים של כ-300 מיליארד שקל למערכת הביטחון. הדברים הללו נאמרו לאחר בקורת שהושמעה בישיבה הקודמת של הוועדה בעניין.

עופר מרגלית, מאגף תקציבים במשרד האוצר התריע כי "בלי יעד ברור, מובנה ומחייב בחוק, המערכות לא מתכנסות. אנו רצינו שהקיצור יתחיל כבר בעוד שנה, אבל פרק הזמן נקבע במו"מ, ואנו סבורים שניתן פרק זמן מספיק ארוך לצה"ל להיערך ולעמוד בזה, כפי שעמד בקיצור הקודם".

מרגלית הוסיף כי "בדיונים קודמים הראנו לכם את פוטנציאל המתגייסים, כך שסך כח האדם לא ייפגע, וגם שיש שיפוי תקציבי להתמודד עם הקיצור. כל קברניטי מערכת הביטחון ראו זאת לנגד עיניהם כאשר אישרו את ההסכם, והם ודאי לא היו נותנים ידם לפגיעה בביטחון המדינה. הדבר אושר גם בהחלטת הקבינט, ללא כל התניה".

ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) הביעה התנגדות ואמרה כי "הטיעון לפיו מערכת הביטחון לא היתה חותמת אם היתה חושבת שזה פוגע בביטחון המדינה מייתר לכאורה את הוועדה הזו וגם את הקבינט. גם הנימוק להצדקת קיצרו השירות לטובת אחוזי תוצר שיורדים בשל השתלבות מאוחרת בשוק העבודה הוא מגוחך, כי לאור זאת כדאי לבטל בכלל את צבא החובה".

"מעולם לא הוכנס מהלך אסטרטגי כזה לחוק ההסדרים, ובאותה מידה אפשר להכניס את רכש הצוללות. אני נגד האכסניה של חוק ההסדרים, ולגופו של עניין, גם נגד הקיצור עצמו, בשל יצירת היחס הלא הגיוני בין תקופת ההכשרה של החיילים, לתקופה שהם נותנים לצה"ל אח"כ כשהם במיטבם".

ח"כ עפר שלח (יש עתיד) הסביר כי "קיצור החודשיים שלפנינו נכנסו כספח להסכם כחלון-יעלון, ולשר הביטחון הנוכחי אין בו אמון, אבל הכסף כבר התחיל לעבור, אז אתם מסכימים, והקבינט כבר שם על זה פקק, לבחון אם זה ייכנס לתוקף או לא בשנת 2019. הקבינט שם לעצמו סייג כיוון שהוא לא לוקח את ההחלטות שלו ברצינות, ורמת הדיונים בו היא פרומיל מהדיונים בוועדה הזו. אני עוסק בתחום הזה כבר שנים רבות, ועוד לא ראיתי את מערכת הביטחון באה למשהו, בטח לא כל כך דרמטי, ללא עבודת מטה. תמיכתי העקרונית בקיצור השירות ידועה, אך לא באופן כזה"

ח"כ איל בן-ראובן (המחנה הציוני) אמר כי "גם אני בעד קיצור השירות, בכפוף לצרכים ולמצב הביטחוני. כוועדה רצינית אסור לנו לאשר חוק, או כל נושא, שברור לנו שלא נעשתה עליו עבודת מטה רצינית, וקיצור שירות חובה זה נושא בעל משמעות לאומית. תבואו עם עבודת מטה מסודרת ונדון בזה כבר ב-2017, אבל לא כך רק בגלל ענייני תן וקח עם האוצר".

לעומתו, ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר כי "אני מחזיר אותנו לנובמבר 2015, שאמרנו שאנו לא מאמינים להסכם בין האוצר והביטחון, כי יש שם חלקים שמחייבים חקיקה. לא חשבנו שזה יקרה והנה זה לפנינו. זו אופציה עדיפה בהרבה על ההתכתשות של שנה אחר שנה בין המשרדים כמו בזאר טורקי. אמנם צריך לוודא שכאשר תעשה עבודת מטה היא תוצג בפנינו, אבל אסור לחזור אחורה ולפרק את ההסכם, אלא יש לחזק אותו ולאשר את קיצור השירות".

ח"כ רחל עזריה (כולנו) תמכה בקיצור השירות והסבירה כי "יש פה הזדמנות שלא חוזרת על עצמה הרבה פעמים. מערכת היחסים התקציבית של המדינה עם צה"ל היא תמיד מורכבת, והגענו לעת רצון, ועשו הסכם ארוך ומורכב שרצינו לעשות כבר 20 שנים. תמיד אפשר להמשיך לדון, אבל אני חושבת שלא נכון לפצל את זה מחוק ההסדרים מחשש שזה יפגע בהכל".

יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר (ליכוד) שדרש בישיבה הקודמת תשובות ברורות מהצבא לגבי הצורך לקבל כעת החלטה על קיצור השירות הצבאי מ-2020 אמר כי: "אני לא מכיר מקרה בו היו מתווים לצה"ל כיוון שכזה, והוא לא היה נעמד על רגליו האחוריות אם היה סבור שלא יוכל לעמוד בזה. הדור שלנו לוקח את אורך השירות כמובן מאליו. גם אני בעבר אמרתי שבפחות משלוש שנים חייל לא שווה שום דבר, אבל אתה מתחיל להתבגר ויש לך ילדים ויש לך נכדים, ואתה מתחיל לשאול אם אפשר לקצר את השירות. אז שלום אי אפשר לעשות כרגע, ולא בגללנו, אבל את הקיצור אפשר לבחון. מדי פעם יש לנו את הפריבילגיה לקבל החלטות מרחיקות ראות".

עוד הוסיף דיכטר כי "יש לכל חייל ולמערכת הביטחון ארבע שנים להתכוונן לזה, ושבע שנים עד המשמעות האמיתית שהיא שחרור המחזור הראשון, ולנו כוועדה יש מספיק שנים לפקח על התהליך ולבקר אותו".

קישורים:
''לתת העדפה ברורה לזוגות צעירים בדירות''
המלצות ליצמן: במבה בחוץ, סימון סוכר בפנים
''קידוחים חדשים? קודם תפתחו את מאגרי הגז שמצאתם''
קיצור השירות צה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}