הנכד ספד לסבו התכשיטן: "היית הרבי שלנו"

קהל רב ליווה היום (שני) למנוחות את התכשיטן הירושלמי ר' זכריה מלצר ז"ל, שנפטר אתמול בפתע פתאום מדום לב בגיל 86.

במסע הלוויה נשא נכדו, משה מרגליות, הספד מרגש בו גולל את חייו של סבו ז"ל:

"לפני יותר מ-25 שנה עברתם סבא וסבתא לקומה 4 ולאחר מכן לקומה 5 ומאז היית שולח אותנו הנכדים לקרוא למעלית ולתפוס את הדלת עד שתגיע".

"אתמול בלילה בשעת ערב מאוחרת פתחתי לך את דלת המעלית בפעם האחרונה. נכנסת אליה בדממה בידיהם של החברה קדישא ולסגור את הדלת אחריך היה קשה. קשה מאוד, אבל ההוא שלמעלה, "הריבונו של עוילם" כמו שקראת לו, החליט שאתה צריך לעלות לקומה שלו. עלית באותו יום שעלה למרומים דוד חיים לייזר. אתם בטח יושבים ביחד, הוא שותה סודה ומוזג לך קצת שתערבב עם קצת קולה ואז שניכם צוחקים על כולנו".

"סבא, אתה היית מוכר כמי שדואג לקשט כלות ביום חופתן. דאגת שגם למי שלא חלמו על תכשיטים, יהיה תכשיטים גם לאלו שאינם מסוגלים. התכשיטים שבאמת התגאת בהם היו הנכדים והנינים".

"כשאחד מהם היה נכנס לחנות, היית צועק לעברו מול כולם "בוא הנה מיד יא בנדיט". היית מתפנק על נשיקה וחיבוק ומיד מתגאה מול כל הקליינטים ואומר: "זה התכשיטים שלי, זה הזהב הטהור"".

הנכד הוסיף: "הסתפקת במועט שבפשטות. דאגותיך היו לילדים ולנכדים, ודרשת בשלום כולם בכל הזדמנות. קיבלת את הכלות והחתנים שלך ושל ילדיך והתייחסת אליהם כנכדים שלך לכל דבר ועניין".

"אחת החוויות הזכורות לי מכל היא ההליכה איתך בתור ילד ברחובות ירושלים, היית מחזיק בזרועי וביד השניה מנפנף לכל ואני בתור ילד מתפלא איך כולם מכירים את סבא, איך כולם אוהבים את סבא שלי.

"במצוות אהבת הבריות אתה החמרת במיוחד. אהבת את כולם באשר הם וכולם אהבו אותך. הייתה לך יכולת נדירה להתחבר לאין ספור אנשים מסוגים שונים, גם אם לא הייתם מבינים את השפה, הצלחת ליצור חברויות וקשרים אין סוף".

"כמעט כל מוצאי שבת הייתי מתקשר אליך לשאול מה נשמע ואיך היה שבת, אתה היית שואל קודם כל "אם היה משהו?" "אם הכל שקט?" כל יהודי שנפצע או נהרג היית לוקח ללב. עדכנת שההרינג היה יוצא מן הכלל ונגמר מיד והקיגל היה מצוין והסבתא עשתה עוף וטשולנט לא מהעולם הזה והסלט עגבניות היה קצת חריף ודק דק".

"אחר כך היית מספר בהתלהבות איך חילקת את העליות בשבת, מי קיבל מוסף ואיזה סטנגה הכנסת להוא שביקש מפטיר אחרי ששבת שעברה נתת לו הגבה. היית הגבאי שסידר הכל והסתדר עם כולם. וזה לא פשוט בכלל בבית כנסת של יהודים".

"ידעת יותר מכולנו להעריך את המשפחתיות, קיבלת את כולם ולא משנה באיזו דרך הם בחרו. היית מלא באושר ששמעת על הריון מתקרב, היית קונה אערבס חצי שנה מראש רק למקרה שיוולד בן, אתה תהיה מסודר".

"זכיתי שהיית הסנדק בחלק מהבריתות, ואת שמות הבנות אתה נתת אצלך בבית הכנסת. וזה מילא אותך שמחה ואושר עילאיים. המשפחה היתה עבורך כזכיה יומיומית בלוטו מאחר ואתה היית בן יחיד. תודה רבה על הזכות שהיתה לנו להיות נכדך".

"היית האדמו"ר שלנו. ממך למדנו הלכות משא ומתן ממך למדנו הכנסת אורחים ממך למדנו על צניעות ממך למדנו על וויתור ממך למדנו מהו העיקר ומהו התפל. ממך למדנו על אהבת הבריות ועשיית חסד. הרבה חסד. זוכר איך לפני החגים הייתי מקפיץ אותך לסיבוב צדקה, אמרת שיש אנשים שאף אחד לא דואג להם ואתה לא יכולת לדמיין את שולחן החג הריק שלהם אז הלכת אליהם בערבי חג ודאגת שיהיה להם חג אמיתי".

"הלב הענק שלך כבר לא יכל לך יותר הלב הגדול שפעימותיו חדלו בפתע אחד יחסר לנו מאוד סבא היקר תמשיך לדאוג לסבתא ולכולנו מלמעלה היה מליץ יושר ותירווה נחת מהתכשיטים שייצרת ועיצבת בעצמך, כולם נוצצים בשבילך. אנחנו בעז"ה ננחיל את מורשתך המפוארת הלאה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!