הגמ"חים החרדים: שני מיליארד, בלי כסף שחור

בעוד עתידו הרשמי של תאגיד התקשורת 'כאן' לוט בערפל, וטרם ידוע האם נתניהו ימנע את עלייתו הרשמית לאוויר, הרי שבאתר האינטרנט החדש של 'כאן' כבר מתפרסמות כתבות שונות של צוות עובדיו, ובין השאר של הדסק הכלכלי בראשות שאול אמסטרדמסקי.

כתבה כזו מתפרסמת היום על ידי הכתב הכלכלי עקיבא ווייס, שמנתח את הכלכלה החרדית ובדגש על עולמם של הגמ"חים. בכתבה אולי ראשונה מסוגה בתקשורת הכללית, מופרכות הטענות על כך שמדובר בכסף שחור, ומוסבר כיצד מגיע ההון הראשוני של מרבית הגמ"חים הגדולים במגזר.

"כשעברתי דירה ונזקקתי לסכום השלמה, ניסיתי קודם בגמ"ח של הקהילה, שם אין את הריביות המטורפות של הבנקים, ומטפלים בך בכפפות של משי.. צריך להבין שקהילתיות זה לא רק לימודים ובית הכנסת, יש לזה גם מובן כלכלי. בכל קהילה וקהילה נוסד גמ"ח פנימי שמעניק כספים בסכומים גדולים למי שזקוק, כששניים מבני הקהילה חתומים כערבים על ההלוואה", מצוטט בכתבה אברהם דוב גרינבוים, רב הקמפוס החרדי בגן יבנה.

גם עו"ד יואב ללום, שקנה ב-2001 דירת שלושה וחצי חדרים במרכז ירושלים ב-800 אלף שקל, סיפר: "בלי הגמ"חים לא הייתי מגיע בחיים להון עצמי בשביל לקנות דירה בירושלים. ארבע שנים אחרי שהתחתנתי החלטתי לקנות דירה. קיבלתי עזרה מבני המשפחה, אבל היה חסר לי כסף להון העצמי בשביל לקבל משכנתא. לוויתי כ-50 אלף דולר מעשרה גמ"חים שונים, בסכומים של בין 5,000 ל-10,000 דולר מכל אחד. לכל הלוואה שלקחתי הייתי צריך להביא צ'ק פיקדון ושני ערבים. לימים, כששיפצתי את הבית, לקחתי שוב הלוואה".

בכתבה מוסבר כיצד הגמ"חים משיגים את הכסף: "חלק מהגמ"חים מתבססים על תרומות של הקהילה, אבל זה לא מספיק. רובם מגייסים כסף מקרנות ומפיקדונות של יהודים אמידים, הרבה פעמים מחו"ל. אבל יש מודל אחד ייחודי, שיצא לדרך לפני 15 שנה ומאז הפך לשלאגר של ממש: הגמ"ח המרכזי.

"הגמ"ח המרכזי הוא הגדול במגזר, והוא הוקם על ידי משה מונטג, בן 38, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבית שמש. הגמ"ח מופעל על ידי עשרות מתנדבים, ובמערכת שלו רשומות 30 אלף משפחות שמגלגלות ביחד עשרות אלפי שקלים. ככה עובד הפטנט: כל משפחה שנולד לה ילד יכולה לצרף אותו לגמ"ח עד גיל שלוש. להצטרף לגמ"ח אומר לתרום 40 שקל בגמ"ח כל חודש במשך עשר שנים; אחרי עשור, שבו המשפחה תרמה בסך הכל 4,800 שקל, מגיע לה לקבל בחזרה מהגמ"ח מענק של 2,400 שקל – והלוואה של 40 אלף שקל ב-100 תשלומים, ללא ריבית.

"40 אלף שקל זו אולי לא הלוואה משמעותית כל כך כשמדובר בחתונה או בדירה, אבל על כל ילד, מסביר מונטג, אפשר לתרום עד ארבע יחידות. 'האבא תורם 160 שקל בחודש, שזו תרומה של 19,200 שקל במשך עשור, ממנה הוא יקבל 9,600 שקל בחזרה ועוד הלוואה של 160 אלף שקל בתנאי החזר אופטימליים, של מאה תשלומים וללא שום ריבית. אם הצד של החתן מביא 160 אלף והצד של הכלה מביא 160 אלף שקל, כבר יש לך 320 אלף שקל. עם הסכום הזה יש לך מספיק הון עצמי לדירה של מיליון שקל'. לפני עליית מחירי הדיור, אומר מונטג, ההלוואה של הגמ"ח יכלה להחליף את המשכנתא כולה". בהמשך מצוטט מונטג גם בנוגע לשאלה אם יסכים לפתוח גמ"ח למגזר הכללי והוא אינו שולל את הרעיון.

הכתבה עוסקת גם בחוק הגמ"חים השנוי במחלוקת, ומסבירה כיצד סיבך הממשל האמריקני את הבנקים בישראל ובעקבותיהם את הגמ"חים. "בעיני משרד האוצר ומשרד המשפטים התנהלות הגמ"חים לא אחראית כי היא פועלת על פי קריטריונים לא ברורים", מצוטט בכתבה פרופ' יורם מרגליות מאוניברסיטת תל אביב, עמית המכון החרדי למחקרי מדיניות ומי שגם אחראי להערכה הכלכלית של סכום הכסף העצום - שני מיליארד שקל - שמסתובב בגמ"חים. "הנקודה היא שהגמ"חים מתנהלים כך הרבה זמן ולא ידוע לנו על תקלות או קריסות. כי זה מנגנון די פשוט. להבדיל ממוסדות פיננסיים רגילים, הגמ"ח לא משקיע את הכסף, הוא מקבל את הכסף כפיקדון, כדי להלוותו בלבד. הסיכון היחיד שלו הוא אי הצלחה בגביית חובות. ההסדרה ראויה, אבל חבל מאוד שהגמ"חים יפגעו בגלל החוק".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!