רכישת מערת המכפלה – תחילת קנין ארץ-ישראל

בכל יום, כשאני עולה במדרגות ונכנס ללמוד ולהתפלל במערת המכפלה, אני שואל את עצמי בזכות מה זכינו לחיות בדור, שמגשים חלום של אלפי שנים. כי יש לדעת, מערת המכפלה אינה סתם עוד מקום בארץ-ישראל, שגם זה לכשעצמו חלום שהתגשם.

הפרשה שלנו עוסקת בתחילתה בקניית מערת המכפלה מאת בני חת, והיא מתארת בפרוטרוט את כל המשא ומתן שבין אברהם לעפרון במעמד אנשי העיר. עד כדי כך מפרטת התורה את אותו קנין, עד שהגמרא בתחילת מסכת קידושין, בבואה ללמוד את דרך הקנין הרווחת ביותר, הלא היא קנין כסף, מביאה ראיה מפרשתנו שאכן הכסף קונה. אף גדרו של אונן שמתו מוטל לפניו, אשר דיניו מבוארים בפרק שני של מסכת ברכות, נלמד מהפרשה כאן. וראוי לשאול, מה התורה עושה כאן כזה עסק מסיפור קבורתה של שרה, מה זה משנה היכן וכיצד נקברה.

אולם בפועל רואים, שהאבות מסרו נפשם על עניין הקבורה במערת המכפלה, ויעקב אף השביע את יוסף שיעלה את עצמותיו לכאן, על כל הטרחה הכרוכה בכך. הוא אף טורח לפייס את דעתו של יוסף על כך שלא קבר שם את רחל. כאשר באו לקבור את יעקב, מספרים לנו חז"ל בבראשית רבה צ"ז, כי עשיו הרשע בא וטען לבעלות על המקום. בני יעקב שלחו את נפתלי שיביא ממצרים תעודה המוכיחה כי המקום שייך ליעקב, אך חושים בן דן, שהיה חרש ולא שמע את כל המשא ומתן, ראה את יעקב מוטל בבזיון, ומקנאתו לחילול ה' שבדבר הסיר את ראשו של עשיו, ובכך תם הויכוח על מערת המכפלה. חז"ל גם מספרים לנו שכלב, בעת שביקש להנצל מעצת המרגלים, הלך להתפלל על קברי אבות בחברון, כמובא בגמרא מסכת סוטה דף ל"ד:. אולם לאמיתו של דבר, מלמדים אותנו רבותנו, לחברון ולמערת המכפלה ישנה חשיבות עצומה אף מעבר לנושא הקבורה, ומחמת חשיבות זו אברהם טרח כה רבות כדי לקנות את המקום.

בפרקי דרבי אליעזר (סוף פרק כ') מובא, שאדם הראשון לא רצה שיעשו מגופו עבודה זרה אחר מותו, ולכן העמיק את ארונו למטה מערה לפנים ממערה, ובשל כך נקרא המקום "מערת המכפלה". ומכיון ששם נקבר גם הוא ואשתו, נקרא המקום "קרית ארבע", על שם ארבע זוגות – אדם ואשתו ושלושת האבות עם נשותיהם. גם הזוה"ק בבראשית דף קכ"ח: מביא, שאדם וחוה נקברו במערת המכפלה. ומצינו בספר שכחת לקט ערך משה סימן ל"ז בשם ספר התמונה, שאף משה רבנו וצפורה אשתו נקברו במערת המכפלה. בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ה מובא, כי בעת שהכין אברהם סעודה למלאכים שבאו לבקרו, רץ בן הבקר מפניו ואברהם רדף אחריו עד שהגיע למערת המכפלה, ומצא שם אברהם את אדם הראשון ואת אשתו שוכבים על המטות וישנים, ונרות דולקות עליהן, וריח טוב עליהם כריח ניחוח, לפיכך חמד המערה לאחוזת קבר. ושם מובא, כי בני יבוס התנו עם אברהם, שרק אם ישבע להם שלא יכבשו בניו את ירושלים אלא בהסכמתם, יתנו לו את חברון. ועל-אף חשיבותה העליונה של ירושלים, הסכים אברהם לתנאי זה, ובעקבות כך יותר משמונה מאות שנה לקח עד שבא דוד וכבש את ירושלים – ראה שם כל המעשה בצלמי יבוס ובאופן שדוד הסירם. כן מובא בילקוט שמעוני רמז פ"ב. המקובל ר' אברהם אזולאי בספרו "חסד לאברהם" (מעין חמישי עין משפט נהר נ"א) מאריך בביאור מעשה זה של אברהם עם הפר, ושם (בנהר מ"ד) הוא כותב במפורש שבמערה נמצא פתח גן עדן. כן מובא בפרוש הרקנאטי על בראשית ג', כ"ד תוך תאור מפורט. וכן מפורש בזוהר חדש רות דף ל"ג:.

ראינו, אם כן, שמשחר ההיסטוריה, מראשית הבריאה, הייתה מערת המכפלה נקודת החיבור שבין שמים לארץ. משום כך חמד אותה אברהם אבינו, שכן הוא היה הראשון אשר הבין, כי חיבור זה, כשהשכינה שורה בתחתונים – הוא תכלית הבריאה. גם בעת קץ ההיסטוריה, כשהעולם מגיע לתכליתו, אנו מוצאים, שהבשורה תבוא מאותו מקום, כמובא בפסיקתא דרב כהנא (מהדורת מנדלבוים נספח ה – ד"ה מה נאוו על ההרים) – "כשמהבשר בא תחלה יבא אל מערת המכפלה".

בספר פענח רזא על הפסוק שבפרשתנו (כ"ג, ט"ז) מובא, שאברהם אבינו קנה לכל אחד ואחד מישראל חלק שיהיה לו במערת המכפלה. רואים מכאן את חשיבות הקשר של כל יהודי למקום. המגלה עמוקות באופן רמ"ט בהג"ה כתב, שכל התפילות עוברות דרך מערת המכפלה, וששם נוצר החיבור של קוב"ה עם שכינתיה אשר מביא לידי הגאולה השלמה כמובא בספרים. אותו עיקרון מובא גם על-ידי המקובל האדיר הרמ"ע מפאנו בספרו "יונת אלם" פרק ט"ו.

למדנו, אם כן, כי מערת המכפלה היא המקום בו מתחברים (מלשון "חברון") שמים וארץ, גן עדן העליון והתחתון, הרוח והחומר. אבותינו ראו במקום זה במפתח לארץ-ישראל כולה, ולא פלא הוא, שעד ימינו מהווה המקום מוקד למאבק בין טוב לרע, בין עם ישראל לאויביו. המאבק על חברון בסופו של דבר יכריע את המאבק על ארץ-ישראל כולה, ובנצחוננו נזכה ליום בו יהיה ה' למלך על כל הארץ.

ברוך מרזל.
עוצמה יהודית.
חברון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!