גדעון סער חשף את סוד החינוך החרדי

בראשית השבוע התקיימה באווניו 'ועידת העסקים' של המודיע. היה שם מפגן כוח של הציבור החרדי שעבר בהצלחה בסייעתא דשמיא ובאווירה חיובית. קשה לקחת ברצינות את הדרשות והנאומים של הפוליטיקאים ולא משנה מאיפה ומהיכן כולל ראש הממשלה שדיברו בעיקר את מה שהציבור רצה לשמוע. הם בהחלט עשו את 'תפקידם' נאמנה.

אמנם, מי שבהחלט דיבר דברים שיצאו מהלב והגם שאינו בעמדת השפעה כיום, היה השר לשעבר גדעון סער. כמובן, לפי כללי הפרוטוקול הוא החמיא קודם לנציגי הציבור החרדים. מותר לחשוד שזה בניסיון להבטיח את תמיכתם בו אם יתאפשר לו בעתיד להתמודד על ראשות הממשלה.

הוא המשיך ונאם על הצורך באחדות בעם ישראל, ושאחדות אינה מחייבת לבטל את השוני שיש בין זרמים שונים. "השוני הוא לא חסרון והוא לא דבר שצריך לתקן. לכל מגזר בחברה הישראלית יש ייחודיות ויש מעלות", דברי הסער.

אבל משפט אחד שאמר כבש אותי. "החינוך התורני הוא חינוך שיוצאים ממנו עם כיבוד הורים אמיתי, בלי אלימות. יש לו יתרונות שצריך ללמוד אותם". ואת זה אומר שר החינוך לשעבר
אכן, בבחירה האישית של השר לשעבר עם רעייתו גאולה אבן הם בחרו באפשרות של חינוך תורני. אז כנראה שהוא בכל זאת יודע על מה מדובר. וניכרים דברי אמת.

בפרשת השבוע, פרשת חיי שרה, אנחנו מגלים מהן התכונות החשובות ביותר בדרך להקמת בית.
באחד מרגעי המנוחה שלו, שוחח הגה"ק מטשעבין, רבי דוב בעריש ויידנפלד זצ"ל עם תלמידיו בענייני שידוכין. שאלוהו התלמידים: מהו הדבר העיקרי שיש לבדוק כאשר מציעים שידוך, והרי הפרטים רבים כל כך ואיך נדע מה עיקר ומה טפל? ובכלל, מה קודם למה? השיב להם הגאון: "בשידוך יש להקפיד לבדוק שלושה דברים עקרוניים". ומה הם אותם שלושה דברים? שאלו התלמידים, והגאון השיב: "שלושת הדברים הללו הם: מידות, מידות ועוד פעם מידות".

כי לפני שאדם הולך לחיות עם השני, לפני שהוא בונה קן נצחי, הוא צריך לדעת לחיות בצל אנשים, לסבול את הזולת, ואת זה אפשר לסגל רק עם מידות טובות. מידות הם המפתח לחיים מאושרים.

היסוד הוא המידות
אנו רואים בפרשה שאברהם אבינו זקן בא בימים והוא מצווה על "עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו" לצאת לחרן להביא משם אישה לבנו יצחק. כל המפרשים תמהים: למה זה ציווה אברהם על אליעזר להרחיק נדוד עד חרן, וכמו שהפסוק אומר: "כי אם אל ארצי ומולדתי תלך"?!

מסבירים גדולי המוסר כי אברהם אבינו לימד כאן מוסר השכל גדול ונוקב: הכול מתחיל בחינוך, הכול מתחיל מהבית, הכול מתחיל מהיסודות.

לא אלילי כנען הפריעו לאברהם אבינו, אלא השחיתות המוסרית שבכנען הייתה המניע להחלטתו. אליליות היא ביסודה תעיית השכל, ולזו יש תקנה, אפשר עוד לשנות ולהשתנות. אך שחיתות מוסרית תופסת את כל ההוויה האנושית, על כל עומק הנשמה והרגש, וכאן גם אברהם לא יכול היה לקוות למצוא לבנו אישה במוסריותה, אישה שתביא לביתו את אצילות הדעת.

ולכן, התעקש אברהם ללכת אל ארצו ואל מולדתו, כי שם, חרף היותם עובדי אלילים, אבל הכיר את מידותיהם, תהלוכותיהם והתנהגותם. הוא העדיף אותם עם מידותיהם והגנים של בית אבא מאשר הגויים הקרובים אליו.

המדרש ממשיל את אברהם אבינו ואת יצחק בנו כמו מטע של גפן. "מה גפן זו החיים נשענים על המתים, כך ישראל". בגפן אנו רואים איך העלים החדשים וענבי התירוש באים בהתחדשות וברעננות ומלאים את העץ. דא עקא, שהם לא באים במקום הענפים הישנים כי אם עליהם. הם כמו נשענים על הישנים, הזקנים.

כך ישראל. נשענים ונסמכים על המתים, על היסודות, על השורשים. המשנה באבות (ד, יד) אומרת: "רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה, וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָבוֹא אַחֲרֶיךָ, שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְיָדֶךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן". אדם, כל אדם צריך לדעת כי בדרכו אל התורה, אל לו להישען על בינתו ודעתו האישית, אלא צריך הוא לחזר ולרוץ אחר חדרי תורה, גם במחיר של גלות למקום אחר.
וכשמקימים בית בישראל, בוודאי שהבית חדש והענפים טריים, ענבי הגפן בענבי הגפן, אך הגפנים עצמם, העצים, הם של אבותינו, היסודות אותם הנחילו. חז"ל אומרים כי "יעקב נטע ארזים" וארזים אלו הם היסודות בכל בית בישראל, כמו ששלמה המלך ע"ה אומר (שיר השירים א, יז): "קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים".

והיסודות הם המידות, אלו החקוקות בנפש. גם הדרך לתורה עוברת דרך המידות כמו שהכתוב אומר: "ארוכה מארץ מידה", וחז"ל לימדונו כי "דרך ארץ קדמה לתורה", ובימים אלו של תחילת החורף ובמוסדות החינוך כמו בעיקר בישיבות החלו כבר בגישושים ראשוניים להרשמה, תדע כל אם עברייה ויידע כל אבא בישראל, כי מסגרות הלימוד גם הן חשובות, דמות המחנכים והר"מים אף הן נחוצות, אבל בראש ובראשונה הן המידות. מה שיילך עם האדם וילווה אותו עד זיבולא בתרייתא הן המידות הטובות.

אם סיגל לעצמו מידות טובות, סיגל לעצמו חיים מאושרים וטובים.

שבת שלום
לתגובות: [email protected]:

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!