הרשת סוערת: פאה או מטפחת, מה דעת ההלכה

מרגע שנישאה, חייבת אישה יהודיה בכיסוי שער ראשה, כך אומרת ההלכה. ישנם מגוון סוגים של כיסויי ראש: פאות, מטפחות וכובעים. בימים האחרונים סוערת הרשת עם שיח נשי נרחב, "פאה מול מטפחת".

הסערה ברשת החלה מפוסט חביב שהעלתה אישה ובו טקסט של שאלה ותשובה בנוגע לפאה. היא לא ציינה מקור, רק אמרה שאהבה והתחברה לכתוב. חיפוש ברשת מעלה כי את התשובה השיב הרב אהרון מוס (המלמד קבלה, תלמוד ויהדות בסידני, אוסטרליה) לאישה ששאלה את הרב: "שמעתי פעם מישהו שמדבר על נשים שמכסות את שיערן בפאה. הוא אמר: זה כל-כך אירוני! הסיבה שנשים צריכות לכסות את שיערן היא כדי להיות צנועות ולא להיות אטרקטיביות, אבל לאחרונה נשים לובשות פאות יפות יותר משיערן הטבעי! רציתי לדעת מה חושב כבוד הרב על ההצהרה הזו".

הרב השיבה: "האדם שאמר זאת, לא רק שלא יודע להבדיל בין פאה ובין שער אמיתי, הוא גם לא יודע להבדיל בין צניעות אמיתית על-פי התורה, לבין מה שהוא קורא צניעות. הוא חושב שצניעות היא מושג נרדף לכיעור, אך זוהי ההגדרה שלו, לא של היהדות. מנקודת מבט יהודית, צניעות אין לה כל קשר לעניין היופי. להיפך, צניעות היא אמצעי כדי ליצור פרטיות, וזו אכן מטרתה של הפאה.

"כיסוי הראש מעולם לא התיימר להפוך את האישה הנשואה למכוערת. יופי הוא מתנת אלוקים, והמסורת היהודית מעודדת הן גברים והן נשים לדאוג להופעתם החיצונית ותמיד להיראות ייצוגיים. המסורת היהודית גם מעודדת צניעות; לא כדי להפוך אותנו למכוערים, אלא כדי לתעל את יופיינו וכוח המשיכה שלנו למקומו הטבעי, במסגרת הנישואין.

"על ידי כיסוי השיער, האישה הנשואה מצהירה: "אינני זמינה. אתה יכול לראות אותי אך אינני פתוחה לציבור. אפילו שיערי, החלק הברור והגלוי ביותר שלי, לא מיועד לעיניך".

"כיסוי הראש הוא בעל השפעה על הלובשת עצמה. הוא יוצר מחיצה פסיכולוגית, מרחק קוגניטיבי בין האישה לבין אנשים זרים. יופייה גלוי אך לא בולט; היא נאה אך לא זמינה. הפאה משיגה בדיוק את ההשפעה הרצויה, משום שהיא מאפשרת לאישה לכסות את כל שיערה ויחד עם זאת לשמור על הופעתה הנאה.

"היא יכולה להיות גאה על האופן שבו היא נראית מבלי להתפשר על פרטיותה. ואפילו אם הפאה שלה נראית כל כך אמיתית שאפשר להתבלבל בינה לבין שיער אמיתי, היא זו שיודעת, שאף אחד לא מביט בשיערה האמיתי. היא יצרה חלל פרטי, ורק היא מחליטה למי לתת להיכנס לחלל הזה. אולי בדתות אחרות צניעות ויופי לא הולכים יחד, אך היהדות גורסת אחרת. יופי אמיתי, יופי פנימי, זקוק לצניעות כדי להגן עליו ולאפשר לו לפרוח".

הפוסט גרר שיתופים ותגובות נסערות וחריפות של בעד ונגד. האמת היא שאין זה שיח פשוט הנידון בין נשים ברשת אלא שיח רחב וגדול שדנו בו גדולי הפוסקים.

עיון בערך הפאה הנכרית בויקיפדיה מעלה: "שימוש בפאה נכרית ככיסוי ראש מעורר מחלוקת הלכתית. ישנן דעות הסוברות כי פאה נכרית שווה לכיסוי ראש רגיל, בעוד דעות אחרות רואות בפאה פתרון מעולה העדיף על כיסויי ראש אחרים, ודעות אחרות רואות בפאה דבר שאינו יכול לשמש כלל ככיסוי ראש".

הדעה המתירה:

לפי הדעה המתירה, הפאה היא פתרון הלכתי טוב לכיסוי ראש האישה, ומותר לנשים לחבוש פאה. כשיטה זו סוברים הרמ"א, המשנה ברורה, הרב משה פיינשטיין, החזון איש (שסבר שלפעמים יש בפאה יתרון). הרבי מליובאוויטש (שהעדיף באופן מוחלט את הפאה הנכרית על המטפחת), ועוד רבנים ספרדיים, כמו הרב בן ציון אבא שאול, הרב שלום משאש, רבה של יהדות מרוקו והרב יוסף קאפח.

לדעה זו נמצאו סימוכין בדברי המשנה במסכת שבת: "יוצאה אשה בכבול ובפאה נכרית לחצר" (אך לא לרשות הרבים (שבת), עקב גזירה כללית על הוצאת תכשיטי נשים לרשות הרבים).
השלטי הגיבורים דייק מכאן כי דווקא בשבת אסורה האשה לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים, אך ביום חול הייתה מותרת.

מדברי ראשונים רבים עולה כי הפאה הנוכרית המוזכרת במשנה לא שימשה רק ככיסוי אלא גם כתכשיט, ועל כן אין מניעה לשיטה זו שהפאה תהיה הדורה ויפה.

הדעה האוסרת:

הדעה המנוגדת טוענת שהפאה אינה יכולה לשמש ככיסוי ראש שכן היא דומה למדי לשיער הטבעי, סיבה הפוסלת את הפאה מלשמש ככיסוי ראש על פי דעה זו.

בשיטה זו החזיקו הרב חזקיהו חיים מדיני בספרו שדי חמד הרב עובדיה יוסף, ואחרים.

על הראיה שהובאה ממסכת שבת הם משיבים, כי הפאה הנכרית עליה מדברת המשנה היא פאה כזו שהיה ניכר בבירור שלא מדובר בשער טבעי, בניגוד לפאה נוכרית מודרנית שנראית כמו שיער טבעי. להסבר זה נמצאו סימוכין בדברי התוספות.

המנהג כיום: למעשה, ברוב הציבור החרדי ליטאי וחסידויות חרדיות שמקורן מפולין ובלארוס (כגון חסידות גור, חסידות חב"ד) נוהגות הנשים ללכת עם פאה נכרית.

בחסידויות החרדיות שמוצאן מהונגריה (כגון חסידות בעלז, חסידות סאטמר) ורומניה, נוהגות הנשים לחבוש על הפאה כובע. בקהילות העדה החרדית, ישנו רוב מוחלט של נשים שחובשות מטפחות לכיסוי ראשן. כך נוהגות גם הנשים בציבור החרדי לאומי.

בציבור הדתי לאומי האשכנזי חבישת הפאה הנכרית נפוצה בין נשים מבוגרות, ונדירה בקרב נשים צעירות בציבור הספרדי לעומת זאת, גם הנשים המבוגרות מכסות את ראשן במטפחת.

בציבור החרדי הספרדי, ישנם משני הסוגים, ישנם המתנגדים לפאה והנשים הולכות במטפחות או בכיסויים אחרים בהשפעת התנגדותו הנחרצת של הרב עבדיה יוסף. אך נפוצה גם תופעה של חבישת פאה נכרית בהתאם לפסק ההלכה של הרב שלום משאש והרב בן ציון אבא שאול ישנם גם ראשי ישיבות ספרדיות המטיפים לתלמידיהם ללכת עם פאה בהשפעת החינוך האשכנזי. בנוסף כמחצית מבחורי הישיבות הספרדיים מתחנכים בישיבות אשכנזיות בהן מתירים פאה. נשים רבות מעדיפות את הפאה משיקולי אטרקטיביות.

על רקע המחלוקת קיימים גורמים הפועלים למען הפסקת השימוש בפאה נכרית, כך בכמה ערוצי קודש מקדישים חלק ניכר מהשידורים על מנת לעודד נשים לעבור מפאה נכרית לכיסוי ראש אחר,
וכן מופצים פשקווילים רבים באזורים חרדיים המתריעים על האיסור שיש, לדעתם של אותם גורמים, על חבישת פאות.

ישנם פוסקי הלכה בדורות האחרונים שסייגו את ההיתר, וטענו כי פאה נכרית במראה סולידי (תסרוקת מוקפדת וקצרה) מותרת, בעוד פאה נוכרית במראה טבעי "מודרני" (תסרוקת פרועה וארוכה), אסורה בשימוש. בדעה זו מחזיקים הרב שמואל הלוי וואזנר והרב יוסף שלום אלישיב. נימוקיהם הם בעיקר משום שאשה אסורה למשוך תשומת לב יתרה, והיות שפאה במראה פרוע, או בנפח בולט, עלולה למשוך תשומת לב יתרה, יש לאוסרה בדומה לאיסור לבישת "בגד אדום".

הדברים באו לידי ביטוי בתקנון שנוסח על ידי בית דין "משמר התורה". עם זאת, הרב משה שטרנבוך הביע את דעתו שקשה לנסח תקנונים בעניין זה. אולם ישנם פוסקים שסברו אחרת, ביניהם הרב שלום משאש, שכתב כי "לא אסרו חכמים לאשה שתתייפה כל מה שתוכל, רק שיהיה בהיתר, ועל האנשים לשמור עצמם שלא יביטו בהם", והרב יצחק עבאדי, שכתב כי "בוודאי שלא יעלה על הדעת לומר לאשה ללבוש מה שפחות יפה, וכל אשה עם הטעם שלה, והרי כל בנות ישראל בנות מלכים הן וראויות הן לאיצטלה היפה ביותר"".

זהו היופי בעם ישראל, שככל הנראה להסכמה אחת בנוגע לנושאים רבים לא יגיעו אך "שבעים פנים לתורה". תורה אחת ויחידה. ו"כשם שאין פרצuפיהם שווים אין דעותיהם שוות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!