המדינה השקיעה במלחמה בעוני רק רבע מהסכום שהבטיחה
שנתיים עברו מאז פורסמו המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, ונתונים חדשים מגלים כי רק מחציתן יושמו באופן חלקי או מלא. לא טופלו: הגדלת הבטחת ההכנסה ושינוי בקרנות הפנסיה
- לי ירון, דה מרקר
- כ"ב חשון התשע"ז
ל
יישום המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני בישראל, שפורסמו לפני שנתיים, הוערך ב–7.4 מיליארדי שקלים בשנה — אך הממשלה השקיעה השנה רק רבע מהסכום. כך מגלים נתונים חדשים שפרסם היום מרכז טאוב.
בשנה האחרונה השקיעה הממשלה 1.9 מיליארדי שקלים ביישום, וב–2015 הוקצה לו סכום נמוך יותר של 434 מיליון שקל בלבד — כ–6% מהסכום. הנתונים פורסמו כחלק ממחקר שערכו החוקרים פרופ' ג'וני גל, ראש תוכנית הרווחה במרכז טאוב ומחברי הוועדה הבכירים, ושביט מדהלה־בריק, חוקרת המרכז לבחינת יישום המלצות הוועדה למלחמה בעוני.
עיקרי ההמלצות
המלצות שיושמו*
הגדלת קצבת השלמת הכנסה בזקנה
הרחבת מערך ההכשרות המקצועיות
הגדלת הסיוע בשכר דירה
הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי
סבסוד ציבורי לטיפולי שיניים לקשישים**
המלצות שלא יושמו
ריכוז הפעולות בידי גוף מרכזי
הגדלת קצבת הבטחת הכנסה
שינוי במבנה קרנות הפנסיה
הרחבת מעגלי הזכאות לסיוע
בשכר דירה
הקמה ותפעול של מרכזים לגיל הרך
*באופן חלקי או מלא **החלה עבודת מטה
על פי המחקר, הפער נובע מהעובדה שכמחצית ההמלצות לא יושמו ומהקצאת משאבים מועטים מהמומלץ לחלק מהתוכניות שמומשו.
הוועדה למלחמה בעוני, בראשות ח"כ אלי אלאלוף, הוקמה ביוזמת שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן ב-2013, כדי להמליץ על דרכים להתמודדות עם העוני ולהגברת שוויון ההזדמנויות בישראל. מטרת הוועדה היתה שאפתנית: להביא לצמצום שיעור העוני ב-50% בתוך עשר שנים, כך שיהיה קרוב לשיעור העוני הממוצע ב-OECD. ניסיון דומה לא נעשה בישראל מאז ראשית שנות השבעים, ומאז גדלו הפערים החברתיים במידה משמעותית.
בעבודת הוועדה גיבשו 50 חבריה שורה ארוכה של המלצות בתחומים כמו דיור, בריאות, חינוך, ביטחון סוציאלי ורווחה. חלק מהמלצות הוועדה התמקדו בהפיכת נושא העוני למרכזי בפעילות ממשלת ישראל וביצירת מערכת חוצת־משרדים לקידום תוכניות להתמודדות עם עוני. ההנחה היתה שניהול מערכת זו יופקד בידי מטה ייעודי, אשר יוצב באחד ממשרדי הממשלה המרכזיים.
"המלצה מרכזית של הוועדה — ריכוז הפעולות בידי גוף מרכזי אשר יוקם באחד ממשרדי הממשלה המרכזיים — טרם יושמה, וספק רב אם תיושם בעתיד הקרוב", נכתב במחקר. בבדיקת "הארץ" מתברר כי בשנתיים שחלפו לא נעשו פעולות לקידום הקמת גוף מסוג זה.
החוקרים מתריעים כי בשל העובדה שטרם הוקם מטה מרכזי למלחמה בעוני, ובשל התקצוב החסר, יהיה קשה לצמצם את העוני באופן משמעותי. "ספק רב אם הצעדים שננקטו עד כה (ואלו המתוכננים) יאפשרו לממש את יעדי הוועדה, ובעיקר את המרכזי שבהם: ירידה משמעותית בתחולת העוני בחברה הישראלית עד לרמה הקרובה לרמת מדינות ה-OECD", כתבו פרופ' גל ומדהלה־בריק.
בין ההמלצות שלא יושמו נמצאת הגדלת קצבת הבטחת ההכנסה עד לרמה של שני שלישים מהכנסת קו העוני, שינוי במבנה קרנות הפנסיה למניעת הידרדרות גמלאים לעוני, הרחבת מעגלי הזכאות לסיוע בשכר דירה, מימון נסיעות לטיפולים רפואיים לאנשים החיים בעוני, הקמה ותפעול של מרכזים לגיל הרך ועוד.
עם ההמלצות המרכזיות שיושמו נמנית הגדלת קצבת השלמת הכנסה בזקנה: בינואר האחרון הורחבה הקצבה בסכום של בין 130 ל-175 שקלים ליחיד, ובין 510 ל-540 שקלים לזוג. הרחבה נוספת צפויה גם בשנתיים הבאות. כמו כן, חל גידול בסך סעיפי התקציב המיועדים לסיוע למשפחות במצוקה ולטיפול בקשישים, הורחבו היצע מעונות היום בסבסוד ציבורי לילדי עובדים ומערך ההכשרות המקצועיות.
בתחום הדיור הציבורי הוגדל סכום הסיוע בשכר דירה לזכאים ב-900-600 שקל בחודש, ונרשמה הגדלה במלאי הדירות בדיור הציבורי. המלצות משמעותיות אחדות, כגון תוכנית "חיסכון לכל ילד", אמורות להתממש בתחילת 2017.
הרב עידית לב מארגון רבנים לזכויות אדם מעידה כי לא נרשם שינוי בשטח. "מספר האנשים שמגיעים אלינו רק גדל", אמרה.
משרד האוצר מסר בתגובה: "הטענות והמספרים המוצגים בדו"ח אינם נכונים ומציגים תמונה אשר רחוקה שנות אור מקצב יישומו. לצורך יישום ההמלצות ניתנו תוספות תקציביות בגובה של למעלה מ-6 מיליארד שקלים מאז כניסתו של שר האוצר משה כחלון לתפקיד. בניגוד לכתוב בדו"ח, תהליך הקמת המרכזים לגיל הרך נמצא בשלבי יישום מתקדמים. בנוסף, בתקציב הקרוב ניתנו 300 תקנים נוספים לעובדים סוציאליים, מה שישפר משמעותית את השירות".קישורים:
''לתת העדפה ברורה לזוגות צעירים בדירות''
המלצות ליצמן: במבה בחוץ, סימון סוכר בפנים
''קידוחים חדשים? קודם תפתחו את מאגרי הגז שמצאתם''
בשנה האחרונה השקיעה הממשלה 1.9 מיליארדי שקלים ביישום, וב–2015 הוקצה לו סכום נמוך יותר של 434 מיליון שקל בלבד — כ–6% מהסכום. הנתונים פורסמו כחלק ממחקר שערכו החוקרים פרופ' ג'וני גל, ראש תוכנית הרווחה במרכז טאוב ומחברי הוועדה הבכירים, ושביט מדהלה־בריק, חוקרת המרכז לבחינת יישום המלצות הוועדה למלחמה בעוני.
עיקרי ההמלצות
המלצות שיושמו*
הגדלת קצבת השלמת הכנסה בזקנה
הרחבת מערך ההכשרות המקצועיות
הגדלת הסיוע בשכר דירה
הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי
סבסוד ציבורי לטיפולי שיניים לקשישים**
המלצות שלא יושמו
ריכוז הפעולות בידי גוף מרכזי
הגדלת קצבת הבטחת הכנסה
שינוי במבנה קרנות הפנסיה
הרחבת מעגלי הזכאות לסיוע
בשכר דירה
הקמה ותפעול של מרכזים לגיל הרך
*באופן חלקי או מלא **החלה עבודת מטה
על פי המחקר, הפער נובע מהעובדה שכמחצית ההמלצות לא יושמו ומהקצאת משאבים מועטים מהמומלץ לחלק מהתוכניות שמומשו.
הוועדה למלחמה בעוני, בראשות ח"כ אלי אלאלוף, הוקמה ביוזמת שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן ב-2013, כדי להמליץ על דרכים להתמודדות עם העוני ולהגברת שוויון ההזדמנויות בישראל. מטרת הוועדה היתה שאפתנית: להביא לצמצום שיעור העוני ב-50% בתוך עשר שנים, כך שיהיה קרוב לשיעור העוני הממוצע ב-OECD. ניסיון דומה לא נעשה בישראל מאז ראשית שנות השבעים, ומאז גדלו הפערים החברתיים במידה משמעותית.
בעבודת הוועדה גיבשו 50 חבריה שורה ארוכה של המלצות בתחומים כמו דיור, בריאות, חינוך, ביטחון סוציאלי ורווחה. חלק מהמלצות הוועדה התמקדו בהפיכת נושא העוני למרכזי בפעילות ממשלת ישראל וביצירת מערכת חוצת־משרדים לקידום תוכניות להתמודדות עם עוני. ההנחה היתה שניהול מערכת זו יופקד בידי מטה ייעודי, אשר יוצב באחד ממשרדי הממשלה המרכזיים.
"המלצה מרכזית של הוועדה — ריכוז הפעולות בידי גוף מרכזי אשר יוקם באחד ממשרדי הממשלה המרכזיים — טרם יושמה, וספק רב אם תיושם בעתיד הקרוב", נכתב במחקר. בבדיקת "הארץ" מתברר כי בשנתיים שחלפו לא נעשו פעולות לקידום הקמת גוף מסוג זה.
החוקרים מתריעים כי בשל העובדה שטרם הוקם מטה מרכזי למלחמה בעוני, ובשל התקצוב החסר, יהיה קשה לצמצם את העוני באופן משמעותי. "ספק רב אם הצעדים שננקטו עד כה (ואלו המתוכננים) יאפשרו לממש את יעדי הוועדה, ובעיקר את המרכזי שבהם: ירידה משמעותית בתחולת העוני בחברה הישראלית עד לרמה הקרובה לרמת מדינות ה-OECD", כתבו פרופ' גל ומדהלה־בריק.
בין ההמלצות שלא יושמו נמצאת הגדלת קצבת הבטחת ההכנסה עד לרמה של שני שלישים מהכנסת קו העוני, שינוי במבנה קרנות הפנסיה למניעת הידרדרות גמלאים לעוני, הרחבת מעגלי הזכאות לסיוע בשכר דירה, מימון נסיעות לטיפולים רפואיים לאנשים החיים בעוני, הקמה ותפעול של מרכזים לגיל הרך ועוד.
עם ההמלצות המרכזיות שיושמו נמנית הגדלת קצבת השלמת הכנסה בזקנה: בינואר האחרון הורחבה הקצבה בסכום של בין 130 ל-175 שקלים ליחיד, ובין 510 ל-540 שקלים לזוג. הרחבה נוספת צפויה גם בשנתיים הבאות. כמו כן, חל גידול בסך סעיפי התקציב המיועדים לסיוע למשפחות במצוקה ולטיפול בקשישים, הורחבו היצע מעונות היום בסבסוד ציבורי לילדי עובדים ומערך ההכשרות המקצועיות.
בתחום הדיור הציבורי הוגדל סכום הסיוע בשכר דירה לזכאים ב-900-600 שקל בחודש, ונרשמה הגדלה במלאי הדירות בדיור הציבורי. המלצות משמעותיות אחדות, כגון תוכנית "חיסכון לכל ילד", אמורות להתממש בתחילת 2017.
הרב עידית לב מארגון רבנים לזכויות אדם מעידה כי לא נרשם שינוי בשטח. "מספר האנשים שמגיעים אלינו רק גדל", אמרה.
משרד האוצר מסר בתגובה: "הטענות והמספרים המוצגים בדו"ח אינם נכונים ומציגים תמונה אשר רחוקה שנות אור מקצב יישומו. לצורך יישום ההמלצות ניתנו תוספות תקציביות בגובה של למעלה מ-6 מיליארד שקלים מאז כניסתו של שר האוצר משה כחלון לתפקיד. בניגוד לכתוב בדו"ח, תהליך הקמת המרכזים לגיל הרך נמצא בשלבי יישום מתקדמים. בנוסף, בתקציב הקרוב ניתנו 300 תקנים נוספים לעובדים סוציאליים, מה שישפר משמעותית את השירות".קישורים:
''לתת העדפה ברורה לזוגות צעירים בדירות''
המלצות ליצמן: במבה בחוץ, סימון סוכר בפנים
''קידוחים חדשים? קודם תפתחו את מאגרי הגז שמצאתם''
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות