הכשלים במערך השימוש באזיקים אלקטרוניים עולים למדינה עשרות מליוני שקלים בשנה

ישראל היא אחת המדינות בה נכלאים המספר הגדול ביותר של אסירים למאה אלף איש. לכאורה העלות הגבוהה הכרוכה בכליאת יתר היא העומדת מאחורי טענות השב"ס החוזרות ונשנות כי התקציב העומד לרשותו אינו מספיק, וכי אין מפלט ממציאות שבה בתי הכלא צפופים מדי. אלא שנתונים שהגיעו ל-TheMarke חושפים כי עשרות מיליוני שקלים מתבזבזים בשל אי שימוש בחלופת מאסר של איזוק אלקטרוני.

החלופה, שניתן לנקוט בה בהתאם לאישור שופט, מאפשרת שחרור אסירים ועצירים לביתם בפיקוח, במקום הושבתם בתא כלא. העלות חודשית של שימוש באזיק אלקטרוני היא כ-2,000 שקל לאסיר, לעומת ישיבה בתא כלא העולה למדינה 10,000 שקל לחודש בממוצע.

מנתונים שהעביר שירות בתי הסוהר לבקשת עמותת הצלחה ועו"ד אלעד מן, מתברר שהשימוש בחלופה, שבתחילת הדרך היה גבוה, נמצא בירידה מתמשכת, למרות שקיימת תשתית מתאימה שהמדינה משלמת עליה גם כאשר לא נעשה בה שימוש. על פי הנתונים, בשנת 2010 הושמו באיזוק אלקטרוני 866 אסירים בחודש בממוצע, ב-2011 עלה המספר ל-939 בחודש, אלא שב-2012 צנח המספר ביותר מ-20% ל-737 איש בממוצע חודשי בלבד.

הסיבה לירידה היא החלטה שהתקבלה במשרד לביטחון פנים, לפיה יש להוריד את המכסה המקסימאלית מ-1,500 אזוקים ל-750 אזוקים לכל היותר בכל רגע נתון. הבחירה בגודל המכסה נראית שרירותית, ולשאלת TheMarker לא יכלו במשרד לביטחון פנים או בשב"ס להסביר מדוע נקבע דווקא המספר הזה.

בשנים האחרונות גם המכסה המוקטנת לא ממומשת במלואה. אמנם בשנת 2013 נעשה שימוש במערכת האיזוק ב-775 מקרים בממוצע מדי חודש, וב-2014, ב-726 מקרים בממוצע, אולם ב-2015 ירד המספר ל-618, ועד לתחילת אוקטובר השנה דווח על 470 מקרים בחודש בלבד.

מדובר בירידה שהגורמים לה אינם ברורים, למעט העובדה שביוני 2015 נכנס לתוקף תיקון לחוק האסירים שנועד להסדיר את נושא האיזוק האלקטרוני. ההסדרה, שאמורה הייתה להקל ולהבנות את התהליך, למעשה פגעה בו בכך שהפכה את קבלת האישור לבירוקרטי ומסובך יותר. עם זאת, לא ברור מדוע לא נעשה שימוש קבוע במלוא מכסת האזיקים הקיימת, מאחר שמול השופטים, שמטילים מגבלות על השימוש בחלופה, ניצבת הרשות לשיקום האסיר, שקוראת פעם אחר פעם להעלות את מכסת האזיקים האלקטרונים שהוקצו לאסירים בשלבי שיקום, ושכיום עומדת על 75 בלבד.

השימוש החלקי והמוגבל בחלופת המאסר עולה למדינה כ-30 מיליון שקל ואף יותר מדי שנה. במקביל, אם במרץ 2011 השתמשו בחלופה האלקטרונית 957 אסירים ועצירים (בעלות 2000 שקלים בחודש), ובמרץ 2016 רק כמחצית המספר, 476 איש, ניתן להניח שהמחצית השניה של האסירים ישבה בכלא. על פי הנתונים שהוצגו עלות מאסרם של אסירים אלה היא כ-3.8 מליון שקלים נוספים בחודש. גם אם המספרים היורדים קטנים יותר - רק 300 אסירים ועצירים להשלמת המכסה, מדובר בסכום של כ-30 מיליון שקלים בשנה שניתן היה לחסוך לו היה נעשה שימוש במכסת האזיקים במלואה.

הוצאה נוספת הכרוכה באיזוק האלקטרוני היא התשלום הקבוע לחברה החיצונית המפעילה את הפיקוח. על פי הסכם עם מדינת ישראל מקבלת החברה תשלום עבור 750 אזוקים, ללא קשר למספר האסירים שאכן מנצלים בפועל את החלופה. המשרד לביטחון פנים והשב"ס מסרבים לחשוף בכמה מסתכמת העלות, אך ניתן לשער כי גם כאן מדובר בסכום משמעותי שניתן היה לחסוך.

הקרימינולוג פרופ' אורן גזל אייל, מאוניברסיטת חיפה, מדגיש את האבסורד שבהתנהלות המדינה: "בישראל שיעור הכלואים ביחס לאוכלוסיה הוא מהגבוהים בעולם המערבי. אחת הסיבות לכך היא השימוש המועט והלקוי בחלופות לכליאה כמו הפיקוח האלקטרוני. מעצרים ממושכים מקשים מאוד על נאשמים להשתקם, ומהווים אחד מהגורמים המעודדים פשיעה. אפשר היה להחזיק בפיקוח אלקטרוני מאות עצורים שכיום מוחזקים במתקני כליאה, בלי להגביר את הסיכון שהם מהווים לציבור, תוך צמצום הנזק שגורמים אותם מעצרים ובעלות נמוכה יותר.

"ניתן היה גם לשחרר עשרות רבות נוספות של אסירים בשחרור מוקדם אם היו מאפשרים להגדיל את מיכסת האזיקים האלקטרוניים המוקצית לאסירים ברישיון, בייחוד במצב הנוכחי שבו חלק גדול מהמיכסה המוקצית לעצורים לא מנוצלת. גם לקיומה של מיכסה של 750 מפוקחים לכל היותר אין כל הצדקה. המערכת כיום יכולה לפקח על מספר גדול בהרבה, ובעבר היו גם הרבה יותר מפוקחים".

קישורים:
''לתת העדפה ברורה לזוגות צעירים בדירות''
המלצות ליצמן: במבה בחוץ, סימון סוכר בפנים
''קידוחים חדשים? קודם תפתחו את מאגרי הגז שמצאתם''

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!