גיבוי מפתיע לחרדים: הארכיאולוג הבכיר נגד מתווה הכותל
לצד החרדים המתנגדים ליישומו של מתווה הכותל, מתגבשת חזית נוספת נגד כוונת הממשלה להעניק את הכותל הדרומי לשליטת הרפורמים
- יעקב גרודקה
- כ"א חשון התשע"ז
- 5 תגובות
מאיר בן דב
גיבוי מפתיע לחרדים, נגד מתווה הכותל: הארכיאולוג הבכיר מאיר בן דב ששימש כיועצם לענייני ארכאולוגיה של ראשי הממשלה יצחק שמיר, שמעון פרס ואריאל שרון יוצא במתקפה נגד הכוונה להעניק לרפורמים את הכותל הדרומי. הבוקר (שלישי) יתקיים דיון בנושא בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.
לדבריו של בן דב - "מי שנותן רישיון לפגוע במקום הזה עובר עבירה חמורה ביותר שלא יכירה איש בהתנהגות האנושית של בני אדם בכלל. המקום נועד להיות גן ארכאולוגי ולא רחבת תפילה. זה שיגעון מצד אנשים האמונים על חוק להפר חוק בצורה כל כך בוטה". בן דב הוסיף כי, "כתבתי את זה לכל מיני גורמים שלטוניים, אבל הם התחמקו".לטענת בן דב, "מדובר באתר ארכאולוגי המיועד לשימור. מתווה הכותל מבטל את כל ערכי השימור של האתר ומשנה את אופיו בצורה חריגה ודרסטית". בנוסף הוא תוקף את רשות העתיקות וטוען כי היא "פעלה שלא כדין ובניגוד לערכי השימור הארכיאולוגי בנותנה אישור לבניית רחבת תפילה במקום. כבר בשנת 2013 הוקמה רחבה זמנית לתפילה בניגוד להיתרי הבנייה ובאישור רשות העתיקות כמבנה זמני ולא חוקי ובניגוד להיתר, והכול בידיעת גורמי האכיפה והשלטון המתעלמים מהעבירות המתבצעות במקום".
כזכור, על פי 'מתווה הכותל' המנוגד לדעתן של המפלגות החרדיות, אמורה להיות כניסה אחת לכותל המערבי. הכניסה תהיה מחולקת לשלושה נתיבי בידוק - נשים, גברים ומעורב. אחרי הבידוק יכול כל אדם לבחור באיזה כותל הוא רוצה לבקר בין הרחבה הצפונית של הכותל המערבי, בה מנהג המקום הוא אורתודוקסי לרחבה הדרומית של הכותל המערבי, שם תתקיים התפילה ללא מחיצה, לפי מנהגי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית.
רחבת "הכותל הרפורמי" תהיה רבת מפלסים, גדולה ורחבת ידיים. היא תשתרע על פני שטח שיכלול רחבת תפילה מוגבהת (בנויה) ואת כל שטח הרחוב ההרודיאני. שטח התפילה הכולל יעמוד על כמעט 900 מ"ר (לשם השוואה מדובר על שטח שהוא כ- 70% מעזרת הגברים הקיימת, ו- 130% מעזרת הנשים הקיימת). הרחבה המתוכננת תורחב ב- 30 מטרים נוספים ותוגבה על גבי עמודים.
אבל בן דב לא לבד. עמדה זהה ולא פחות חריפה פורסמה בעבר על ידי שורה ארוכה של בכירי הארכאולוגים בישראל, חברי המועצה לארכאולוגיה וביניהם: פרופ' דן בהט – ארכאולוג מרחב ירושלים לשעבר, ד"ר גבי ברקאי – חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה, הלל גבע – מנהל החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, פרופ' עמיחי מזר – חתן פרס ישראל לארכאולוגיה, ד"ר אילת מזר – מנהלת החפירות הארכאולוגיות בפסגת עיר דוד והעופל, פרופ' עמוס קלונר – ארכאולוג מרחב ירושלים לשעבר, פרופ' רוני רייך – יו"ר המועצה לארכאולוגיה כיום ופרופ' אפרים שטרן – יו"ר המועצה לארכאולוגיה לשעבר.
הארכאולוגים שלחו מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו בו הם פונים אליו בבקשה דחופה למנוע את הפגיעה החמורה וההרסנית באתר עם יישום מתווה הכותל.
בעצומת הארכאולוגים לראש הממשלה כנגד הפגיעה בגן הארכיאולוגי ב"קשת רובינסון" נכתב: "כבר עתה מהווה בניה זו פגיעה ממשית בחזות האתר, במסלול הביקור וביכולת הסברתו לקהל ויש לסלקה בהקדם. זה המקום היחיד שניתן לראות וניתן לגעת בשרידי החורבן שבא על עם ישראל, עליו הוא אבל וצם בכל שנה בט' באב. יש לממצאים במקום ערך חינוכי והיסטורי עצום".
לדבריו של בן דב - "מי שנותן רישיון לפגוע במקום הזה עובר עבירה חמורה ביותר שלא יכירה איש בהתנהגות האנושית של בני אדם בכלל. המקום נועד להיות גן ארכאולוגי ולא רחבת תפילה. זה שיגעון מצד אנשים האמונים על חוק להפר חוק בצורה כל כך בוטה". בן דב הוסיף כי, "כתבתי את זה לכל מיני גורמים שלטוניים, אבל הם התחמקו".לטענת בן דב, "מדובר באתר ארכאולוגי המיועד לשימור. מתווה הכותל מבטל את כל ערכי השימור של האתר ומשנה את אופיו בצורה חריגה ודרסטית". בנוסף הוא תוקף את רשות העתיקות וטוען כי היא "פעלה שלא כדין ובניגוד לערכי השימור הארכיאולוגי בנותנה אישור לבניית רחבת תפילה במקום. כבר בשנת 2013 הוקמה רחבה זמנית לתפילה בניגוד להיתרי הבנייה ובאישור רשות העתיקות כמבנה זמני ולא חוקי ובניגוד להיתר, והכול בידיעת גורמי האכיפה והשלטון המתעלמים מהעבירות המתבצעות במקום".
כזכור, על פי 'מתווה הכותל' המנוגד לדעתן של המפלגות החרדיות, אמורה להיות כניסה אחת לכותל המערבי. הכניסה תהיה מחולקת לשלושה נתיבי בידוק - נשים, גברים ומעורב. אחרי הבידוק יכול כל אדם לבחור באיזה כותל הוא רוצה לבקר בין הרחבה הצפונית של הכותל המערבי, בה מנהג המקום הוא אורתודוקסי לרחבה הדרומית של הכותל המערבי, שם תתקיים התפילה ללא מחיצה, לפי מנהגי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית.
רחבת "הכותל הרפורמי" תהיה רבת מפלסים, גדולה ורחבת ידיים. היא תשתרע על פני שטח שיכלול רחבת תפילה מוגבהת (בנויה) ואת כל שטח הרחוב ההרודיאני. שטח התפילה הכולל יעמוד על כמעט 900 מ"ר (לשם השוואה מדובר על שטח שהוא כ- 70% מעזרת הגברים הקיימת, ו- 130% מעזרת הנשים הקיימת). הרחבה המתוכננת תורחב ב- 30 מטרים נוספים ותוגבה על גבי עמודים.
אבל בן דב לא לבד. עמדה זהה ולא פחות חריפה פורסמה בעבר על ידי שורה ארוכה של בכירי הארכאולוגים בישראל, חברי המועצה לארכאולוגיה וביניהם: פרופ' דן בהט – ארכאולוג מרחב ירושלים לשעבר, ד"ר גבי ברקאי – חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה, הלל גבע – מנהל החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, פרופ' עמיחי מזר – חתן פרס ישראל לארכאולוגיה, ד"ר אילת מזר – מנהלת החפירות הארכאולוגיות בפסגת עיר דוד והעופל, פרופ' עמוס קלונר – ארכאולוג מרחב ירושלים לשעבר, פרופ' רוני רייך – יו"ר המועצה לארכאולוגיה כיום ופרופ' אפרים שטרן – יו"ר המועצה לארכאולוגיה לשעבר.
הארכאולוגים שלחו מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו בו הם פונים אליו בבקשה דחופה למנוע את הפגיעה החמורה וההרסנית באתר עם יישום מתווה הכותל.
בעצומת הארכאולוגים לראש הממשלה כנגד הפגיעה בגן הארכיאולוגי ב"קשת רובינסון" נכתב: "כבר עתה מהווה בניה זו פגיעה ממשית בחזות האתר, במסלול הביקור וביכולת הסברתו לקהל ויש לסלקה בהקדם. זה המקום היחיד שניתן לראות וניתן לגעת בשרידי החורבן שבא על עם ישראל, עליו הוא אבל וצם בכל שנה בט' באב. יש לממצאים במקום ערך חינוכי והיסטורי עצום".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות