אחר לכתו: מהי המוזיקה של בן ציון שנקר?

עולם המוזיקה החרדי הרכין שלשום את ראשו בצער עמוק על לכתו של אבי המוזיקה החסידית בעת החדשה ר׳ בן ציון שנקר. ר׳ בן ציון היה יחד עם ר׳ דוד ורדיגר, ראשון הזמרים החסידיים של העת החדשה במוזיקה. ר׳ בן ציון היה הראשון שהוציא אלבום חסידי לפני כ70 שנה. במאמר קצר זה אני רוצה לנתח מעט את שיריו של ר׳ בן ציון.

בכל יצירותיו מורגשת היטב האווירה החסידית האותנטית, אותה רוח המורגשת בניגונים החסידיים העתיקים. עם זאת אפשר לראות ביצירותיו גם השפעות נוספות. לדוגמא: השפעות מהמוזיקה האמריקאית באותה עת, המוזיקה שלפני הרוק ודומיו. וזה הגיוני מאחר ור׳ בן ציון למד בבית ספר למוזיקה ג׳וליארד בניו יורק, אחד מבתי הספר הנחשבים בעולם. את השפעה זו אפשר לראות בעיקר בסגנון מקהלת הליווי והתזמור באלבומים הראשונים שלו.

אפשר לראות גם את השפעת המוזיקה הקלאסית, במארשים והוואלסים כדוגמת: בצאת ישראל – סגנון מארש מובהק. או מזמור לדוד – וואלס יפיפה. אך איך ספק שההשפעה הגדולה ביותר על שירתו הייתה ניגוני מודזיץ לדורותיהם, עד שרבות מיצירותיו נחשבות כיום חלק מניגוני מודזיץ.

בהקשר הזה אפשר לומר, ואני כותב זאת בהסתייגות כי אין לי ידע משמעותי בנושא זה, שר׳ בן ציון היה ממשיכו של ר׳ עזריאל דוד פסאג הי״ד, מלחין ובעל מנגן בחצר מודזיץ, שנרצח בטרבלינקה, ומלחין השיר המפורסם אני מאמין, שלר׳ בן ציון היה חלק גדול בפרסומו. השפעה עיקרית זו, היא מה שכתבתי בהתחלה על הרוח החסידית הנמצאת ביצירותיו.

ניתוח שלוש מיצירותיו של ר בן ציון שנקר

בהקשר הזה אפשר לראות הקשרים מעניינים נוספים. כידוע ר׳ בן ציון היה זה שהפגיש את ר׳ שלוימה קרליבך עם המוזיקה החסידית המקורית ובעיקר של חסידות מודזיץ, עד שאמר ר׳ שוילמה, שאין שיר שלו שלא מושפע מניגונים אלה. וכתבתי בעבר בסקירה הקצרה על שירתו של ר׳ שלוימה, שאפשר לראות את ההשפעה המרכזית על שיריו, משירו הפשוט אך הנוגע ללב של ר׳ מוישלה. ניגון אותו שמע בהיותו בן 4 בבית אביו, והסיפור מפורסם. אין ספק שר׳ מוישלה הושפע מניגוני החסידים המקוריים שלפני המלחמה, השפעה שניתן לראותה בשירו הפשוט, גוט שאבעס, או ניגונו של ר׳ מוישלה, כפי שקרא לו ר׳ שלוימה. והרי לנו השפעות שהשפיעו על שני האישים הגדולים האלה, שהשפיעו רבות ואף עצבו את המוזיקה החסידית המודרנית.

השפעה נוספת היא החזנות. בהרבה משיריו אפשר למצוא את הרצ׳טטיב החזני. לעיתים זה מופיע במוטיב או שניים ולעיתים זה יופיע בפראזה ואף משפט או יותר. לדוגמא: בשיר מכלכל חיים, במילה בחסד אפשר למצוא מוטיב של רצ׳טטיב חזני, ובשיר אור חדש, יש לנו נושא שלם של רצ׳טטיב חזני מובהק.

יצירותיו של ר׳ בן ציון מאופיינות בפשטותם המלודית, והם מורכבות מסקונדות וטרצות, ישנם לא מעט קפיצות של קוורטות וקוינטות. לעיתים תהיה גם קפיצה של סכסטה. מאפיין נוסף שאפשר למצוא ברבים משיריו זהו האקדם המתחיל בשמיניות וחלקי 16. עוד מאפיין מרתק, שחלק מהמוטיבים בנויים בעצם על אקורדים פשוטים, ולפי כללי דרגות האקורדים בסולם.

בתמונה המצורפת יש שלשה דוגמאות משלשה שירים מוכרים של ר׳ בן ציון. שימו לב למזמור לדוד, התיבה הראשונה היא בעצם אקורד Gm מפורק, והתווים הם במרווחי טרצות. התיבה השניה גם היא במרווחי טרצות, והם בעצם אקורד Cm מפורק. התיבות ג וד הם בעצם גבולות האקורד Gm, בתיבה ג יש לנו מרווח קוורטה. בתיבה ה יש לנו מרווח סכסטה וסקונדה, וזה בעצם אקורד Gm, בתיבה ו יש שוב מרווח טרצה, וזה בעצם חלק מאקורד Cm . והתיבה ח וט הם אקורד Gm כבתיבות ג ד. הרי לנו דוגמא פשוטה למאפיינים שכתבתי.

בשיר ולירושלים עירך אנחנו יכולים לראות את האקדם הקלאסי והמפורסם של ר׳ בן ציון. בתיבה ב אפשר לראות קפיצה קלאסית של קווינטה. בשיר בצאת ישראל ממצרים אפשר לראות אקדם של שמינית אחת, זהו גם אקדם קלאסי מאוד בשיריו ובמוזיקה החסידית בכלל. בשיר זה גם אפשר לראות את הסקונדות במלודיה, מוטיב המופיע ברבים משיריו.

למעשה, בנייה זו של המלודיה המורכבת לפי האקורדים המפורקים או לפי מוטיבים לפי גבולות האקורד, ובסקונדות וטרצות, נותן את הייחודיות של קול שני הגבוה בטרצה בהרמוניה מיוחדת במינה. הרמוניה כזאת אפשר למצוא גם בשירי ר׳ שלוימה קרליבך, והמעיין יבין מהכתוב לעיל למה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!