נתניהו, אל תשלב אותנו - תכיר בנו • טור

בנימין נתניהו נשמע זחוח מתמיד: "עולם העבודה משתנה ואני מברך על כך שרבים רבים בציבור החרדי נכנסים לעולם העסקים, להיי-טק, לנדל"ן, לקמעונאות, לראיית חשבון, לעריכת דין, חריפי שכל ועושים עבודה יוצאת מן הכלל, יוצאת מן הכלל". מילים, מילים, מילים.

הבימה בוועידת העסקים והכלכלה של 'המודיע' מעולם לא נראתה קרובה יותר. בראשה עומד אוהד החרדים הידוע, בנימין נתניהו, בעצמו יהודי חם המקדיש עתותיו לפרשת השבוע ולהפטרה. והכול באהבה ובחיבה, ללא עקיצות וללא משקעים: "כל זה לא בכפייה, לא בתגרנות, לא בהתרסה, בהידברות, מתוך רצון טוב, מתוך רצון של מי שרוצה. אנחנו מכבדים את זה ואני רוצה שתדעו גם, יש שינויים משמעותיים, שוב, בלי כפייה, בלי כלום".

וכשהוא מדבר על "תורה ועבודה" כלשונו, הוא מנתח את שילוב החרדים במעגל העבודה: "נשים חרדיות היום עובדות בשיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הכללית ואגב, האוכלוסייה בישראל משתתפת בעבודה יותר מהממוצע של המדינות המתפתחות בעולם. קרי, הנשים החרדיות עובדות יותר מהממוצע של הנשים במדינות המפותחות בעולם. מישהו יודע את זה? כדאי להגיד את זה בציבור, הנה אני אומר לכם. זה דבר שלא יודעים, לא יודעים על ההשתתפות הזאת. גברים חרדים עוד לא שם.

"אבל אני מאמין בשילוב הזה, אני יודע עד כמה כישרוניים האנשים שיוצאים מהישיבות. אני יודע עד כמה מעריכים את התרומה שלהם ושל הנשים החרדיות. אני יודע כי אני מדבר עם אנשי עסקים, אבל התרומה הגדולה ביותר זה לראות את היזמות מהציבור החרדי עצמו. אני רואה יזמים שמדברים איתי, אני רואה את השכל בעיניים ואני מכבד את השילוב של תורה ועבודה".

יורשה לי לשאול את מר נתניהו: על איזה "תורה ועבודה" כבודו מדבר? על התורה שלנו? אה, אנחנו אוהבים אותה כמות שהיא, ללא התערבות גורם זר. וכן, אתה וממשלתך זרים לה.

תורת ה' תמימה, אומר הרבי מקוצק, משום שאיש לא פגם בה ולא חיסר ממנה כלום. תכניות השילוב כמו מיזמי הליב"ה והמיצ"ב באו מטעם גורמים ואו אנשים שביקשו לפגום ולחסר מתורת ה'. הם ביקשו לשלב תורה ועבודה. לא, תודה. אנחנו לא רוצים לשלב, אנחנו רוצים תורה ללא סייג, קדרים ולגיונות של ילדים, בחורים ואברכים הממיתים עצמם באוהלה של תורה, ללא כחל ושרק, ללא הפרעה מגורמי השלטון. אם אתה באמת דואג לעולם התורה, מר נתניהו, החזר לאברכים אלו את קצבאות הילדים שנעשקו מהם בתשס"ג בשבתך כשר האוצר והם יפרחו בעולמה של תורה.

ולגבי העבודה: אלו שצריכים לצאת לעולם המעשה כדי לכלכל את ביתם בתבונה, לא עושים זאת מתוך שמחה ודיצה, ממש לא, ההכרח לא יגונה. הם רוצים להשתלב במעגל העבודה רק כדי להביא לחם וחלב הביתה. הם לא נולדו לעמל עבודה אבל אין להם ברירה. הם יעשו הכול כדי לספק מים ומזון לצאצאיהם.

ומה אתם שם במגדלי השן עושים עבורם? איך אתם מקלים על "שילובם"? לא הרבה. בעצם, כלום. רק מפריעים. אם אני רוצה להיכנס למשרה ממשלתית וכדומה, עלי להשלים תואר ראשון ויש כאלו שכבר מבקשים תואר שני. למה? למה לא תכירו בשנות לימודינו בישיבה אם אתם כל כך מעריכים את עמלנו בין כתלי בית המדרש? למה נִפְלֵינוּ לעומת אחינו החילוניים? רק בגלל שחסר לנו מתמטיקה, אנגלית והבעה בלשון?

ולמי שכבר בחר בעצת רבותיו לצאת להשתלם, האם הכשרתם לו את הדרך? האם המל"ג מכיר בלימודים מגדריים? איך בדיוק אתם עוזרים לנו להיכנס למעגל העבודה? אתם ביד אחת קוראים לנו לבוא להשתלב וביד השנייה דוחים אותנו מכול וכול.

אם תרצו זו באמת הבעיה הניצבת לפתחנו וזה האתגר הגדול של נציגינו וכל הדואגים ואוהבים אותנו: הכירו בעולם הישיבות, הכירו בעולם התורה, הכירו בלומדי התורה ועל ידי כך גם כל מי שזקוק לצאת לעולם המעשה ימצא את פרנסתו בהיתר ובנחת מבלי לוותר על קוצו של יוד וקוצו של איד.

התורה בידינו. העבודה בידכם.

הכותב הינו רב הקמפוס החרדי בגן יבנה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!