האם זה בסדר להעלים מסים? זה מה שחושבים הישראלים

יותר ממחצית האוכלוסייה בישראל (54%) סבורה במידה רבה או רבה מאוד כי העלמת מס היא נורמה מקובלת בחברה הישראלית. ככל שקבוצת הגיל עולה, כך עולה מידת ההסכמה עם העובדה שהעלמת מס היא נורמה מקובלת — ובקרב בני 51 ומעלה יש הסכמה של כ–61% על כך.

הנתונים האלה — שמאכזב לשמוע אותם, אבל לא יפתיעו רבים — עלו בסקר שנערך החודש על ידי מכון פאנלס כחלק ממחקר בנושא מעלימי מס. בסקר האינטרנטי שנערך עבור פירמת הביקורת החקירתית אלקלעי־מונרוב, השתתפו 518 משיבים בגילי 25 ומעלה, המהווים מדגם מייצג בקרב האוכלוסייה היהודית.

עוד עולה מהסקר כי כל אדם שלישי היה מוכן במידה רבה או רבה מאוד לקבל שירות זול יותר בתמורה לוויתור על קבלה. ככל שהמשיבים היו צעירים יותר, הם גם היו נכונים יותר לקבל שירות זול יותר בתמורה לוויתור על קבלה. כ–43% מהנשאלים ענו כי יש להתייחס להעלמת מס כעבירה פלילית שעונשה מאסר, וכ–38% ענו כי זה אמנם לא תקין להעלים מסים, אבל אפשר להסתפק בקנס.

בעניין העונש, יש הסכמה רחבה למדי (58%) כי העונש שקיבל לפני כחצי שנה הזמר קובי פרץ — שנתיים מאסר — לאחר שהורשע בהעלמת הכנסות של 5 מיליון שקל — מתאים לחומרת העבירה. פרץ עירער על הכרעת הדין וגזר הדין, ומנגד, עירערה גם המדינה בטענה שהעונש אינו חמור דיו. רק כ–15% מהמשיבים סבורים כי העונש קל מדי ואינו מרתיע.

שאלה נוספת שנשאלה בסקר היא מדוע אנשים אינם מדווחים על הכנסות שחייבות במס? לפי 41% מהמשיבים, התשובה היא יוקר המחיה בישראל. בפער גדול בהרבה, 18% סבורים כי מעלימי המס עושים זאת מפני שזה משתלם; 15% סבורים כי אין מספיק אכיפה; 14% מסבירים זאת בתאוות בצע; ו–11% טוענים כי זו נורמה חברתית (כולם עושים זאת).

מבין חמש עבירות שנשאלו לגביהן — נבחר ציבור שלוקח שוחד, פקיד שמועל בכספי בנק, עובד שמועל בכספי מעסיק, משכירי דירות שאינם מדווחים על דמי שכירות שחייבים במס ונותן שירותים שמעלים מסים — רק שיעור זעום של משיבים, כ–2%, סבור כי העבירה החמורה ביותר היא נותן שירותים המעלים מסים. העבירה החמורה ביותר ובפער גדול היא שוחד שקיבל עובד ציבור (68%).

כיצד נכון להילחם בהון השחור?

בשנים האחרונות פועלת רשות המסים, בראשות משה אשר, באופן נמרץ, גם בזירה התקשורתית, כדי להרתיע ישראלים המעלימים המס. היא מדווחת על פעולות שהיא עושה (גם שוליות יחסית), על ניהול חקירות ומעצרים של חשודים בעבירות מס, על רשימות שנמצאות בידיה של ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בחו"ל, ועל ההצלחה של ה"גילוי מרצון", המאפשר לדווח על הכנסות שלא דווחו בלי חשיפה לאישום פלילי.



לכן, זה אירוני למדי שדו"ח מבקר המדינה שפורסם בתחילת החודש הקדיש שני פרקים לביקורת נוקבת על רשות המסים וחוסר יעילותה במלחמה בהון השחור — ובעיקר בתכנוני מס של חברות ובגבייה מישראלים החיים בחו"ל.

לפי הסקר, גם לציבור יש ביקורת על רשות המסים. 65% מהמשיבים סבורים כי רשות המסים רודפת אחרי האזרח הקטן במקום לרדוף אחרי חברות (נשים מסכימות יותר מגברים עם טענה זו). 38% מהמשיבים חושבים כי רשות המסים אינה עושה די במלחמה בהעלמות מס, ו–17% סבורים כי רשות המסים רודפת אחרי פרסום וכותרות. רק 12% מהמשיבים ענו כי רשות המסים פועלת בצורה הוגנת וראויה.

התופעה של ההון השחור נפוצה בישראל, אבל מכיוון שמדובר על הון שאינו מדווח קשה להצביע על מספר מדויק בנוגע להיקפו. נתוני ההון שאינו מדווח, שנחשפו בשנתיים האחרונות במסגרת גילוי מרצון, מגיעים לכ–20 מיליארד שקל (היקף המס שנגבה נמוך בהרבה).

בדו"ח המבקר האחרון צוין כי "התוכנית הכלכלית ל–2015 קבעה כי כדי לעמוד ביעדים הפיסקליים של הממשלה יש להרחיב את בסיס המס ולהפחית את נטל המס המוטל על כלל האוכלוסייה. זאת, לנוכח שחיקת ההכנסות הציבוריות בשנים האחרונות. שחיקה זו מקורה, בין היתר, בכך שהלבנת הון והעלמות מסים נעשו נפוצות, ובכך שנעשה שימוש גובר בתכנוני מס אגרסיביים ולא ראויים, המנצלים פרצות מס ו"שטחים אפורים" בחקיקת המס לשם קבלת הטבות מס שלא לפי תכלית החקיקה.

"צמצום היקפן של תופעות אלה אמור להביא להרחבה ניכרת של בסיס המס בישראל, ובכך להגדיל את המקורות התקציביים של הממשלה, ולכונן מערכת מס צודקת ושוויונית יותר", נכתב בדו"ח.

מבין המשיבים בסקר, רק 13% סבורים כי הדרך הטובה ביותר להילחם בהון השחור היא באמצעות עידוד גילוי מרצון. כ–30% סבורים כי הדרך הטובה ביותר היא הגברת הפיקוח והמבצעים הסמויים וכ–35% סבורים כי הדרך הטובה ביותר היא הורדת מסים.

לדברי רו"ח עופר אלקלעי מפירמת אלקלעי־מונרוב, על הממשלה לקדם את הצעת החוק המצמצמת את האפשרות לשימוש במזומן, במקביל לאפשרות לשימוש בכרטיסי אשראי הנטענים במזומן ללא עמלות והצבת יעדים ברורים לצמצום שיעור העסקות במזומן. זאת, תוך שימת לב שלא תתחזק השליטה הבנקאית בשוק, בדרך שתפגע בבעלי עסקים קטנים ובינוניים ובשכבות החלשות.

"קיים פער ניכר בין הפעילות למניעת הלבנת הון בישראל למה שקורה באירופה ובארה"ב, הן ברמת הענישה והן בפרצות הקיימות בחוק הישראלי", אומר אלקלעי. "ישראל הקטינה את החורים במסננת, אבל עדיין עוברים דרכה סכומי כסף משמעותיים באמצעות מתווכים, סוכני נסיעות, סוכנויות רכב וגורמים נוספים המנצלים את החקיקה המסויגת. יש להגביר את שיתוף הפעולה בין מס הכנסה והמשטרה לגופים בינלאומיים. בנוסף, יש להגביר את התמריצים לגילוי מרצון, את הענישה, ואת המודעות והחינוך לנזקי כסף שחור".

מרשות המסים נמסר: "רשות המסים אוכפת את הוראות החוק, נאבקת בהעלמת הכנסות ובהון השחור באופן מקצועי ושוויוני, ופועלת לגביית מס אמת מעסקים גדולים כקטנים. עיון בפרסומים בתקשורת יעיד דווקא על כך שהרשות לא מהססת למצות את ההליכים גם מול חברות מובילות.

"לצורך ביצוע אכיפה יעילה עושה הרשות שימוש במגוון רחב של אמצעים, בכלל זה, בטכנולוגיות מתקדמות לאיתור ממוקד של חשד לביצוע עבירות מס ומניעתן. לעתים הציבור נוטה לערבב בין פטורים הקיימים בחוק לבין העלמות מס, דבר היכול ליצור אצלו תמונה מוטעית".

קישורים:
''לתת העדפה ברורה לזוגות צעירים בדירות''
המלצות ליצמן: במבה בחוץ, סימון סוכר בפנים
''קידוחים חדשים? קודם תפתחו את מאגרי הגז שמצאתם''

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!