עמדת ההלכה על הקפאת גופת הבחורה: "אין סיכוי שתחזור לחיים"

בחודש שעבר מתה נערה בריטית בת 14 ממחלת סרטן נדירה. גופתה הוקפאה בהליך מיוחד - כאשר בני המשפחה מקווים כי במשך השנים יימצא פתרון להחזיר אותה לחיים. מי שאישר את ההקפאה הוא בית המשפט העליון בבריטניה.

האם קרב עידן חדש בו אנשים ישמרו את גופות יקיריהם בתקווה להחזירם לחיים? ומה אומרת ההלכה בעניין?

"על פי התורה אסור להלין את המת", אומר ל'בחדרי חרדים' הרב יעקב רוז'ה, מומחה עולמי בתחום הקבורה וזיהוי חללים ורב ארגון זק"א.

מקרה זה מזכיר לרב רוז'ה פסיקה של החתם סופר בסיפור שהתרחש בזמנו, כאשר יצאה הוראה של השלטונות כי גם כאשר קובעים מוות של בן אדם, יש להמתין מספר ימים, לוודא שהוא אכן מת. הוראה זו התנגשה עם ההלכה היהודית שאומרת שצריך לקבור את המת ואסור להלין אותו.

בעקבות כך, התעורר ויכוח בין גדולי אותו הדור, והחתם סופר פסק בשו"ת (יורה דעה) שאמרה התורה שיש חובה לקבור את המת ו'לא תלין', ומי שלא עושה את זה עובר על עשה - ואנחנו עושים מה שהתורה אמרה. "כל שאחר שמוטל כאבן דומם ואין בו שום דפיקה ואם אח"כ בטל הנשימה, אין לנו אלא דברי תורתנו הקדושה שהוא מת ולא ילינו אותו, והמטמא לו אם הוא כהן לוקה".

הרב רוז'ה מסכם, כי "אם קבענו מוות לפי פרמטרים ברורים, יש חובה לקבור את המת באדמה - כי אין סיכוי שיחזור לחיים. אפשר לומר שבנושא הזה הגבולות של המדע ברורים לנו, המדע לא יוכל לעשות תחיית המתים - אחרת אל תקבור את המת, אולי הוא יחיה מחדש. ולחילופין, כאשר אנחנו יהודים שמאמינים בתחיית המתים ואז מתחילים לשאול שאלות מה קורה עם מי שנשרף או טבע בים וכו', כיוון שתחיית המתים יעשה הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ולא המדע, אז אפשר להתגבר על כל הקשיים של אלה שנשרפו בשואה, שנהרגו בפיגועים וטבעו בים, אני סומך על הקב"ה שיוכל להחזירם לחיים - ולא המדע".

הנערה במכתב: "מוכנה לחכות מאות שנים"
על פי הדיווח ב"דיילי מייל", הגופה של הנערה בת ה-14 הועברה לבסוף למכון הקריוניקה של מישיגן, הסמוך לדטריוט, שמתמחה בהקפאת גופות ובעלי חיים. קריוניקה, טכנולוגיה שנויה במחלוקת בקהילה המדעית, נועדה לאפשר השבתם לחיים בעתיד של חולים סופניים.

הנערה שפנתה לבית המשפט לא הייתה יכולה להגיע לדיונים בבית המשפט בשל מצבה הרפואי, אך העבירה לשופט שופט העליון פיטר ג'קסון מכתב. "התבקשתי להסביר מדוע אני רוצה לעשות את הדבר החריג הזה, אני רק בת 14, ואני לא רוצה, אבל אני יודעת שאני הולכת למות. אני חושבת ששימור קריוני נותן לי הזדמנות להירפא כשאקום, גם אם זה יהיה עוד מאות שנים".

"אני לא רוצה להיקבר באדמה. אני רוצה לחיות עוד, ואני חושבת שבעתיד אולי ימצאו תרופה לסרטן שלי ויעירו אותי. אני רוצה לקבל את הסיכוי שלי, זו משאלתי". לדברי עורכת הדין זואי פליטווד, שייצגה את הנערה ואת אמה, הנערה כינתה השופט "מר גיבור פיטר ג'קסון" והודתה לו, לאחר שנמסר לה על החלטתו, ימים ספורים בלבד לפני מותה.

השופט הבהיר כי הצוות הרפואי הביע ספק בנוגע להליך השימור, "שמתבסס על תיאוריה מדעית ספקולטיבית ונושא עמו דיון חשוב על ההשלכות האתיות שלו", וציין כי למרות שבית החולים מילא אחר פסק הדין, הוא אינו תומך בכך בקריוניקה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!