האזינו לדף היומי, וקראו את הסיכום: בבא מציעא דף נ"ה

דף נ"ה ע"א
שיעור אונאה בשתות, אם נתאנה בפרוטה לרב כהנא אין בו אונאה דבעינן שיתאנה לכל הפחות באיסר שהוא מטבע פחותה בכסף, ללוי אם המקח בשש פרוטות ונתאנה בפרוטה יש אונאה.

שבועת מודה במקצת, בעינן תביעה לכל הפחות של שתי כסף והנתבע מודה בפרוטה או כופר לכל הפחות בפרוטה.

שוה פרוטה, הוא השיעור לקידושי כסף, להנהנה מן ההקדש דמעל, להחזיר אבידה, לחייב גזלן שהודה שנשבע לשקר דחייב קרבן וצריך לילך אחריו למדי ולהחזירו לידו ולא לידי שלוחו, לפדות מעשר שני, ואם יש בו פרוטה ואין בחומשו פרוטה נחלקו האמוראים לעיל נ"ג:, אין בית דין נזקקין לתביעה פחות משוה פרוטה, ואם הוזקקו לשוה פרוטה וחזר השני ותבעו פחות משוה פרוטה קודם שעמדו בית דין נזקקין אפילו לפחות משוה פרוטה.

דף נ"ה ע"ב
אלו משלמים קרן וחומש, האוכל תרומה, תרומת מעשר, תרומת מעשר של דמאי, חלה, ביכורים, הפודה נטע רבעי, הפודה מעשר שני שלו, הפודה הקדישו, הנהנה שוה פרוטה מהקדש, הגוזל חבירו שוה פרוטה וכפר ונשבע לו והודה.

שליח המביא גט ממדינת הים צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, אם נתו לה ולא אמר כן לחכמים אין הולד ממזר אלא יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים ויאמר בפני נכתב ובפני נחתם, לר"מ הולד ממזר כיון ששנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין דסובר דחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה, והוא התנא דמתניתין דמחייב בדמאי שהוא מדרבנן להוסיף חומש לתרומת מעשר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!