הכירו את 'הקארפאטער רב' - המתבודד ששומר על קברי האדמו"רים

אי שם בחלק האוקראיני של הרי הקרפטים המושלגים יושב לו לבדו יהודי מיוחד, בשמו המלא - מוישה מהללאל אדלר, או כפי שהוא מכונה בפי כולם ה"קארפאטער רב". אם לא שמעתם עליו עד היום כנראה שלא פקדתם את ציוניהם של אדמו"רי שושלת ויז'ניץ הטמונים במקום.

הוא רק בן 32 ולפני 12 שנה הוא הגיע לבדו למקום מאומן כדי לתפעל את קברי האדמו"רים. "בחדרי חרדים" עם היכרות ראשונה לדמותו של הרב המתבודד.

"באתי מבית ברסלבי לחלוטין, אך למדתי וספגתי בצעירותי את הייחודיות של ויז'ניץ" הוא מספר. "כשהייתי נוסע לאומן בראש השנה אמרתי 'אם אני כבר כאן עלי לגלות יותר'".

לדבריו, "הניגון "צווישען קוסוב און ויז'ניץ" הותיר עלי רושם של משימה - לחוש, לגעת ולמשש מקרוב, מעבר לסיפורים שקראתי בילדותי, את תולדות חסידות ויז'ניץ. אם הברסלבים הגיעו לאומן בדרך לא דרך, אמשיך הלאה את חלקי שלי. מאז התחלתי לגלות עניין במקום הנסתר הזה, אך עשיר בהיסטוריה, כשבעצם מכאן כל חסידות ויז'ניץ החלה".



לדבריו, "בעבר היה המקום שומם לגמרי, כמעט ללא כבישים ותחבורה ובוודאי ללא קליטה. האזור ללא גישה ראויה, במיוחד בימי החורף והשלגים. עם הזמן באתי הנה יותר, בימי הילולתם של מצוקי ארץ השוכנים כאן, שאף נפש חיה לא הגיעה למקום.

"כל מה שקראתי נשזר והושלם עם כל מה שראיתי מול עיני. כאן נחשפתי לאווירה הרוחנית המיוחדת שהותירו כאן הבעל שם טוב ותלמידיו" הוא מספר ל'בחדרי חרדים'.

"איני יודע" הוא אומר בגילוי לב "מה האיץ אותי ביותר עם הזמן לעלות על אוטובוס אוקראיני המקרטע 14 שעות נסיעה ויותר. אולי מחמת שהעיר אומן התברכה במבקרים. בכל אופן גדלתי על מושג ההתבודדות, שבשונה מהתפילה הסדורה, הינה דו שיח אישי ופנימי עם הבורא. ההתבודדות המקורית אומר רבי נחמן היא חוץ לישוב. במקום שלא עוברים שם אנשים אפילו ביום. עתה נקל להבין כיצד ומדוע התבודד דווקא כאן הבעש"ט משבת לשבת.

"הפתגם אומר: 'אם תרצה ללמוד את המשורר לך למקום בו גדל'. ואכן לעיתים המקום הפיזי גורם להתעלות הנפש ולהכרת הצדיק מעבר ללימוד ספריו ותורותיו. השיחה עם בוראך במקום כה טהור שלא נגעה בו יד אדם, יד הקידמה והשכלול, מקום שהשמיים והארץ נושקים זה לזה, הרים וגבעות מששת ימי בראשית, והינך מנותק מחיי העיר והבורגנות, הינה סוג של מודעות אישית אחרת לחלוטין.

לדבריו, "הרצון שלי בתור חוקר תולדות צדיקים הוא להגיע פיזית ולמשש בעצמי את המקום וההיסטוריה. תמונה אחת שווה אלף מילים של קריאה. ואכן, כאן, בין ערי וכפרי בוקובינה, כל אבן שתהפוך תספר לך את סיפורה העשיר והדומם. החל מקהילות רבות של חסידים שהתמקמו כאן מימי הבעש"ט, וכלה בהרים ומערות בהן התחבאו ההוצוליים שודדי הדרכים בראשות מנהיגם הנערץ אלכסיי דובוש, שלו היתה אף פגישה אקראית ביער עם הבעש"ט.

"בין וויזניצא לקיטוב חוצה נהר הצ'רמוש. כאן היה מעבר הגבול בין חבל בוקובינה השייך לאוסטרו הונגריה לבין פולין. וויזניצא(עיר הגבול הבוקוביני וקיטוב בצד הגליצייני הפולני). המקום נותר בדיוק כמו שהיה, פה נולד מייסד החסידות. כאן במערות התגלה אליו אחיה השילוני ולימדו תורה עוד לפני שהתפרסם, כשזמן מועט לאחר כך התחילה כאן השושלת של חסידות ויז'ניץ - מרבי יעקב קאפיל חסיד שהיה החזן ובעל תפילה אצל הבעל שם טוב, ובנו רבי מנחם מנדל מקאסוב.

איך מתחיל סדר יומך?

"דווקא מאוד לא משעמם כאן. אני מבקר מידי יום בקוסוב, קיטוב וויזניצא. במרחק כ-10 ק"מ. בקוסוב קבורים ה"אהבת שלום" ובנו רבי חיים מקוסוב. בקיטוב - ר' משה מקיטוב תלמיד הבעש"ט, ובוויזניצא קבור בנו של התורת חיים, ה"צמח צדיק", שעקר לוויזניצא לאחר פטירת אביו, ועל שמו נקראת ויז'ניץ. בעיקרון אני פה לבד רוב הזמן, אך לאחרונה פוקדים יותר קבוצות חסידים או מטיילים של מסע שורשים את המקום. אמנם מעט בגלל חוסר הנגישות למקום.

"רק באחרונה, לאחר חיפושים בבית החיים העתיק של קיטוב, שרובו ניצל בס"ד ועומד בשלמותו, זכה הרב יעקב סגל מקרית ויזניץ ב"ב, שבמשך שנים חוקר את דברי ימי אבות המשפחה רבני קיטוב וצאצאיהם, ועם תום בדיקת מחקר מאומצת נחשפה מצבת הרב, ומצבת זוג' הרבנית ע"ה".

מה אתה עושה שם כל השנה?

"אני שליח של המוסדות בארץ במהלך השנה להתעסק מול העירייה בוויזניצא לשמור ולהשגיח על הציון וסביבתו, לפעול בעניין הכנסת אורחים שיוקם ליד הציון לפוקדים את המקום, ובמקביל להעתיר על תלמידי וחניכי המוסדות ותורמיהם בציוני הצדיקים. כשהנך מוצא את עצמך קבוע במקום כה נעלה אתה בעצם חש את השליחות המסויימת במקום כה קדוש. התפילה וההתבודדות היא חוויה להעביר איתה חלק נכבד משעות היום".

מהיכן יש לך אוכל כשר?

"לגבי לחם כשר, יש כאן בקיטוב מאפייה בה אני מדליק את האש והתנור מוקדם בבוקר. את החלב לגבינה אני חולב היישר מהפרה והעיזים, דגים יש כאן בשפע מהנהרות. פירות משובחים וירקות טריים גדלים כאן למכביר. פטריות יער מיוחדים גדלים ונקטפים על הבוקר על ידי זקני תושבי ההרים. נותר כאן רק להתרכז בתורה ותפילה".

הקרעפטר רב ממשיך ומספר: "הדרך מאומן להרי הקרפטים באוטובוס היא מרחק של 13 שעות נסיעה ויותר. האוטובוס עובר במעז'יבוז. נקל לתאר את תחושת הצמרמורת כשהנך עוצר שם לרגע ואומר לבעל שם טוב שאני נוסע למקום בו גדלת והשגת עוד בחיים. ללמוד מהליכותיך ולהמשיך את מורשתך לייצג אותך בכבוד ולקדש שם שמים.

"מעניין לציין כי בבתי ספר בקרפטים לומדים על הבעל שם טוב. בספרים שלהם באוקראינית מצאתי בין האנשים המפורסמים בהיסטוריה כתוב "מנחם מנדל הגר" ו"חיים הגר" שהוא בעל ה'תורת חיים' מקאסוב. הספרות המקומית מספרת עליהם כעל מנהיגי קהילות אהובים וכריזמטיים, וגם על הבעל שם טוב, שהיה מתבודד כל השבוע ביער ובסוף שבוע היה מביא עימו צמחי מרפא לאנשים ומשמחם ומעודדם".

איך החיים במקום מבחינה גשמית?

"ברוב המקומות יש כיום אמצעים מינימליים. יחד עם זה, כמעט לכל אחד יש באר מים, פרה ואמצעי חרישה. עדיין שואבים מים מהנהרות והבארות הזכים, בעיקר שוכני ההרים הגבוהים יותר. חוטבי העצים עמלים ללא לאות במיוחד בתחילת החורף לבקוע קורות עץ לחימום הבתים לחורף המקפיא, שיכול להגיע אף ל-30 מעלות מינוס. לא פעם בעיצומו של החורף חלק גדול מהכפרים וההרים מבוצרים. אין יוצא ואין בא.

"יחד עם זה, אנשים אלו מטבעם שמחים ומסתפקים בביתם הדל, רחוקים מחיי המותרות והבהלה להון. תרבות אירופה והבהלה להון פסחו על ראשי ההרים הגבוהים הללו והמשיכו בדרכם הלאה.

"כאן מתנגנים להם מכל פינה השירים והניגונים. רק כאן תוכל ללכת בחושך מוחלט בשעת ליל מאוחרת ולשמוע כיצד מתוך בית ישן מט ליפול בוקעים שירה וריקודים בליווי החליל המסורתי מקני עץ הבוק שגודל במקום, ושאר כלי נגינה פרי מעשי ידם - החצוצרה הארוכה בסוף היום שקוראת למרעה הצאן לפנות ערב לשוב לרפת, הריקוד והקצב ההוצולי זהה מאוד לזה החסידי, כמו 'הורה' ועוד שצמח מכאן. אולי בהשראתה קידשה חצר ויז'ניץ בראש מעייניה את השירה.

"לא מעט ניגונים ידועים המושרים בעבר ובהווה בבתי מרזח השונים מושרים כיום בעיתות רצון כמו ליל שבת וחג בחצרות ויז'ניץ, אותם גיירו אדמו"ריהם להעלות את ניצוצותיהם לצד הקדושה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!