כך מצא הרב גרוסמן את האסירים בישראל // טור

במסגרת 'מפעלות הרב גרוסמן' נפגשתי השבוע עם גונדר אשר וקנין - ראש אגף האסיר. במסגרת תפקידו הוא נותן מענה לכלל האסירים במדינת ישראל כולל חלופות הכליאה, כמו גם במענה הומני לצורכי האסיר, פיתוח תכניות טיפול ושיקום לאסירים בבתי הסוהר ושיפור ממשקים עם גופים חיצוניים בטיפול באסירים משוחררים, פיתוח כלים טכנולוגים למערכי הטיפול, האבחון והמיון, ועוד ועוד. זו הייתה פגישה מרתקת ואם יורשה לי לומר גם מרגשת, והיו בה הרבה תובנות.

על קצה המזלג נתונים ומספרים ששמענו השבוע: בישראל יש כ-13 אלף אסירים פלילים (מלבד כמובן אסירים ביטחוניים ומסתננים וכדומה) וכ-20 בתי כלא. כ-70 אחוזים (!) חוזרים שוב לכלא. זהו נתון בלתי נתפס. בהתחשב מהיכן הם מגיעים, עם מי הם שוהים בכלא ולאן הם חוזרים - הנתונים כבר לצערנו יותר מסתדרים.

ישבנו על פי בקשת השב"ס בראשותו על תכנית מהפכנית לאסיר, שאם בעזרת ה' היא תצא לפועל, הרי שמדובר במהפכה של ממש בנושא הענישה והשיקום במדינת ישראל, דבר שיכול לצאת לפועל רק בשיתוף פעולה של איש מדהים, מקצועי ורגיש כמוהו בשיתוף פעולה עם איש החזון והמעש, רב הפעלים לה', לעמו ולתורתו, מורי ורבי הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן.

*

תחילת דרכו של הגרי"ד גרוסמן היתה בבתי הכלא. באחד הימים הראשונים אותו עשה הרב במגדל העמק, מגיע אליו אדם ומספר כי אח שלו נמצא בבית סוהר, בכלא שאטה. "אמרתי לו" סיפר הרב גרוסמן לימים, "אח שלך הוא גם אח שלי, בוא נלך לבקר אותו". הרב גרוסמן הלך לכלא ופגש לראשונה מאות אסירים שהיו במצב פיזי נורא. "הלכתי למנהל הכלא ואמרתי לו: 'הלב שלי נשבר מכל מה שקורה פה, אני רוצה להיכנס פעמיים בשבוע לעשות תכנית שיקום אסירים וללמד אותם תורה'. חשבתי על פרקי אבות, שזה דבר קל. המנהל אמר 'בבקשה'...".

כך התחילה מסכת פעילותו בבתי הכלא, כאשר היום מדובר בפעילות ענפה ביותר של רשת מדרשיות בבתי הכלא, כשלמעלה מאלף אסירים משתתפים בה. זוהי פעילות מעבר לפעילות המועדוניות בהן מעבירים תכניות רוחניות לנוער נושר.

"במשך הזמן קלטתי", מספר הרב גרוסמן, "כשאני יושב עם אסירים, כשאתה מדבר איתם, אתה מגלה שיש להם נשמה, רגש, הוא בן אדם. פתאום אתה מבין שזה הרקע מהבית. שלא היה לו אבא, שלא היה לו בית. פעם עשיתי מסיבת חנוכה בכלא שאטה, אחרי המסיבה עצרתי באופן ספונטני ונתתי נשיקה לאחד האסירים. אחרי כמה ימים הוא כותב לי מכתב: 'אני האסיר שנתת לו נשיקה ואני יושב ובוכה, זו הפעם הראשונה בה קיבלתי נשיקה ממישהו שאוהב אותי'. זה לימד אותי את הבעיה".

הסיפור הזה הביא את הרב להחלטה להקים 'בית' לילדים, מקום שבו ישמחו, יקבלו אהבה וטיפול. היה זה בשנת תשל"ב (1972) כאשר הקים את 'מגדל אור' עם 18 ילדים. ברוך ה' זה התפתח, יש לרב גרוסמן כיום למעלה מ-15,000 בוגרים ואלפי תלמידים. יצאו משם דיינים, רבנים, בוגרים שעוסקים בכל המקצועות – מורים, מנהלים.

לא בכדי, משטרת ישראל והשב"ס סומכים ידיהם על הרב גרוסמן ותיקים כבדים מתנהלים אצלו ותחת חסותו.

*

בפרשת השבוע מצווה אבי האומה לעזוב את המקום, את המולדת, את בית אביו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".

ה'ניסיון' הראשון של אברהם אבינו, "לך-לך", איננו רק דרישה לשינוי מקום המגורים. המקומות שאותם הוא צריך לעזוב מסודרים בסדר גיאוגרפי הפוך - ארצך, מולדתך ובית-אביך,
וביאר אדוננו הנצי"ב מוואלוז'ין שתהליך הפרידה הוא תהליך של בירור הזהות העצמית, והשתחררות מזהויות הנגזרות מהסביבה. כל הקישורים המגדירים את הזהות של אברהם סביבתו הינם כקליפות לעומת הגרעין הפנימי, הנקודה היסודית של מהות חייו, חיי עם ישראל. ההתנתקות הזו - מהשייכות הלאומית, החברתית ואפילו המשפחתית - היא ניסיון גדול של חתירה לעמידה על האמת הפנימית וחוסר שעבוד לכל מסגרת סביבתית.

"מעשה אבות - סימן לבנים". אבינו הראשון חקק בנפש הלאומית שלנו את השאיפה לאמת, ויכולת השחרור מכל זהות דמיונית, תרבות שאופפת או הרגלים זרים. ואנו, בני חורין, פושטים צורות ולובשים חדשות, מגלות לגאולה ומגאולה לגאולה, עד לגילוי כל עוצמת החיים הקדשים שבנו. ה"לך-לך" קורא לנו, שוב ושוב, פעמים בדרכים מאירות ונעימות, ופעמים בדרכים קורעות ומכאיבות. אך כולן קוראות את אותה הקריאה: לך-לך, היה אתה, אתה בעצמך.

השלב השני של הניסיון הוא: "אל הארץ אשר אראך", בחירת מקום. אחרי היכולת להתנתק מהמקום באה הדרישה לבחור מקום. החיים יוצאים אל הפועל ע"י מקום, סביבה מתאמת. וכך תיאר זאת רבי יהודה הלוי: "הלא תראה כי הועתק אברהם מארצו...אל המקום אשר בו תגמר השלמתו, כאשר ימצא עובד האדמה אילן שפריו טוב במדבר ומעתיקו אל אדמה נעבדת... שיצליח בה בשורש ההוא ומגדלו שם".

ידועים דברי הרמב"ם בהלכות דעות (י, א): "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים... הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע ואומר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים".

בתוכנית המהפכנית עליה ישבנו השבוע - ואת פרטיה נחשוף בבוא העת - אנחנו ננסה בהדרכת האגף לשנות אסירים את המקום והסביבה עוד בתקופת ריצוי העונש, ותקוותנו איתנה כי "משנה מקום משנה מזל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!