כאש בשדה הפוליטיקה: המנצחים והמפסידים

אלי ישי. נתפס על עסקי שריפה

טבעם של אסונות לאומיים, שרק לאחר שהם מסתיימים פורץ האסון האמיתי. ערמת הבוץ הענקית מחליפה ידיים, וכולם מטיחים האשמות בכולם: מי ידע ולא התריע, מי התריע ולא נענה, מי תקצב ומי לא תקצב.

בבליל המלל הזה ממלאת התקשורת תפקיד מכובד: ברצותה, תדגיש את אשמתו של האחד; ברצותה, תמרח קרם על מחדליו. כלפי חוץ ינופפו בניירת ובמסמכים ויגלגלו עיניים צדקניות.

"בכל מדינה מתוקנת השר האחראי מתפטר", נכתב בעצומה אינטרנטית המחתימה אנשים נגד שר הפנים, אלי ישי. היוזמים רק 'שכחו' שבמדינת ישראל מעולם לא התפטר נבחר ציבור בעקבות מחדל. אבל, כשאתה חרדי - ועוד יותר גרוע מכך ספרדי, ואפילו גרוע מכך: מצטט את פסקי הגר"ע - 'אשריך' שנתפסת על עסקי שריפה.

"בשביל קצבה לאברכים יושבי הישיבות היית מתלהם כמו שרק אתה יודע. כבאיות חדשות? מטוסי כיבוי? כח אדם? בשביל זה לא תטרח לסכן את הכיסא שלך!" - כתבו מושכי העט בדברי הביקורת שנלוו לעצומה. להזכיר להם שדווקא יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, הוא שיזם, צעק ואיים על קצבאות האברכים? ש"ס מעולם לא אהבה את איומיה של 'יהדות התורה', וגם בתקופת ממשלת שינוי נשארה בקואליציה.

"אלי, הכיסא שלך בוער! תתפטר!" - זעקו מבקשי ראשו במודעה, תוך שהם מתעלמים מעשרות המכתבים ששיגר שר הפנים והדיונים שיזם, במהלך השנים האחרונות, אבל איש לא הקשיב. נכון, ש"ס לא איימה בפרישה. אבל מי מסיעות הקואליציה מאיימת בפרישה כשבקשות שלה אינן נענות?! אפילו מורדי הליכוד, שעומדים לפגוע בציפור נפשם, אינם מאיימים בפרישה.

אלי ישי בטוח שאין בו כל אשמה. הוא ממשיך לבקש הקמת ועדת חקירה. אם היה סבור שפעל שלא כשורה, היה עושה הכול כדי שלא לאפשר את הקמתה.

התקשורת. מי השתתף בדיון של אזולאי?

הבה נודה: כולם אשמים. איש במדינת ישראל לא יכול היה לצייר לעצמו את תרחיש הזוועה של יום חמישי האחרון. כשהזמינו עיתונאים לעוד דיון בעוד ועדה בכנסת על מצב כבאי האש, אף עיתונאי לא טרח להגיע. זה לא עניין איש. לא אותנו ולא את קהל הקוראים.

אז לפטר את עורכי העיתונות בישראל?

פעמיים כינס ח"כ דוד אזולאי מש"ס את ועדת הפנים בשנה האחרונה לדיון על מצבם העגום של כבאי האש. בשני הדיונים השתתפו מקרב חברי הכנסת... ובכן, רק אחת: ח"כ שלי יחימוביץ', היחידה שמגלה אכפתיות גם כלפי נושאים בלתי פופולאריים. ויוזם הדיון - כמובן: אזולאי.

"אנחנו עדים לתמונה מבהילה של הפקרות מוחלטת", אמרה אז יחימוביץ'. "מדובר בהפקרה מוחלטת של מערך שלם של הצלת חיי אדם, והזנחה טוטלית ושיטתית עד כדי כך שאי-אפשר שלא לחשוב שמדובר פה בכוונת מכוון. אני נדהמת מקלות הראש ומחוסר ההתייחסות של כל הנוגעים בדבר. גם משרד הפנים וגם ראש הממשלה". עכשיו תגגלו במהירות ותחפשו: מי מאתרי התקשורת הבליט את הידיעה, מי מהעיתונים העניק לה מקום בעיתונו?

אז למה לא נודה כעת שהנושא לא עניין אותנו?

נתניהו. התגלה מנהיג

רודי ג'וליאני, ראש עיריית ניו-יורק, היה ראש עיר מצוין. הוא קיבל את ניו-יורק כאשר הפשע השתולל ברחובות, והפך אותה, במהלך שנות כהונתו, לבונבוניירה אמיתית.

אבל את עיקר פרסומו קנה ג'וליאני רגע לאחר שקרסו 'מגדלי התאומים'. הוא זינק מיד אל השטח, גילה כישורי מנהיגות יוצאים מן הכלל, התייצב למרגלות השרידים, ועשה את מה שצריך היה נשיא ארצות-הברית לעשות, אם לא היה מאבד עשתונות.

מאז הפך ג'וליאני למודל מנצח של התמודדות עם מצבי משבר, תוך הפיכתם לנקודת זינוק. ביבי, שאוהב מאוד לחקות את האמריקנים, עשה הכול במהלך הימים האחרונים, כדי לחקות את רודי.

עם היוודע דבר האסון בכרמל, לבש נתניהו את חליפתו השחורה והמשובחת, התאים לה חולצה שחורה, זינק אל הרי הכרמל העשנים, ונטל פיקוד: הורה לשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', לפעול לפינוי אזרחים; העלה אל מסוקו עיתונאים וצלמים; ביקר פצועים; סייר בשטח; נישק אבות שבניהם נשרפו; עבר במחלקות, שמע את הזעקות, ונשא נאומים לתקשורת.

המסר היה ברור: אני בשטח, שולט במצב, אני מבקש עזרה מכל מי שיכול לעזור. ומי שלא פונה מביתו, יכול להמשיך ולישון בשקט וברוגע. יש ראש ממשלה בישראל!

ראיתי את נתניהו מסייר במחלקות השונות, בצעדו בשטח החרוך, בנהלו את ישיבת הממשלה - וחייבים להודות: הוא התגלה כמנהיג. במהלך השחיקה הפוליטית היומיומית שכחנו לו את מעלותיו הגדולות. את הכריזמה, את הכישרון בהופעות מול התקשורת, את הטקטיקה המעולה, ואת היכולות המבריקות.

יחד עם האסון צצו כל הסיבות הטובות שהביאו להיותו ראש ממשלה.

נכון, תסמכו על התקשורת שתשלוף בפינצטה את כל החסרונות שתוכל למצוא. היא תעקוץ, תאשים, תנבור. ובכל זאת, דומה כי עצם העובדה שנאלצה למצוא קורבן אחר - מדברת בעד עצמה.

תוצאות הסקר שפרסם אתר 'וואלה', לפיו הליכוד ונתניהו התחזקו בשבוע האחרון הן ההוכחה שנתניהו 'עשה את זה'.

ובכל זאת, משהו אחד לא אהבנו - את הדרך בה נעץ סכין בשר הפנים. הוא יכול היה להיות גיבור לאומי מושלם אילו בחר שלא לעשות זאת. ג'וליאני לא חיפש אשמים ולא ביקש לערוף ראשים.

אטיאס. השאיר את אלי ישי מאחור

האסון תפס את אלי ישי בשעה רגישה: יש בציבור החילוני מי שכועסים עליו בשל ילדי הזרים, אחרים בגלל הדתי-מחמד שהודח מהמפלגה. אלי ישי הרס להם את ההצגה הטובה בעיר, והם לא יסלחו לו על כך במהרה.

השותפות עם ש"ס מתחילה להכביד על נתניהו, אומרים בסביבתו. אמנם אין לו ברירה, הוא זקוק לקולותיה, אבל בהחלט היה שמח להתפטר ממנה.

בינתיים הוא עושה בה הפרד ומשול: אתמול, כשערך סיור ממלכתי בעוספיא הזמין נתניהו רק את שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס. את יו"ר הסיעה, אלי ישי, הוא השאיר מאחור, מותיר לו לערוך סיור משקם ביום המחרת. ניתן אולי לצפות מאטיאס שיסרב בנימוס לתרגיל מהסוג הזה, אבל מפוליטיקאי לא נהוג לצפות למחוות מהסוג הזה.

מצד שני, הוא הקפיד להעניק גיבוי פומבי ליו"ר התנועה. "לדעתי עושים לשר הפנים אלי ישי עוול", אמר. "מדובר בשר שהעביר מסמכים מפה ועד אמריקה, כדי למצוא פיתרונות למצב שירותי הכבאות. יש מי שביקש ויש מי שאמר לא - לפחות ראוי שיעלה בליבכם ספק באשר לאשמים במצב. אני מסכים שכרגע לא צריך לחפש אשמים בעודנו קוברים את מתנו. מצאו איזו דרך כדי לעשות עליו סיבוב על דברים אחרים שכועסים עליו".

אפרופו אטיאס. "כל מה שלא קשור ליערות ועצים - קשור אלינו", אמר אטיאס, והציע שמשרדו יטפל בשיקום, מלבד נושאי העצים והייעור. "משרד הבינוי והשיכון יהיה האימא והאבא של כל הנפגעים", הציע בחום.

הציידים. הירושלמי של אמסלם

את ח"כ חיים אמסלם לא שמעתם בימים האחרונים. אולי כי יש מי שמתנדב לעשות עבורו את העבודה. אחד מהם הוא העיתונאי שלום ירושלמי, המנצל את המומנטום, נועץ את הסכין, ומסובב היטב.

"אחת הבדיחות המצחיקות או העצובות סביב הטרגדיה האחרונה ביערות הכרמל שמורה לזכותו של שר הפנים, אלי ישי. כבוד השר התראיין בערוץ 10 במוצאי שבת וכה אמר: 'לא היה נושא שהתעסקתי בו כמו נושא הכבאות'.

"הרשו לי לפקפק. אילו היה השר ישי משקיע בענייני הכבאות את עשירית המאמצים שהקדיש בשבועות האחרונים למסע הציד אחרי ח"כ הרב חיים אמסלם, אילו היה רודף אחרי מקורות האש באותה נחישות שבה רדף אחרי הרב וחבר הכנסת הסורר - אולי היינו מצליחים למנוע מבעוד מועד את הבעירה הגדולה. במלחמה מול הרב אמסלם לא היה חסר לישי כוח אדם, לא היו לו בעיות ארגוניות ולא חוסר באמצעים או ציוד ישן ומתכלה. תארו לכם מה היה קורה אילו השקיע ישי את אותו מאמץ כדי לכנס את הממשלה או את הקבינט, כפי שעבד על ישיבת מועצת החכמים. מזמן היה כאן דיון חירום במצב הזוועתי של שירותי הכבאות, לא ככה?"

האוצר. הקמצנים אשמים

שרי הפנים בעבר, חיים רמון ואופיר פינס, היו מספיק הוגנים להודות: "פקידי האוצר אשמים".

ולא רק הם אשמים על שסירבו לכל בקשות הסיוע. גם שר האוצר, יובל שטייניץ, קמץ את ידו מלאשר את התקציבים ששר הפנים ביקש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!