מה, זה הכל? טראמפ נבחר, והשמים לא נפלו

בלי פאניקה

הבשורה הטובה היא שהשמים לא נפלו בשווקים הפיננסיים. לא בינתיים. מי שחשש שבחירת טראמפ תגרום למפולת מיידית של 5%-10% בשוקי המניות של העולם - התבדה.

יום המסחר היום החל עם תגובה חריפה במיוחד בבורסת טוקיו שצנחה ב-5.3%. הבורסות האחרות באסיה הסתפקו בנפילות מתונות יותר, שנעו בין 2% ל-2.8%. מעט לאחר מכן נכנסו לפעולה גם הבורסות של אירופה וישראל, ואפקט ההפתעה והדרמה נמוג והלך. באירופה נרשמו בבוקר נפילות של עד 2% במדדים המרכזיים בבורסות פרנקפורט ופריז שבהמשך נהפכו לעליות.

לשם השוואה, התגובה של השווקים ל"ברקזיט" הבריטי והיציאה מהאיחוד האירופי לוותה בנפילה יומית חדה של כ-5%-7% בשוקי המניות של אירופה. הליש"ט נפלה ביום הראשון שלאחר הברקזיט ב-9% מול הדולר. מאז סוף יוני ועד היום צלל המטבע הבריטי ב-17% מול הדולר והתייצב ברמת שפל הסטורית של 1.24 ליש"ט לדולר. בישראל תגובת השוק בשעות הבוקר בקושי הורגשה. מדד תל אביב 100 מוטה מניות הפארמה (שזינקו) אפילו עלה בהשוואה ליום הקודם.

מי שחיפש פאניקה בשווקים הפיננסיים לא מצא אותה. הזהב, נכס שעולה בתקופות של משבר וחוסר וודאות, אמנם עלה בבוקר ב-2%. כשהחל גם המסחר בבורסה בארה"ב בעליות קלות - הפחד נעלם כליל. הר הדרמה הפוליטית, הוליד עכבר קטן ובלתי מורגש בשווקים.

זרמי עומק

מי שציפה למפולת בשוקי ההון התבדה. אבל התגובה המתונה בשווקים עלולה להטעות. תוצאות הבחירות בארה"ב מלמדות על זרמי עומק שמשפיעים על כלכלת ארה"ב והעולם, ויכולים לגרום לתמורות חריפות בשנים הקרובות.

הנפילה של המטבע הבריטי מול הדולר לאחר הברקזיט מלמדת שתגובה ראשונית בשווקים רחוקה מלשקף את עוצמת השינוי. לשווקים ולמשקיעים עוד ייקח זמן להפנים את משמעות הבחירות בארה"ב, ובעיקר את השפעתן על הקצנת עמדות הימין באירופה.

המסר הבולט שמספקת הבחירה בטראמפ, בדומה לברקזיט הבריטי, מלמד על רצון להחזיר את הגלגל לאחור. באירופה הדבר מתבטא בעליית מפלגות הימין במדינות כמו איטליה וצרפת, שחלקן קוראות לפירוק גוש היורו וחזרה למטבעות המקוריים של המדינות. ניצחון של מפלגת הימין באיטליה, בבחירות שיתקיימו שם בשנה הבאה, עלול לסמל את תחילת הקץ של גוש היורו. מבחינה זו, הבחירה בטראמפ והברקזיט הבריטי נמצאים על אותו קו מגמה שאינו מבשר טובות לכלכלה העולמית.

הצמיחה הכלכלית האטית בעולם המערבי מותירה רבים מהבוחרים מאחור במרוץ הכלכלי. בוחרים רבים, בעיקר בערי השדה, חשים שמצבם הכלכלי הורע. הם מאשימים בכך את ה"שיטה", את "הממסד", את "המהגרים". הם מאשימים את "סין ומקסיקו שגוזלות מאתנו מקומות עבודה", או את מדינות מזרח אירופה "ששולחות אלינו מהגרים שיכורים מובטלים ואלימים".

הבחירה בטראמפ ובברקזיט היא קודם כל הצבעת מחאה. הבוחרים רוצים שינוי. לא חשוב איזה, העיקר שמשהו ישתנה. הפוליטיקאים מהימין הקיצוני והשמאל הקיצוני מבטיחים להם שינוי. האם הם יוכלו ליישם שינוי? לא בטוח כלל.

ישנם תהליכים שהם חזקים מכוחם של מנהיגים בודדים לשנות אותם. לא נראה שמנהיגי העולם יכולים לעצור תהליכים כלכליים רבי עוצמה כמו גלובליזיציה, הגירה, והתפתחויות של טכנולוגיות חדשות. אלה תהליכים שגורמים לאובדן מקומות עבודה, בעיקר בקרב אנשי צווארון כחול ואוכלוסייה לא משכילה שמתרכזת בכפרים, בערי השדה ובשולי הערים הגדולות .

טראמפ הבטיח לבוחרים במדינות "חגורת הפלדה", מדינות בעלות תעשייה ענפה וחזקה בעבר (כמו אוהיו או מישיגן), שיגרום לחברות הרכב להחזיר מפעלי תעשיה ממקסיקו לארה"ב בעזרת מכסים גבוהים על מכוניות שמיוצרות בחו"ל ונמכרות בארה"ב. מה הסיכוי שלו ליישם זאת? הרי מהלך שכזה עלול להמיט חורבן על תעשיית המכוניות בארה"ב ולהפוך אותה ללא תחרותית מול חברות הרכב מיפן אירופה וסין. לא בטוח כלל שהמפלגה הרפובליקנית שבשמה נבחר תתמוך בצעדים כאלו.

הבטחת בחירות הבולטת ביותר של טרמאפ היא הרעיון לבנות חומה בגבול של ארה"ב ומקסיקו כדי לעצור הגירה לא חוקית. טראמפ אפילו אמר שיכריח את המקסיקנים לממן את בניית החומה.

ואכן, מי שחיפש דרמה בשווקים מצא אותה בעיקר בצניחה של ,13% שרשם הפזו המקסיקני מול הדולר, ובנפילות של כ-4% שנרשמו בבורסה של מקסיקו בתחילת יום המסחר. האם חומה שכזו – 28 שנים לאחר נפילת חומת ברלין - באמת תיבנה בדרום ארה"ב? מותר לפקפק בכך.

עכברי העיר נגד עכברי הכפר

תוצאות הבחירות בארה"ב סיפקו הצצה מרתקת לדפוסי ההצבעה של בוחרים לפי חתכים שונים. אחד הבולטים שבהם הוא ההצבעה לפי מקום מגורים. מתוצאות שהתפרסמו באתר ניו יורק טיימס עולה שבערים הגדולות (מעל 50 אלף תושבים), 59% מהבוחרים הצביעו לקלינטון, ורק 35% הצביעו לטראמפ. תושבי הפרוורים היו חצויים יותר בדעתם - 45% לקלינטון ו-50% לטראמפ. בערים הקטנות ובאזורים הכפריים הניצחון של טראמפ מוחלט – 62% לעומת 34%.

דפוס הצבעה כזה איפיין מאוד את פנסילבניה, אחת ממדינות המפתח במרוץ (20 אלקטורים). מפת פנסילבניה, שמשופעת בעיירות קטנות וחוות חקלאיות צבועה באדום בוהק, למעט שני אזורים עירוניים גדולים – פילדלפיה ופרבריה ופיטסבורג – שהיו צבועים בכחול.

דפוס הצבעה כזה מלמד על הפערים הכלכליים והחברתיים, שנפערים בין תושבי הערים לפריפריה. זה מזכיר לא במעט את דפוסי ההצבעה בישראל. תושבי הערים הגדולות, בעיקר באזורים הקרובים לחוף, ואזורים מיושבים גדולים נהנים מאפשרויות תעסוקה רבות יותר, ומצבם הכלכלי משופר. הם פחות דתיים, יותר ליברליים וכנראה גם יותר משכילים. זהו ציבור שיש לו יותר תקווה לעתיד ויותר סובלנות כלפי מיעוטים, מהגרים ובני תרבויות אחרות.

בערי השדה האוכלוסייה הומוגנית יותר, דתית יותר, ומשכילה פחות. ההשתייכות השבטית חזקה יותר. ערים קטנות במערב התיכון של ארה"ב תלויות לא פעם במפעל בודד או שניים שמספקים פרנסה לרוב תושבי העיר ועיירות הסביבה. כשמפעל כזה נסגר, או עובר למדינה מתפתחת, תושבי המקום מאבדים את הפרנסה והתקווה. דטרויט, בירת המכוניות של ארה"ב, סובלת מהתכווצות מתמשכת של תעשיית המכוניות בארה"ב. קשה להיות מופתע מכך שמישיגן נפלה לחיקו של טראמפ.

מפעלי הפלדה והחלפים, שהיו תלויים בתעשיית המכוניות, דועכים גם הם. חברות המכוניות עצמן – פורד, ג'נרל מוטורס וקרייזלר – דווקא הבריאו, אבל ההבראה שלהן נעשתה דרך העברת מפעלים למדינות עם כוח עבודה זול יותר. מאות אלפי הפועלים האמריקאים שנהנו בעבר מפרנסה קבועה ובטוחה במפעלי התעשייה חשים שנותרו מאחור. ההבטחות של טראמפ "להחזיר את אמריקה לגדולתה", נפלו על אוזניים קשובות בקרב גברים לבנים בערי השדה. ייקח להם קצת זמן לגלות כמה גדול הפער בין הבטחת בחירות של מועמד לנשיאות לבין יכולתו לשנות תהליכים כלכליים גלובליים.

הזדמנות נוספת

רבים ממתנגדיו של טראמפ סבורים שניסיון החיים והרקורד שלו אינם מספיקים כדי להפוך אותו לנשיא מוצלח. למעשה, הם מראים את ההיפך. הם מזכירים שמקור ההון שלו הוא ירושה משפחתית, שרבים מעסקיו כשלו, ושארבעה מעסקיו בעבר, בעיקר בתחום המלונות וההימורים נקלעו לחובות ופשטו רגל. בשנות ה-90 איבד טראמפ החזקות שהיו לו במלון קזינו רויאל, בטראמפ פלאזה בניו יורק, ובבתי קזינו נוספים שהחזיק באטלנטיק סיטי. הוא גרם הפסדים רבים לבעלי מניות מהציבור שהיו שותפים עמו ולציבור שקנה אג"ח בחברות שלו. טראמפ עצמו מתגאה בכך שפשיטות הרגל שלו היו בחברות, ולא באופן אישי, ומציין שהעמיד ערבויות אישיות כדי לאושש חלק מעסקיו.

למרות כל אלה, והרבה בזכות תוכנית הריאליטי שלו, "המתמחה", נהנה טראמפ מתדמית של מצליחן. רבים מהמצביעים שלו טוענים שהם עושים זאת כי הם חושבים שאדם עם ניסיון כשלו ידע לנהל את הכלכלה האמריקאית טוב מכולם. הגילויים והכתבות שניסו להציג אותו ככישלון לא עשו עליהם רושם.

ואולי יש בכך רמז לאופטימיות מסוימת. האמריקאים מוכנים להפקיד את גורלם בידיו של איש עם חסרונות מוכחים – הן בהתנהלות אישית והן ברמה העסקית. אבל מצד שני, יש לו גם נוכחות, כוח התמדה, כריזמה ויכולת להפתיע ולהתמודד עם קשיים. נכון, הוא נכשל בעסקיו בעבר, ויותר מפעם אחת. אז מה? אמריקה תמיד הצטיינה ביכולת שלה לתת לאנשים שנכשלו הזדמנות נוספת.

קישורים:
מדד S&P 500 כבר קבע: טראמפ יזכה בנשיאות ארה''ב
ציון ממוצע 57: שיא נכשלים בבחינת עורכי הדין
הכינו את כרטיסי האשראי: דיוטי פרי שני ייפתח בנתב''ג

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!