האזינו לדף היומי, וקראו את הסיכום: בבא מציעא דף מ"ג

דף מ"ג ע"א
המפקיד מעות אצל שולחני צרורים וחתומים לא ישתמש בהם, [ללישנא קמא הוא הדין קשר משונה וללישנא בתרא איבעיא], לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן, מותרין ישתמש בהם לפיכך אם אבדו חייב באחריותן, לרב הונא דינו כשואל וחייב גם על אונסין, לרב נחמן דינו כשומר שכר ואינו חייב על אונסין.

המפקיד מעות אצל בעל הבית בין צרורים בין מותרין לא ישתמש בהן, חנוני לר"מ כבעה"ב, לחכמים כשולחני.

הגוזל חבית של יין מתחלה שוה זוז ואחר כך ד' זוזים, לרבה אם שברו או שתו משלם ד' שהרי אילו היה בעין היה מחזירו ונמצא דגוזלו באותו שעה וכל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה, אם נשבר מאליו משלם ד' דאין מחייבים אותו אלא על תחלת הגזילה.

השולח יד בפקדון להשתמש בו וליטול מקצתו הרי הוא גזלן בכולו, ואם הוא בעין מחזירו ואומר הרי שלך לפניך, אם נתיקר אחר ששלח בו יד ואחר כך הוציאו מן העולם משלם כשעת היוקר [וכדין דרבה כנ"ל], אם הוזל אחר ששלח בו יד קודם שחיסרו תלוי בפלוגתא אם נקרא שולח יד עד שלא חיסרו, אם לקחו להשתמש בו בלי חסרון לשיטת רבנן שואל שלא מדעת הוי גזלן, ואם הוזל משלם כמו שהייתה שוה מתחלה.

הגוזל את הרחל וגזזה או נתעברה אצלו וילדה, לר"מ משלם אותה וגיזותיה [וכן הוא שיטת ב"ש במתניתין], לרבי יהודה משלם כשעת הוצאה מבית בעלים [וכן הוא דעת ב"ה במתניתין].

השולח יד בפקדון ונתייקר או הוזל לר"ע משלם כמה הוא שוה בשעה שיתבענו בדין, שנאמר 'ביום אשמתו' ביום שהוא מתחייב לו, אם יש עדים שראהו ששלח יד לרב יהודה ושמואל משלם שיוויו באותו יום, לרב אסי אמר רבי יוחנן משלם כשעת התביעה דיום אשמתו הוא יום דבית דין מחייבין אותו, לרב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ע, לרבי יוחנן אפילו אם החזירו ולא כרבי ישמעאל דאם החזירה אין צריך דעת בעלים, לרבא הלכה כב"ה דמשלם כשעת הגזילה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!