ומאחורי רפאל • "ראה בשב"ס אתגר חינוכי"

ביום חמישי האחרון, שעות אחדות לאחר שפרצה 'אש המוות' בכרמל, קיבלה משפחת אלקלעי את ההודעה כי אבי המשפחה, רפי אלקלעי, היה על 'אוטובוס השב"ס' שעלה בלהבות.

למעלה מ-50 שעות של מתח וחרדה חלפו על בני המשפחה. הם התפללו שאביהם יימצא בין החיים, עד שבבוקר יום ראשון אומתו החששות: רפי אלקלעי זוהה בין גופות הנספים, וביישוב לפיד, שבו התגורר, פרצו בבכי מר.

רפי אלקלעי שימש כקצין שב"ס. הוא נספה על האוטובוס יחד עם חבריו והותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. רבים ליוו אתמול את רפי ז"ל למנוחות בהר הרצל בירושלים.

ביקשנו להתחקות אחר מסלול חייו. שוחחנו עם רבנים ואישים שהיו קרובים אליו. כולם מספרים על אדם שהיווה עמוד תווך ערכי ודתי למשפחתו בפרט וליישוב לפיד בכלל.

"מנהיג שקט, בלי רוח וצלצולים"

"רפי היה אדם ירא שמיים", פותח בשיחה כאובת לב, רב היישוב, הרב יהודה ישרים. "איש של תורה ועבודה. גם בדרכו המקצועית, הוא שמר על ערכים של תורה וקיום מצוות. גם את הילדים הוא חינך בדרך הזאת.

"לא פעם, כשנאלץ להישאר בכלא למשמרות יום שישי, הוא סיים את המשמרת בליל שבת - והיה צריך לחזור הביתה. בשום פנים ואופן, לא הסכים להתפשר ולחזור הביתה, גם לא באמצעות נהג גוי. הוא היה הולך ברגל מרחק כמה קילומטרים, מהכלא ברמלה ועד לפיד.

"רפי היה שליח ציבור מיוחד במינו, הוא חיבר בין נוסח ספרדי לאשכנזי. זכינו להקים בשנתיים האחרונות בית כנסת חדש ביישוב, רפי היה חלק נכבד ובלתי נפרד מהקמתו, הוא תרם רבות לקהילה וליישוב, בכל מה שהיה ניתן.

"כשהגיע ליישוב לפיד, הוא היה ממייסדי המניין הראשון. בעשר אצבעותיו הוא בנה את העירוב ועשה הכול כדי שהוא יהיה קיים.

"ניתן לומר עליו - מנהיג שקט, בלי רוח וצלצולים. הייחודיות שחו הייתה שבלי הרבה רעש הוא הצליח לתת כיוון ולסחוף אחריו את האנשים. הוא איחד וגישר בין סוגים שונים של אנשים.

"לרפי היו המון חברים, גם דתיים וגם כאלו שאינם. זה רק מעיד על אופיו הצנוע. מדובר באדם שלא התבלט, שלא חיפש כבוד וצל"שים.

"בעבודתו בשב"ס, הוא ראה אתגר חינוכי. הוא הכניס לקורס בכלא תכנים יהודיים, תכנים של ערכים. בכל מקום שהוא הגיע ולחברה אליה הוא היה משתייך. הוא תמיד הנהיג והשרה שמחה. אם זה במשפחה המורחבת ואם זה בעבודה, ממש בכל מקום".

סידור לכל מתפלל

אילן סופר, שכנו הקרוב של רפי ז"ל, הכיר אותו עוד מימי נערותם בירושלים. "קשה לי לדבר", הוא נאנח בכאב בתחילת השיחה. "רפי היה חבר טוב, איש של תורה ועבודה. אדם שהייתה לו יכולת עשייה יוצאת דופן.

"הוא עשה רק דברים בהם האמין. בין אם זו הייתה עבודת כפיים או יצירה. זאת המידה הגדולה ביותר שניתן ללמוד מרפי.

"מעבר לזה, הוא היה איש משפחה מדהים, בכל שבת בצהריים הוא מתיישב ללמוד עם הילדים במקום לנוח את שנת הצהריים. הייתה לו הקרבה פנימית בחינוך.

"היישוב לפיד חב לו הכרת הטוב רבה. כל יהודי שהיה נכנס לבית הכנסת, היה מקבל מידיו של רפי סידור. רפי היה מראה לו איפה לשבת ומה להתפלל. הוא קירב כל יהודי והיה מנהיג אמיתי".

"חבל על דאבדין", מסכם אילן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!