אם לא תהיינה שם, לא תשפענה שם

יערה ישורון (בת 35, 4 ילדים), מתגוררת במזכרת בתיה הסמוכה לרחובות וחברת מועצה במושבה. היא אישה עסוקה המנהלת שני ארגונים (פורום המדרשיות לבנות "מרכז יהל" ופורום הנשים של 'הבית היהודי', ובכל זאת מוצאת זמן להגיע לישיבות מועצה בערבים, "משום שעד שלא הגעתי אני, אם צעירה לילדים, לא נשמע קולה של אם צעירה לילדים במועצה".

את דרכה הפוליטית החלה יערה שלא בכוונה, כשמצאה את עצמה אם לילדה קטנה המתמודדת עם ימי חופשה מועטים. היא הקימה מיזם שנקרא "הורים עובדים לשינוי", אשר באורח פלא תפס תאוצה אדירה בעולם הציבורי והפרקטי, ובזכותו בעצם, העלו בכנסת את סך ימי החופשה לשכירים במשק משנים עשר לארבעה עשר, וכן "בתי הספר של החופש הגדול"- אותה תכנית ממשלתית המאריכה את הלימודים עד לסוף יולי לכיתות א', ב', והשנה גם ג'.

"מתוך המאבק הזה למדתי את ההתנהלות בעולם הציבורי והפוליטי. איך קובעים מדיניות, איך מעלים נושאים התחלתי להתגלגל בעולמות הללו, וכשהודיעו על הקמה של 'פורום הנשים' של הבית היהודי, החלטתי להצטרף. זמן לא רב אחר כך נפתח המירוץ לרשויות המקומיות ונבחרתי לשניהם. מתוך זה נכנסתי לעולם הפוליטי".

עם תאומים שובבים בני חמש, שאר הילדים, שתי העבודות והטיפול בבית, זה לא שיש ליערה זמן מיותר, ובכל זאת היא מוצאת זמן להשתתף בכל הועדות והישיבות של המועצה מהסיבה הפשוטה: במועצה לא נשמע קולה של אם צעירה לילדים מעולם, ולכן כל הנושאים החשובים והבוערים המעסיקים נשים צעירות ואימהות לילדים פשוט לא עולים!

"העבודה במועצה היא התנדבותית. ובכל זאת זה חשוב לי מאד. בכל ישיבת מועצה כמעט מתרחש סוג של עימות. גם אם לא ממש רבים, מתווכחים. עצם הישיבה שלי בשולחן כאישה צעירה שיושבת ומדברת בשפה אחרת הופכת כל דיון לאתגר, התמודדות קבועה".

אין נשים נוספות במועצה?

"יש, אנחנו שלש נשים מתוך אחד עשר חברי מועצה. אבל שתי הנשים האחרות הן מבוגרות וכבר לא מתעניינות בנושאים שמעניינים אימהות צעירות".

דוגמא?

"אנחנו יושבים בישיבת מועצה ומתלבטים מה לעשות עם שטח ירוק. כל הגברים בשולחן אומרים בואו נעשה מגרש כדורגל... מזכרת בתיה מלאה במגרשי כדורגל, אז אני מציעה בואו נעשה גן משחקים! יש לי תאומים בני חמש ואני רואה ויודעת מה הצורך של השטח. חסרים גני משחקים! זה היה חידוש גדול. הם לא שמעו על זה מעולם. עכשיו, גני משחקים לילדים לא טופחו לא בגלל שהם רעים שם, במועצה, אלא בגלל שהם פשוט לא מודעים. נקודת מבט שונה. של אם. שעד כה נעדרה מהשולחן".

ולמה?

"כי קשה מאד ומורכב מאד להיות אם צעירה עם ילדים וגם להיות בפוליטיקה. זו עבודה ללא שכר (רק ראשי המועצות מקבלים שכר). אבל אני נוכחתי לדעת שאם אני לא אהיה שם, קולנו לא יישמע".

מה התכניות שלך לעתיד?

"אני זורמת עם הקב"ה בתכניות שלו. עד כה שום דבר ממה שקרה לי לא תכננתי. ולגבי העתיד הקרוב מאד- אנחנו בעיצומו של תהליך לבחירת חברי מועצה דתית. אני הייתי היחידה שהביאה מועמדת אישה. כל הגברים הביאו כמובן חברים שלהם. גברים. נכנסנו למהלך של איתור נשים להיות ראשי מועצות דתיות, ועל ההתחלה נוכחתי לדעת שיש פה עניין מסובך של ביצה ותרנגולת: יש קריטריונים מגבילים מאד להיות חבר מועצה. וביניהם, ניהול תקציבים של מליונים.

"יש קריטריונים מגבילים כמו ניהול תקציב של מיליונים רבים, שזה משהו שנשים בד"כ לא עושות. (הן מנהלות אנשים ולא תקציבים). ובכללית, נשים דתיות לא רואות את עצמן בפוליטיקה, ובעשיה ציבורית, על אף שחמישים שישים אחוזים מהנושאים של המועצות הדתיות בעצם עוסקים בנשים- נישואין, מקוואות, בלניות- במובהק נושאים נשיים!"

ובכל זאת, מאז ומתמיד גברים היו עושים את זה..

"אבל התפקיד שלי פה זה להגיד להן. בנות יקרות. אין דרך אחרת. אם נשים לא תהינה שם. אף אחד לא יהיה שם בשבילן!"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!