כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024

עתירה לבג"ץ: לאסור יבוא בשר מעגלים שנתלו בעודם חיים

בישראל הרבנות הראשית ומשרד החקלאות אוסרים על זה בחומרה, אך בדרום אמריקה - ההפקרות חוגגת • העותרים מבקשים לשים סוף לנורמה הקשה, ועונים על השאלה: האם זו עתירה נגד השחיטה הכשרה?

מתוך החומרים שצולמו בדרום אמריקה
מתוך החומרים שצולמו בדרום אמריקה

תחקיר בבתי מטבחיים ב-4 מדינות בדרום אמריקה, משם מגיע רוב הבשר שנמכר בישראל, חשף תליית עגלים בעודם בהכרה וביצוע חתכים בגופם כשהם עדיין חשים כאב.

עמותות "תנו לחיות לחיות" ו"אנונימוס" הגישו אתמול (ה') עתירה לבג"ץ שדורשת לאסור יבוא מבתי מטבחיים שלא יעמדו בסטנדרטים הישראליים והבינלאומיים. הבוקר אף תיערך הפגנה במחאה על ההתעללות הזו, במרכז תל אביב.

העתירה שהוגשה לבית המשפט העליון דורשת ממשרד החקלאות להתנות את האישורים לבתי מטבחיים בחו"ל ואת רישיונות היבוא מהם בקיומם של סטנדרטים מינימליים לצמצום סבלם של בעלי החיים בהובלה, בהחזקה בבית המטבחיים ובשחיטה. העתירה מבקשת להתנות את היבוא בעמידה בחוק הישראלי ובסטנדרטים של ה-OIE (הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים), ודורשת לאסור על "תלייה בהכרה" - שיטה בה כובלים את רגליו של העגל, ותולים אותו במהופך מיד לאחר השחיטה ובטרם איבד את הכרתו.

בתשובה לשאלת 'בחדרי חרדים' האם העתירה היא למעשה נגד שחיטה כשרה? אומרים העותרים כי "ממש לא. ההליך המתואר בתחקיר – כבילה ותלייה בהכרה – אינו חלק מהשחיטה הכשרה, והוא הוצא משימוש בבתי מטבחיים כשרים בישראל. הרבנות הראשית התחייבה להורות ליבואנים להפסיקו גם בבתי מטבחיים בחו"ל.

"אנחנו מתנגדים לניסיונות לאסור על שחיטה כשרה. זו צביעות לאסור על שחיטה כשרה, משום ששחיטה לא-כשרה היא לעתים אכזרית לא פחות, כפי שתיעדנו בין היתר בשחיטת חזירים בישראל: פעמים רבות החשמול מתבצע ברשלנות ולא מביא לאלחוש, אלא מהווה עינוי נוסף. אין כזה דבר 'שחיטה הומאנית' – הרג בעלי-חיים בפס ייצור תעשייתי כרוך בהכרח באלימות ובסבל. בנוסף, ההתעללות בבעלי החיים בתעשיית הבשר מתחילה הרבה לפני השחיטה".

העתירה הוגשה בעקבות תחקיר שביצעו עמותות אנונימוס לזכויות בעלי-חיים ו-PETA בסיוע עמותת תנו לחיות לחיות בבתי מטבחיים בדרום אמריקה, משם מיובא רוב הבשר שנמכר בישראל. מרבית הצילומים תועדו בבית המטבחיים פריגוצ'אקו בפרגוואי, המשווק בשר ליבואן "נטו". צילומים נוספים מתעדים את המתרחש בבתי מטבחיים בארגנטינה, אורוגוואי וברזיל, המייצאים בשר לישראל.

"הפועלים מפילים את העגלים או מטיחים אותם לרצפה, ומקבעים את ראשם באמצעות קרס המוחדר לאפם ובאמצעות אביזר דמוי קלשון. מיד אחרי חיתוך גרונם של העגלים, מניפים אותם למסוע עילי, ממנו הם תלויים ברגל אחת בלבד. העגלים נשארים בהכרה זמן ממושך כשהם תלויים כך, ובזמן זה חותכים בהם ומנתקים את חוט השדרה באמצעות דוקרן (מה שלא גורם לאבדן הכרה). את הפעולות לעיבוד הגופה מתחילים בלי לוודא שהעגל איבד את הכרתו ומת", כותבות העמותות בעתירה שהגיש עו"ד יוסי וולפסון. בעתירה מצוטטת חוות דעת של ד"ר טמפל גרנדין, מומחית ידועה לרווחת בעלי-חיים, המפרטת שורה של אינדיקציות לכך שבעלי החיים עדיין בהכרה רגעים ארוכים אחרי השחיטה.

השיטות שתועדו בתחקיר אסורות בישראל, ואינן עומדות בסטנדרט הבינלאומי שנקבע בנהלי ה-OIE. משרד החקלאות מפקח על בתי המטבחיים הללו, ומעניק להם היתרי יבוא, שבהם הוא מוסמך לקבוע כללים ולשנותם מעת לעת.

"רגע ההמתה של בעל-חיים לשם מכירת בשרו למאכל הוא רגע שקשה לדבר בו על זכויות. זהו הרגע בו הופך האדם יצור חי שנשמה באפו לחפץ – פשוטו כמשמעו. זהו גם הרגע בו האדם מחפצן את בעל-החיים במובן הקיומי: הופך אותו מיצור חי הקיים כשלעצמו לאמצעי גרידא בידיהם של בני אדם. אולם גם ברגע זה – שמא דווקא ברגע זה – שומה על החברה לגלות מידה מזערית של חמלה, ולמזער את הסבל הכרוך בהכרח במעשה ההרג" נכתב בעתירה.

ב-2015 ייבאה ישראל כ-66 אלף טון בשר בקר (קרוב ל-60% מהבשר ששווק בארץ), בעיקר מדרום אמריקה. בפברואר 2015 שלח ד"ר מוחמד עבד אל-חאלק, ששימש כרופא ראשי לבתי מטבחיים בישראל, מכתב ליו"ר השירותים הווטרינריים שבו התריע מפני השימוש בשיטה האסורה, אולם דבר לא השתנה.

תחקירים קודמים במשחטות כשרות בדרום אמריקה עוררו ביקורת חריפה על שיטת התלייה בהכרה, הן בישראל והן בקהילה היהודית בארה"ב. ב-2008 וב-2010 הצהירה הרבנות כי תורה ליבואנים להפסיק את השימוש בשיטה, והרב הראשי לשעבר הגר"י מצגר אף איים לשלול את תעודת הכשרות ממשחטות שלא יעשו זאת.

כאמור, אתמול הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית נגד יבואנית הבשר "נטו" על סך 238 מיליון שקלים, ע"י עורכי הדין חיה ארז, חגי קלעי ואוהד רוזן.

עתירה לבג\"ץ: לאסור יבוא בשר מעגלים שנתלו בעודם חיים
שחיטת עגלים ייבוא בשר התעללות בעלי חיים צמחונות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}