סערת 'מיהו חרדי': דרישה בכנסת לתקן את הקריטריונים

הדרמה בעקבות חשיפת מסמך 'מיהו חרדי' ב'בחדרי חרדים' - הגיעה אתמול למליאת הכנסת, כשח"כ אלי כהן מ'כולנו' הגיש שאילתא דחופה בנושא לשר החינוך נפתלי בנט. כזכור, על פי המסמך שפורסם לראשונה, נחשפו ההגדרות של ה"חרדי" הזכאי להעדפה מתקנת מטעם המדינה.

על פי ההגדרות שבמסמך, חרדי שלא למד בכולל או שהוא בוגר ישיבות תיכוניות חרדיות כדוגמת היישוב או 'מערבא', או שילדיו למדים בממלכתי חרדי – הרי שהוא לא נחשב כ"חרדי" ואינו זכאי לסיוע, מה שהביא לזעם רב בקרב החרדים העובדים והמודרניים.

דבר הפרסום ב"בחדרי חרדים" הגיע לשולחנו של ח"כ כהן, שדרש משר החינוך בנט לתקן את ההגדרות בכדי לאפשר את התמיכה ולהרחיב בכך את השתלבות החרדים שיצאו לעבודה – במשק.

בשאילתא עצמה נכתב: "במל"ג ובמשרד-החינוך מגדירים 'חרדי' מי שלמד מכיתה ט' עד כיתה יב' במוסדות חרדיים. מעשרים אחוזים מהחרדים, שנשרו מהלימודים לפני גיל שמונה עשרה, נמנע מלהשתלב באקדמיה ובמשק, רצוני לשאול: מה ייעשה לתיקון ההגדרה, כדי לסייע לעשרים האחוזים הנושרים להשתלב במשק?"

כזכור, גם סגן שר החינוך מאיר פרוש התייחס לזעם החרדים העובדים ואמר ל"בחדרי חרדים" כי "אכן, יש צורך לתקן את הקריטריונים הללו, אנחנו פועלים בימים אלו מול הגורמים הרלוונטיים וזאת בכדי שלא יהיה מצב שחרדים יופלו לרעה רק בגלל שהם לא מתאימים לקריטריונים שנקבעו באופן לא מדוייק".

עוד הוסיף סגן השר ואמר כי "הקריטריונים הללו נקבעו נציבות שירות המדינה והם באו להעניק לאדם החרדי העדפה מתקנת, ובשל כך, חשוב שכל המגזר החרדי, על קהליו השונים יהיו רשאי לזכויות המגיעות לו על פי חוק". לדבריו, "גם 'החרדים העובדים' הם חרדים ומגיע להם זכויות שוות".

כאמור, הדרמה החלה לאחר ש"בחדרי חרדים" חשף מסמך פנימי ורשמי של "נציבות שירות המדינה" ששוגר לכלל המשרדים, אותו שיגר משרד החינוך לכל העובדים, חרדים, חילונים וערבים כאחד, במטרה למפות ולענות על שאלת השאלות - "מיהו חרדי" - וכמה מהעובדים במשרד משויכים למגזר החרדי.

"מאחר ואין בידי המשרד ונציבות שרות המדינה נתונים בדבר העסקת עובדים חרדים ועובדים עם מוגבלות במשרדנו אנו פונים אליכם לבחון האם אתם עומדים בקריטריונים של אחת מאוכלוסיות אלו", נימקה מלכה אסולין, סמנכ"לית בכירה ניהול ההון האנושי, במסמך.

קודם לכן נכתב כי "בהמשך למדיניות ולעשייה למען ייצוג הולם וגיוון תעסוקתי בשירות המדינה בכוונת נציבות שירות המדינה להבטיח פעילות לקידום אוכלוסיות אלו לאורך השנה הקרובה, בכלל זה מתוכננות פעילויות לאיתור עתודה ניהולית, הכשרות מערכתיות במדרשה הלאומית ועוד".

על פי הפרמטרים של נציבות המדינה, במשרד החינוך הפיצו נספח מיוחד עליו העובדים החרדים צריכים לחתום, בכפוף לשיקול דעתם ורצונם, ולענות האם הם עומדים בפרמטרים.

אישה חרדית, עובדת העונה על אחד מתנאים הבאים לפחות:

• מקומות הלימוד של ילדיה עד גיל 18 הם מוסדות לימוד חרדיים, מוכרים שאינם רשמיים או מסוג פטור, שרישיונותיהם מוסדרים על ידי האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי במשרד החינוך.
• בעלה למד בישיבה קטנה.
• למדה בסמינר חרדי.

גבר חרדי, עובד העונה על אחד מהתנאים הבאים לפחות:

• מקומות הלימוד של ילדיו עד גיל 18 הם מוסדות לימוד חרדיים, מוכרים שאינם רשמיים או מסוג "פטור", שרישיונותיהם מוסדרים על ידי האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי במשרד החינוך.
• למד בישיבה קטנה.
• התנדב לשירות אזרחי המופעל מכוח סעיף 6 לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, תשס"ב 2002.
• היה זכאי בחמש השנים האחרונות, למשך שנה מלאה אחת לפחות, ל"מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה" (אשר בעבר נקראה הבטחת הכנסה לאברכים), מכוח מבחני תמיכה שפרסם משרד החינוך מעת לעת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!