האזינו לדף היומי, וקראו את הסיכום: בבא מציעא דף ל"ו

דף ל"ו ע"א
השוכר פרה והשאילה לאחר ונשבעו שניהם לשקר ולא כפרו ממון כגון שמתה כדרכה ואמרו נאנסה דשוכר בין כך פטור כיון דמתה כדרכה ושואל בין כך חייב גם על אונסין, לרבי ירמיה שניהם בחטאת דעברו על שבועת ביטוי, לרבי אמי פטורים דכתיב 'או נפש כי תשבע' דאין חייבין משום שבועת ביטוי אלא כשנשבע מעצמו ולא כשבית דין מחייבין אותו שבועת השומרים.
שניהם כפרו ממון, כגון שנגנבה ואמרו מתה מחמת מלאכה שניהם חייבים קרבן אשם דכפירת ממון הוא.
שוכר בחטאת ושואל דאשם, כגון דמתה כדרכה דשוכר פטור ושואל חייב ואמרו מתה מחמת מלאכה.
שוכר באשם ושואל בחטאת כגון שנגנבה דשניהם חייבים, ואמרו מתה כדרכה דשוכר בא לפטור את עצמו ושואל בין כך חייב.

שומר שמסר לשומר, י"א לדעת רב דפטור אפילו שומר שכר שמסרו לשומר חנם דגרעי לשמירתו כיון שמסרו לבן דעת, לרבי יוחנן חייב אפילו שומר חנם שמסרו לשומר שכר שעלויי לשמירתו לאביי משום דהמפקיד אומר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר, לרבא משום דהמפקיד אומר לשומר שלו אתה נאמן לי בשבועתך והשני אינו נאמן לי והוא חייב לי.

הלכתא שומר שמסר לשומר חייב ואם הבעלים רגיל להפקיד אצל שומר השני, או שנתן רשות לשומר הראשון להשואל או מסרו לאשתו או לבניו ובנותיו הקטנים פטור דכל המפקיד על דעת כן הוא מפקיד.

דף ל"ו ע"ב
שומר שפשע בשמירת בהמה ויצאת לאגם ומתה שם כדרכה, לאביי בשם רבה גם למ"ד תחלתו לענין גניבה בפשיעה וסופו באונס לענין אש פטור, היינו משום דלא פשע כלפי אש אבל הכא חייב דפשע במיתתה דשמא הבל דאגם הרגה, לרבא בשם רבה גם למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב הכא פטור דגם בבית הייתה מתה דמלאך המות מה לי הכא מה לי התם.

שומר שהעלה הבהמה לראשי צוקין ונפלה פשע דדרכה ליפול, מתה כדרכה אם היה שם מרעה שמן וטוב שדרך הרועים להעלות שם פטור, ואם לא חייב למאן דמחייב בפשע ומתה באגם משום דפשע לענין ההבל, עלתה לראשי צוקין ונפלה אם תקפתו ועלתה פטור דהוא אונס.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!