אם הדרך – תקוות הנשים החרדיות שחוו אלימות

המודעות בקרב הציבור החרדי בכל הנוגע לאלימות לסוגיה, הולכת ומתרחבת. תופעות האלימות השונות כבר מזמן החלו לקבל צבע, פנים ויחס, גם בתקשורת החרדית. 'בחדרי חרדים' הביא בעבר את סיפוריהן של נשים שברחו למעונות רגע לפני הסוף – תרתי משמע, ויחד עם הסיפורים, מקבלות עוד ועוד נשים את האומץ לקום ולהגיד: אני חיה בגהינום, עזרו לי.

פיילוט ייחודי של 'עיר ללא אלימות' מטעם המשרד לביטחון פנים, מביא עוד תקווה לנשים חרדיות שחיו חיי נישואין מתוך סבל וקושי, הצליחו להתגרש, אך מאותו רגע הפכו ל'פחות מסוג ב'' בעיני החברה, ואין להן כלים להתמודד עם המצב החדש והקשה שנקלעו אליו. פרויקט 'אם הדרך' סייע ללא מעט נשים חרדיות, עד כה, לקבל כלים להתמודדות.

אם הדרך – סדנה מקצועית לנשים חרדיות

יוזם ומלווה הפרויקט, מתוך מחשבה והיכרות עם המצב והמגזר, הוא עמוס ישי, מנהל מחוז ירושלים, תל אביב ויו"ש ב'עיר ללא אלימות', בעל תואר שני במדיניות ציבורית. חרדי מהמיינסטרים שלמד בישיבות ליטאיות ואף היה אברך כולל במשך שנים.
"הרעיון היה לקחת את האג'נדה והתכנים המקצועיים של 'עיר ללא אלימות' ולמצוא את הדרך להשתמש בהם לעזרה מקצועית ואיכותית בתחומים אלו במגזר החרדי בכלל התחומים", אומר ישי.
האמת המרה והידועה היא, שמעמדה של אישה חרדית גרושה אינו מזהיר – בלשון המעטה. גם אם היתה הכי מקובלת בשכונה או בקהילה, מהרגע שהתגרשה היא בטייטל שונה לחלוטין. כבר לא מעלימים עין מדברים שייתכן שהיו מעלימים אם 'הכל היה כרגיל', וכל דבר שהיא תעשה או תשנה באורח חייה, יתלו זאת בכך שהיא גרושה. החברה מאוד שופטת, והאישה הגרושה חשה פעמים רבות בודדה בעולם.
"בפרויקט שלנו חיפשנו לסייע לנשים שסבלו אלימות פיזית, מילולית, כלכלית, ורוחנית", אומר ישי. "בשיתוף פעולה עם פייני סוקניק, מנהלת עמותת 'באשר תלכי' (מלווה נשים בתהליך גירושין – ש.ח). הגענו אל נשים שתואמות את פרופיל קהל היעד, תוך שמירה על פרטיות מלאה של כל אחת".

"מטרת פרויקט 'אם הדרך', מעבר להעלאת מודעות, בעיקר ליצור קבוצת שווים שמעניקה את התחושה 'אני לא לבד'. נשים שחושבות שהן היחידות שעוברות את הסבל וזו מנת חלקן הבלעדית – מגלות שיש עוד נשים בדיוק באותו מצב, ובתוך כך קיווינו להעניק להן כלים להתמודדות עם הצלקות והמשקעים שחוו וכן מניעה - לא לחזור לאותו מקום שבו היו קודם", מסביר ישי ומפרט חלק מהסילבוס של הסדנה.

*'אחותי את' – מפגש היכרות, תיאום ציפיות.
כלים להתמודדות עם הקהילה, משפחה, וכן העצמה אישית.

*איך יוצרים קשרים חברתיים?
שליטה של בן זוג, מתי זה טבעי ומתי לא? כשהמטרה היא כמובן שנשים יכירו את הסימפטומים שמגלים נטייה לאלימות מצד בן הזוג ולדעת לעזוב בזמן או לשלול מלכתחילה.

*פסיכודרמה – מפגש עם אשת מקצוע שניתחה סצנות של תופעות אלימות.

*ילדים, חינוך – איך מתמודדים עם הילדים במקרים מסוג זה? התנהגויות שונות אצל ילדים שחווים את פירוק הבית ולפעמים גם שמועות ברורות ברחוב על אביהם האלים, ועוד.

* מפגש עם יועצת כלכלית מטעם 'באשר תלכי' – על התמודדות גם בצד הכלכלי כדי לנהל בית.

רווחה זה לא רק להוציא ילדים מהבית

לא בכדי, מי שנבחרה להנחות את כל תהליך הסדנה היא עו"ס של עיר ללא אלימות במרכז לשלום המשפחה, בעלת רקע והיכרות עם המגזר החרדי בעיר בה התקיימה הסדנה. המנחה וצוות המרכז השתתפו בהנחייה מקצועית בת מספר מפגשים שהעביר ישי, להיכרות עומק עם המגזר החרדי על כלל גווניו , כדי לדייק בתוכן ובשפה ובהבנה מלאה של צרכי האישה החרדית. מר דני שחר, מנהל תוכנית עיר ללא אלימות: בשנה האחרונה שמנו דגש על מאבק באלימות כלפי נשים – תופעה קשה וחוצת מגזרים. הפעילות שלנו באמצעות עו"סים קהילתיים, במתחמי מטרה וגיוס המתנדבים כבר מניבה תוצאות.
"היתה לנו מטרה לחבר אנשי מקצוע עירוניים, כדי שגם לאחר הסדנה תהיה לנשים כתובת אמיתית, אם נתקלות בבעיות מכל סוג שהוא, למשל ועדת השמה עם הילדים – שיידעו שיש מי שיעזור להן", מבהיר ישי.

היום, יום ראשון, מתקיים כנס רווחה וקהילה – מניעת אלימות. בו מספר ערים יציגו תוכניות ייחודיות להתמודדות עם אלימות בקהילה.

לאור הרשמים החיוביים שקיבלו ממשתתפות המחזור הראשון, תועתק התוכנית לערים נוספות ברחבי הארץ.



במהלך הכנס אמר השר לביטחון הפנים, חבר הכנסת, גלעד ארדן:
"אחד מיעדיי המרכזיים הוא הטיפול בנושא האלימות במשפחה. כחלק ממדיניותי, הנחתי את משטרת ישראל וגופי המניעה של המשרד לתעדף את הנושא ולהעמיק את האכיפה והטיפול בתחום זה במלוא החומרה".

בתמונה: השר גלעד ארדן. קרדיט: המשרד לביטחון פנים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!