המאבטחים שירו במחבלים לא יועמדו לדין

הפרקליטות החליטה היום (רביעי) לסגור את התיק נגד שני המאבטחים שירו למוות באח ואחות מחבלים במעבר קלנדיה לפני חצי שנה, מאחר והעובדה שהאח והאחות הסתירו את ידיהם והסכינים שנמצאו גם אצל האח - מעידה על הסכנה שחשו המאבטחים ומדובר בהגנה עצמית.

בחול המועד פסח לפני כחצי שנה, צעדו מראם אבו אסמעיל ואחיה אבראהים טאה למעבר קלנדיה המיועד למעבר כלי רכב בלבד. מראם, החזיקה את ידה בתיק ואחיה אבראהים הסתיר את ידיו מאחורי גבו.

כוחות הביטחון כרזו לשניים מספר פעמים לעצור. בין כוחות הביטחון במחסום לבין השניים התפתח דין ודברים במהלכו מראם צעקה לעבר כוחות הביטחון, בין היתר צעקה מראם "אללה הוא אכבר", ואברהים קילל את המאבטחים ואמר כי אינו רוצה לחזור לאחור.

השניים החלו לסגת לאחור, כאשר אברהים אוחז בידה של אחותו מראם, אך אז שלפה מראם סכין, ולאחר מספר שניות זרקה את הסכין לעבר איש כוחות הביטחון. מיד לאחר היידוי, שוטר שהיה במקום ירה באוויר ובמקביל לכך שני מאבטחים אזרחיים ביצעו ירי. מאבטח אחד ירה במראם ומאבטח שני ירה גם לעבר מראם וגם לעבר איברהים. כתוצאה מירי המאבטחים השניים מתו במקום.

כאמור, מחומר הראיות עולה כי בזמן הילוכו לעבר המחסום הלך איברהים כאשר ידו האחת טמונה בכיסו וידו השנייה מחזיקה במראם. על פי הפרקליטות, נסיבות אלו יכולות היו להעלות חשד סביר באשר לכוונתו של אברהים לתקוף את כוחות הביטחון כשהגיע למרחק כה קרוב מכוחות הביטחון שבמחסום. לכך הצטרפה העובדה שאחותו, שהייתה אתו, שלפה סכין ויידתה אותו על איש כוחות הביטחון.

לאחר בחינת חומר הראיות שנאסף במסגרת החקירה, תוך התמקדות בגרסאות המעורבים וסרטון מצלמת האבטחה שמתעד את האירוע, ולאחר דיון שהתקיים בעניין, החליטה פרקליטת מחוז ירושלים – על דעת פרקליט המדינה שי ניצן - לסגור את התיק נגד אחד המאבטחים מחוסר אשמה ונגד המאבטח השני מחוסר ראיות.

הפרקליטות שקלה, בין יתר השיקולים, גם את העובדה שאמנם מזווית הצילום של הסרטון המתעד את האירוע ניתן לראות ניסיון של אברהים לסחוב את מראם לאחור בטרם יידתה את הסכין, אך עם זאת יש לקחת בחשבון כי כיוון המבט של השוטר והמאבטחים במקום היה שונה מאשר זווית הצילום.

כמו כן, בחיפוש על גופו של אברהים התגלו סכינים נוספים, כאשר אחד הסכינים היה זהה לסכין שאותו שלפה ויידתה מראם לעבר איש כוחות הבטחון. עובדה זו עשויה ללמד על המניע של אברהים להגיע למקום, מניע של ביצוע פיגוע בישראלים, שאחותו אכן ניסתה לממש, ומניע זה מתיישב עם תחושת המאבטחים במקום לפיו גם אברהים היווה סכנה מוחשית ומיידית.

"בנסיבות אלו, ובדגש על כך שמדובר באירוע מהיר, המתרחש על פני מספר שניות בודדות, וכאשר מדובר בתקופה של מצב ביטחוני מתוח המתאפיין בפיגועי בודדים, נראה כי לא ניתן יהיה לשלול את טענת המאבטח השני לפיה ירה באברהים במסגרת הגנה עצמית מאחר שסבר שנשקפת סכנה לחייו גם מאברהים" הוחלט בפרקליטות.

על כן הוחלט כאמור, כי אין מקום להעמיד את המאבטחים לדין, כאשר לגבי המאבטח הראשון – מחומר הראיות עולה כי הוא ירה ירייה אחת לעבר מראם בלבד, בעת שהיא שלפה את הסכין. בנסיבות שתוארו, מדובר בהגנה עצמית מובהקת ועל כן אין אשמה במעשיו של מאבטח זה.

לגבי המאבטח השני - מחומר הראיות עולה כי מאבטח זה ירה הן במראם והן באברהים. לגבי הירי במראם, כפי שנקבע לגבי המאבטח הראשון, מדובר בהגנה עצמית מובהקת ועל כן אין אשמה בירי זה. לגבי הירי באברהים - עילת הגניזה היא חוסר ראיות, כיוון שלא ניתן לשלול את טענת המאבטח לפיה ירה באברהים במסגרת הגנה עצמית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!