נחשף: תעודה נדירה מוכיחה הקשר לירושלים

על רקע החלטות אונסק"ו שטענו בין היתר כי ליהודים זיקה להר הבית, ממצא נדיר וחשוב נחשף בפעילות מבצעית יזומה של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, המוכיח את הקשר של היהדות לירושלים, עוד קודם לאלסאם.

מדובר בתעודה עשויה פפירוס מתקופת בית ראשון, המציינת במפורש את שמה של העיר ירושלים. זהו המקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב העברי.

התעודה, שנשדדה באופן בלתי חוקי מאחת ממערות מדבר יהודה על ידי חוליית שודדי עתיקות ונתפסה במבצע מורכב ע"י היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הוצגה היום (רביעי) במסיבת עיתונאים בירושלים.

על התעודה העשויה פפירוס (נייר שיוצר מצמח הגומא), שרדו שתי שורות הכתובות בכתב עברי קדום. בדיקה פליאוגרפית (זיהוי כתב) של האותיות ובדיקת פחמן 14, קבעו כי יש לתארך את הממצא לשלהי ימי בית המקדש הראשון.

רוב האותיות ניתנות לזיהוי בבירור, ולהלן הצעת הקריאה לטקסט: [מא]מת. המלך. מנערתה. נבלים. יין. ירשלמה.


צילום: EYECON הפקות, באדיבות רשות העתיקות

המדובר בתעודת משלוח מקורית ונדירה מימי בית-ראשון, המעידה על תשלום מיסים או העברת סחורה למחסנים בעיר הבירה של הממלכה בירושלים בתקופה זו. בתעודה מפורט מעמדה של שולחת המשלוח (אמת המלך), שם היישוב ממנו נשלח המשלוח ('נערתה'), תוכן הכדים ('יין') מספרם או כמותם ('נבלַים') ויעדם ('ירשלמה'). נערתה הנזכרת בטקסט, היא נערתה המוזכרת בתיאור גבול אפרים ובנימין ביהו' טז, ז: 'וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן'.

לדברי ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "התעודה שלפנינו מהווה עדות נדירה ביותר לקיומו של מנהל מסודר בממלכת יהודה. התעודה מבליטה את מרכזיותה של ירושלים כבירה הכלכלית של הממלכה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס. לפי המקרא, שלטו בירושלים בתקופה זו המלכים מנשה, אמון או יאשיהו, ואולם לא ניתן לדעת בוודאות למי ממלכי ירושלים הוענק משלוח היין".

פרופ' (אמריטוס) שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל לחקר המקרא, מעיד על חשיבותה המדעית של התעודה: "לא זו בלבד שפפירוס זה הוא המקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב העברי, אלא שעד כה לא נתגלו בארץ-ישראל תעודות כתובות על גבי פפירוס מימי בית-ראשון, מלבד פפירוס אחד מואדי מָרַבַּעַאת. בתעודה אף מובלט מעמדה יוצא הדופן של אשה בעלת מעמד במנהל של ממלכת יהודה במאה ה-7' לפנה"ס".

לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "מציאתו של הפפירוס מעידה על כך שבמערות מדבר יהודה מחכים להתגלות ממצאים נוספים בעלי חשיבות אדירה למורשת. נכסי מורשת עולמיים נשדדים במדבר יום יום בידי שודדי עתיקות, לשם בצע כסף. על המדינה להתגייס ולהקצות את המשאבים הנדרשים על מנת לצאת במבצע היסטורי, יחד עם הציבור, ולבצע חפירה שיטתית בכל מערות מדבר יהודה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!