האזינו לדף היומי, וקראו את הסיכום: בבא מציעא דף ל'
יום רביעי פרשת בראשית – כ"ד תשרי תשע"ז - סיכום הדף היומי, ושיעורו הנפלא של פה מפיק מרגליות הרב בנימין מילצקי
- בחדרי חרדים
- כ"ד תשרי התשע"ז
ל
20בבא_מציעא_ל_26.10.16
מצא כסות שוטחה לצורכה ולא לצורכו, ואיבעיא אם מותר לשוטחה לצורכה ולצורכו, ואם נזדמנו לו אורחים לא ישטחנה על גבי מטה אפילו נתכוין רק לצורכה משום עין רע ופן יגנבוהו.
הכניסה עגלה לרבקה ודשה כשירה לעגלה ערופה דלא נתכוין שתדוש, הכניסה בשביל שתינוק וגם שתדוש פסולה דכתיב 'אשר לא עבד בה' והקרי הוא אשר לא עובד בה, דאפילו אם עובד בה ממילא בעינן שיהא ניחא ליה בכך.
המוצא כלי עץ משתמש בהן שלא ירקבו, כלי נחושת משתמש בהן בחמין ובצונן ולא יתנו על האור שמשחיקן, כלי כסף משתמש בצונן ולא בחמין שמשחירן, מגריפות וקרדמות משתמש בהן ברך ולא בקשה, כלי זהב וזכוכית לא יגע בהן.
המפקיד פקדון והלך למדינת הים צריך הנפקד להשתמש בו כדרך שמשתמש במציאה כדי שלא יתקלקל הפקדון.
'והתעלמת' פעמים שאתה מתעלם כגון זקן ואינו לפי כבודו ולא היה מחזיר בשלו, לפנים משורת הדין יש להשיב, ואם הכישה להשיב הואיל והתחיל להשיבה חייב.
כהן שראה אבידה בבית הקברות אסור ליכנס שם כדי להשיבה דאיסור טומאת כהן עשה ולא תעשה הוא ואינו עשה דהשבת אבידה יכול לדחות לא תעשה.
הייתה מלאכת המוצא מרובה מדמי האבידה פטור מלהשיבה, דכתיב 'אפס כי לא יהיה בך אביון' שלא תביא עצמך לידי עניות.
דף ל' ע"ב
איבעיא בזקן שמצא מציאה בשדה ושם הוא לפי כבודו ובעיר אינו לפי כבודו אם חייב להתחיל בשדה ולהמשיך בעיר.
'והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר תעשון' והודעת היינו ללמוד אומנות להתפרנס בו, את הדרך זו גמילות חסדים, ילכו זה ביקור חולים דאפילו בן גילו דנוטל א' מששים בחליו, 'זו' זה קבורה אפילו בזקן ואינו לפי כבודו, 'ואת המעשה' זה הדין, 'אשר תעשון' זה לפנים משורת הדין ולא חרבה ירושלים אלא משום שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא לפנים משורת הדין.
מצא חמור או פרה רועים בדרך, ביום אין זו אבידה אפילו ראה כן ימים הרבה דבעלים הניחוה שם מדעת, בלילה אפילו שעה אחת הרי זו אבידה, ג' ימים לפני עלות השחר וכשחשכה ערבית הרי זו אבידה.
מצא חמור וכליו הפוכים הרי זו אבידה, וכן פרה רצה בין הכרמים דנעשה להם פצעים.
החזירה וברחה אפילו ד' וה' פעמים חייב להחזיר שנאמר 'השב תשיבם'.
היה בטל מסלע לא יאמר תן לי סלע משום דאילו היה עושה מלאכתו היה טורח ועכשיו לא טרח כל כך, אלא נותן לו שכר שאדם היה נוטל לפחות ממלאכתו הכבדה והיה עוסק במלאכה קלה ואם יש שם שלשה בני אדם יתנה בפניהם שיטול שכר שלם, ואם אין שם בית דין אין צריך לבטל ממלאכתו כלל.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות