הציבור החילוני מעדיף שכן אתיופי משכן חרדי?

אתמול הזכרנו את 'מדד הדמוקרטיה' - הסקר המקיף שעורך 'המכון הישראלי לדמוקרטיה' מעת לעת. מעיון מעמיק יותר בו נראה כי הוא יכול להעצים אצלנו את שמחת ימי החנוכה ולכן חזרנו אליו.

כמו בימים ההם גם בזמן הזה אמונתם של שבישראל אוהבים להציג אותם כ'מעטים' גוברת, גם על פי ה'מדד' הזה, על אימוץ המודל המשטרי של 'הרבים' בעולם כולו.

הרבה יותר מגלים את ה'אור' במה שמושג כ'חשכת ימי הבינייים' מאשר ב'נאורות' בת זמננו.

המגמה הברורה שעורכי הסקר מגלים בתוצאותיו השנה היא שאם הציבור היהודי יידחק עם הגב אל הקיר ויאלץ לבחור בין שני רכיבי הגדרה של אופי המדינה, הסבירות הגבוהה היא שתיבחר ההגדרה היהודית - לאומית מאשר ה'דמוקרטית' המתקדמת והבומבסטית.

עבור פרופ' תמר הרמן, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, זהו נתון מדאיג ומדכא עד שכמעט נתקעה לה הסופגניה הבצקתית בגרון. זאת, למרות שהיא לוקחת את ההסבר לכיוון יחסי יהודים - ערבים שלדבריה "המאפילים ביותר על דמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל" ולא משאירה כלום ליחסים הפנימיים בתוך מדינת ישראל, של זדים הרודפים בשם אותה 'דמוקרטיה' את עוסקי תורתך.

על פי ה'מדד' השנתי המאד דמוקרטי הזה 46% מתושבי המדינה אמרו שאינם רוצים כשכנים את ערבים, וזה עוד לפני שהתחשבו בדעתם של החרדים המיועדים להיות שכניהם בחריש ובנצרת עילית...39% אינם רוצים שכנים שהם חולי נפש בשיקום ואותו אחוז אינם רוצים שכנים שהם זרים, וגם זה עוד לפני שהמסתננים הסודנים והאריתראים הגיעו לבני ברק ואפילו פתחו בה...כנסיה.

הנתון המהותי ביותר הוא ש-23% , כמעט רבע, מתושבי המדינה אינם רוצים להתגורר ליד...חרדים! אם אינכם מבינים את המשמעות של הקביעה הזו שימו לידה את האתיופים להשוואה, ולידם רק ל 17% אינם רוצים לגור.

ה'מדד הדמוקרטי' קובע שהשחור האתיופי רצוי יותר במדינה מה'שחור' החרדי.

היינו יוצאים בקריאות הידד ל'דמוקרטיה' אם הנתון הזה, כמו אחרים המופצים עלינו ופרסומם הוא חלק מהנסיון להופכם למציאות, לא היה מעוות ושיקרי.

במקום אחר בסקר נאמר כי 67% אחוז מהערבים אינם רוצים לגור ליד חרדים.נגיד. אם כך הרי שבמספר המשוקלל של 'תושבי המדינה' שהצהירו שאינם רוצים להתגורר ליד חרדים, חלקם של הערבים גדול בהרבה מזה של היהודים. בחישוב סטטיסטי פשוט יוצא שאחוז היהודים שבאמת אינם רוצים לגור ליד חרדים, וזו זכותם, הוא הרבה פחות מ10%, פחות ממספרם של אלו שעל פי אותו סקר הצהירו שאינם רוצים לגור ליד רוסים.

אבל בפרסום מוצג כאילו מדובר כמעט ב-30% שמתעבים את החרדים.

איך אומרת פרופ' תמר הרמן בניתוח התוצאות ה'מדד' עבור העיתון 'הארץ': "היום אומרים דברים שפעם היו מתביישים להגיד. זה הפך לגיטימי להגיד דברים שפעם לחשו מפה לאוזן רק בחוגים מסויימים". היא אמנם התכוונה להגן על הערבים, אך הדברים מתאימים הרבה יותר לעיוות שנעשה ב'סקר' בענין החרדים.

פתחנו בטוב, ובאוירת ימי החנוכה גם נסיים בו. אחד הנתונים ה'מוסתרים' במדד הוא ש10% ממשתתפי הסקר אינם רוצים לגור ליד...מי שאינם שומרי שבת וחג. אם נוריד את השפעת הערבים על הסקר, ואותנו כמו אתכם הרי לא שאלו, זהו בהחלט נתון המוכיח שכל הנסיונות שנעשים כאן ל'השכיחם מתורתך' ו'להעבירם מחוקי רצונך' לא צלחו ופך השמן ממשיך לשמור על זכיכותו.

שחר חדש?

ימים ספורים לפני שה'דרמה' המלוכלכת של בחירות מפכ"ל משטרה חדש למדינת ישראל מגיעה ככל הנראה, לקו הסיום הלא מפתיע, בבחירתו של ניצב שחר איילון, סגנו של המפכ"ל היוצא דודי (מי?) כהן לתפקיד, גם לנו בא ל'הזריק' קצת 'חמאת בטן' לסופגניה הנוטפת של בחירת המועמד המתאים לעמוד בראש הארגון המופקד על שמירת החוק והסדר בישראל.

הרב וולפא, ודאי מוסיף והולך בימי חנוכה אלו, הלל והודאה משלו, על שסוכלה בחירתו של ניצב אורי בר לב לתפקיד המפכ"ל. אם את בחירתו של גלנט לרמטכ"ל, לא הצליחו לעצור, למרות שגלנט היה מעורב עמוק באירועי עקירת היהודים מגוש קטיף, אצל בר לב נעשתה המלאכה בידי אחרים, וכנראה 'מוכשרים' יותר, ובחירתו למפכ"ל ירדה מהר מן הפרק.

אלא שגם לניצב שחר איילון המועמד ה(כמעט)ודאי למפכ"לות, אין דף חלק בהפגנת אמפטיה כלפי קהלים שונים שאינם מתאימים לכוס הקפה שלו, ולא מדובר בעבריינים.

זה שהוא נתפס על ידי עיתון 'מעריב' נוהג במהירות מופרזת בכביש 6 ושלא בתפקיד, על כך ניתן לסלוח גם למי שהיה ראש ענף התנועה במשטרה. אבל זה ששוטריו נהגו במהירות מופרזת בהחלטה להכות מפגינים חרדים באתר הקברים ביפו, והוא לא עצר בעדם אומר שההערה החמורה שנרשמה בתיקו בעבר על ידי המפכ"ל שלמה אהרונישקי, בעקבות חריגה גסה מן החוק, לא הזיזה לו, ואת המדיניות שהנהיג בימי פינוי חוות גלעד כלפי המתנחלים, הוא ממשיך גם ביחס לחרדים שאינם אלימים.

בדיוק לפני שמונה שנים פיקד שחר איילון על הפינוי האלים בחוות גלעד. בתדריך שנתן לכוחות המשטרה לפני הפינוי הוא נקלט בעדשת המצלמה מורה לשוטרים להסיר את תגי הזיהוי האישיים שלהם ממדיהם ואמר להם שבמידה ויתבקשו להזדהות שיטענו ששמם הוא "שחר איילון".

השוטרים מילאו אחר הפקודה כלשונה ואיש לא סירב לה.
בעקבות תלונות שהוגשו למפכ"ל המשטרה ולגורמים נוספים במערכת בטחון הפנים הוחלט אז כי : "לאור הוראת החוק בנושא חובת הזדהות יינקט צעד משמעתי של הערת מפקד, בתיקו האישי."

מי שזוכר את המראות הנוראיים של הפינוי ההוא יתקשה להשלים עם האפשרות ש'פקודת היום' שנתן לשוטריו אז, תהפוך עתה לפקודת קבע של המשטרה ומעתה גם לא יהיה לנו רק 'שחר איילון' אחד בצמרת המשטרה, אלא מאות 'שחר איילונים' שהוא הורה להם להפר את החוק כלפי אזרחים ולהיקרא בשמו.

אתם יודעים מה, בואו ניתן לו הזדמנות. אולי הביקור שערך המפכ"ל המיועד לפני כשנה אצל כל גדולי התורה בבני ברק והברכה שקיבל מהם , הוא שגילגל אותו לתפקיד, והוא שיביא אותו גם לשנות את אורחותיו.

הלוואי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!