מנהגי הושענא רבה: לחבוט באשה ובילדים, לצלות תפוחים ועוד

הלילה, ליל הושענא רבא, עליו מובא בספרים כי מדובר ביום גדול שבו נערכת חתימת הדין - לאחר שעברנו את ראש השנה ויום הכיפורים. רבים נוהגים ללמוד כל הלילה ולהתפלל בנץ החמה.

בספר אמרי פנחס מובא מאחד מגדולי ישראל שנהג לצלות תפוח על הושענא ואכל, ואמר שהוא רפואה לשיניים, ואני שמעתי שהיא סגולה לקדחת. ובנוסח אחר שם. שמעתי מפיו של זקני מוהר“ר רפאל ז“ל שאמר, שיש לצלות תפוח על הושענא בהושענא רבה ולאכול אותו אליבא ריקנא ’ניכטערן הייט‘, וכן היה זקיני נוהג. ושמעתי, מי שעושה כן לא יכאבו לו השיניים באותה שנה.

היה מנהג מקובל מהרה“ק רבי פנחס מקאריץ זצ“ל, לתחוב בדי ההושענות בתוך תפוחים ולאפותם כך על האש, והיו מביאים אותם כך אל הסוכה, וטבלו תפוחים אלו בדבש ואכלו אותם בסוף הסעודה של הושענא רבה ואמרו עליהם, יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.

מדליקין נר של שעוה משיורי נרות יום הכיפורים הואיל ואיתעביד ביה מצוה חדא מוסיפין על המצוות וגם כי נקרא כיפור קטן.

סגולה נוספת מובאת בספרים היא אמירת עלינו לשבח ישר והפוך להציל כל הקהילה מכל סיבות רעות ובהיות כי יום הושענא רבה הוא יום גמר חתימת כל ישראל לטובה, ובו יחזיק האדם להתפלל מכל גזרות רעות, על כן מאד טוב לומר ביום הושענא רבה ’עלינו לשבח‘ עד ’על כן נקוה לך‘ ז‘ פעמים, ד‘ פעמים ישר וג‘ פעמים הפוך כזה, עד ’עוד אין מתחת‘, כי המבין יראה שההפך וישר
ענין אחד הוא, ועל כן יאמר ששה פעמים ישר והפוך, ופעם השביעי ישר, והוא סגולה נפלאה. ואם עשרה אומרים ז‘ פעמים ישר והפוך הנזכר מצילים בעזרת השם יתברך ברוך הוא את הקהילה מכל סיבות רעות, וזו בקבלה מקדמונים.

סגולה להינצל מליסטים הוא דמערבה של הושענא רבא יעשה תיבו‘ כל“י זיי“ן והיינו כשמסבבין עם הס“ת סביב הבימה ואומרים הושענא פעם ראשון כשמגיע לאות ך‘ יתלוש עלה אחד מהושענא שלו ופעם ב‘ כשיגיע לאות ל‘ ופעם ג‘ לאות יו“ד ופעם ד‘ לאות ז‘ וכן לכל הז‘ הקפות ינהוג כן, ואח“כ תצרפם יחד ונעשה כל“י זי“ן וישים העלין כמין שד“י וידבק העלין מנר שעוה דיוה“כ ויתפור בבגדו עם שם צמרכ“ד וישא אצלו ע“א יקח אצלו הושענא שלו בדרך או שידע בבירור באיזה מקום מוטמן בביתו וכשיזכור בשעת סכנה יועיל.

ביום הקדוש של הושענא רבה נעשה ונתקן כלי המ‘ שבה בכל תיקונו כו‘ ולכן מה טוב ומה נעים הדבר הזה להפריש ביום הקדוש הזה צ“א פרוטות של כסף כנגד בחינת המים חיים של בית השואבה וגם מים עולים צ“א כחושבן מן ומאכל, ועל ידי זה מתחברים ב‘ שמות הקדושים הויה אדנות כחושבן סוכה.

מנהג ישראל לאכול בלילי ראש השנה רוביא, מעהרין גזר, ואומרים שאכילת מעהרין - לסימן טוב.

בספר המידות מובא כי הושענות חבוטים מסוגלים לבטל הפחד.

מנהג יהודי מרוקו שלאחר חיבוט הערבה מביאים אותה הביתה וחובטים בה על גב האישה והילדים והיא סגולה לשנה טובה.

הסגולות מתוך העלון 'באר בשדה' שטפנשט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!