תחזיקו חזק: תרנגול לכפרות, סיגר לפורים ושאר ה'חזקות' בחצרות הקודש

לרגל חג הסוכות, יוצא 'בחדרי חרדים' בפרוייקט יחודי וראשוני - הצצה נדירה ל'אנשי החזקה' בחצרות הקודש, האנשים שכל מהותם וזמנם מוקדשים ל'חזקות', בהם יוכלו לשמש את מורם ורבם.

הם מסוג האנשים שלא נתפר למידותיהם תפקיד של משב"ק או גבאי, אך בעיתים וזמנים שונים הם משמשים את רבם ומורם ובמקומות רבים הם נושאים בשם 'האיש והחזקה'.

לרגל חג הסוכות מגיש כתב 'בחצרות הקודש' של 'בחדרי חרדים' משה ויסברג, הצצה לעולמם של אנשים אלו, הרחוקים מפרסום, ורק בחצר החסידות מוזכר שמם בסילודין, יש שיוזכרו בהומור ויש כאלו שלזכייה ייחשב הדבר בסביבתם.

מדובר על כאלה שלא ילכו לישון ברוגע בלילות כי למחרת יצטרכו להדליק לרבי את הסיגר בפורים, להכין את הכפרות בערב יום הכיפורים, או לנפות את הקמח למצת מצווה בחודש טבת, לקחת את הרבי למקווה בבוקר או להכין את נרות החיים.

גור: הרבי מביא את ספרי התורה לזקני החסידים
בחצר חסידות גור אין כמעט חזקות, למעט חזקות אותן מקבלים החסידים מידיו הקדושות של האדמו"ר מגור עצמו, זה קורה בעת ההקפות בשמחת תורה כשהרבי רוקד עם ספר התורה מול עיניהם של רבבת חסידים. בסוף הסיבוב, במערב בית המדרש, עומד חסיד ישיש הרה"ח רבי אשר ירמיה רובינשטיין שמו, שהיה ממקורביו ואנשי סודו של האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור זצוק"ל ואף זכה לשמשו במשך שנים רבות.

הרבי מגור מביא את ספר התורה לרב רובינשטיין ואו אז מסתיימת ההקפה הראשונה, שהיא ההקפה הכי קצרה בגור. החזקה הזו נשארה לרבי אשר ירמיה מאז חיי חיותו של הרבי הבית ישראל, ומאז הוא מקבל את הספר.

בהקפות בבוקר הדבר נשנה וחוזר על עצמו, אך הפעם מי שמקבל את ספר התורה מידיו של הרבי הוא הרה"ח רבי ישראל משה גוטרמן, שהיה מנאמניו ואנשי סודו הקרובים של האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור זיע"א וחזקה זו נשמרת בידו משנות הנהגתו של הלב שמחה, הרבי מגור שומר על שתי חזקות אלו בהקפדה רבה מידי שנה בשנה.

סאטמר: חזקה לתרום ל'שקל הטהור' בעילום שם
בסאטמר החזקות הן לא מהדברים החזקים בחסידות, אבל חזקה חדשה למדי משנת תשע"ג נשארה באנונימיות והיא שווה סיקור: באותו חורף, נסע האדמו"ר מסאטמר למסעו הראשון בישראל מאז הוכתר לממלא מקום אביו הרבי ה'ברך משה' זצ"ל, הרבי הגיע לארץ לייסד את מפעל חייו 'שקל הטהור' המחלק סכומי כסף גדולים מספר פעמים בשנה למוסדות שלא לוקחים כסף מהמדינה, והופתע כאשר מספר שעות לפני שעלה על המטוס, כשאלפי החסידים ממתינים בחוץ למעמד 'צאתכם לשלום', נכנס לביתו אחד מנגידי החסידות שזהותו לא נודעה עד היום הזה, עם צ'ק ענק של כמה מאות אלפי דולרים לטובת המפעל ובפיו בקשה אחת, שאף אחד לא יידע על זהותו.

מני אז כבר נערכו למעלה מעשרה חלוקות של 'שקל הטהור', ובכל פעם אותו נגיד מגיע לבית הרבי עם הצ'ק המהווה קרן לחלוקה, וחוץ מהרבי ובנו אב"ד סיגוט המעורב בצד הטכני, לסדר את הצ'ק לקרן - איש לא יודע מי התורם. בסאטמר עלו כבר כל מיני ספקולציות בנוגע לזהות הנגיד, וכמה מהחסידים ניסו בדרכים שונות לגלות את זהותו, אבל בכל פעם הוא מפתיע והרבי עוזר לו לבל יגלו את שמו.

חזקות נוספות בסאטמר: הנגיד ר' אליעזר קסטנבוים שמסיע את האדמו"ר מידי שנה לשאיבת מים שלנו ברכבו, דבר שעשה גם אצל ה'ברך משה' מאז שעלה על כס האדמו"רות.

בכל ערב ראש השנה קונה הנגיד האברך ר' חיים הערש יעקובוביץ סכין חדשה מכסף טהור שבה האדמו"ר מסאטמר ישתמש במהלך כל השנה.

בראש השנה וביום כיפור יש חזקה לחסיד הישיש ר׳ יחזקאל גליק להביא לאדמו"ר את טליתו של בעל ה'ויואל משה' זיע"א בכדי להתפלל עמה בימים הנוראים, ובכך ר' יחזקאל ממשיך את מסורת אחיו המשב"ק לבית סאטמר רבי עזריאל גליק ז"ל שנפטר. חזקה נוספת שייכת למיליארדר הנגיד ר' בערל וייס מלוס אנג'לס - לקנות את 'אתה הראת' בליל שמחת תורה בסכום אגדי, חזקה שירש מאביו רבי משה ז"ל.

בעלזא: מחזיק לרבי את היד של ספר התורה
זקני חסידי בעלזא מספרים כי בבעלזא כידוע לא היו 'חזקות' ולכל כיבוד שקיבל מאן דהוא נאמר לו בפירוש שיידע ש"אין חזקה בבעלזא". החסיד היחיד שיש לו חזקות רבות במעגל השנה הבעלזאי הוא הרה"ח רבי יצחק לנדאו - משב"ק האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא זיע"א, רבי יצחק משמש כגבאי ומקריא העליות לתורה מידי שבת בשבתו אצל האדמו"ר מבעלזא בהיכל ביהמ"ד הגדול, מזה עשרות בשנים, ובימים הנוראים מוכר את העליות כנהוג בבעלזא.

בין החזקות השייכות לו במעגל השנה: תפילות מנחה ביום א' דר"ה ובערב יום כיפור, פתיחת הארון בהיכל בתפילות הימים הנוראים וכדומה, שירת הניגון 'אמר ה' ליעקב' במוצאי שבת חול המועד סוכות בעת עריכת הטיש הנקרא "לאכעדיגע מלווה מלכה", וכן לכבד את האדמו"ר לאמירת אתה הראית ותן כבוד לתורה בשמחת תורה, ושירת הניגון 'תורה הקדושה' בעריכת הטיש בליל שמחת תורה. כמו כן הוא ניגש לתפילת מנחה ביום א' בחג הפסח ושר את ניגון 'בר יוחאי' בעריכת הטיש ביום ל"ג בעומר.

החזקה הבולטת ביותר של רבי יצחק היא כגבאי ומכריז העליות. בתפקידו הוא מחזיק את ה'יד' של הספר תורה ומראה לאדמו"ר את השורות בעת שקורא בתורה בימים הנוראים ובחגים מיוחדים.

ויז'ניץ: מביא לאדמו"ר את התרנגולת בערב יום כיפור
בחצר הקודש ויז'ניץ 'האיש והחזקה' הינו ללא עוררין הרב החסיד רבי ישראל וינברגר, ותיק וחסיד, מחנך בתלמוד התורה בקרית ויז'ניץ ונכדו של הרה"ח הנודע רבי אשר יונה ויינברגר זצ"ל מיקירי קרתא דשופריא. על ר' ישראל וינברגר אומרים בהלצה בויז'ניץ שבאם הרבי יאמר לו יום אחד 'צפרא טבא' זה מיד יהפוך אצלו לחזקה ולמחרת יעמוד הכן בשעה המדויקת כדי שהרבי יאמר לו צפרא טבא, בעצם ברעיון הזה התחיל פרויקט 'החזקות' במעגל השנה.

בהגיע מועד החגים יהפוך זמנו של הרב ישראל וינברגר להיות לחוץ ובאם אינכם יכולים להחזיק חשבון על החזקות מוטב שתכינו לעצמכם עט ודף כדי לספור את החזקות השונות רק מחודש תשרי בלבד: בימי ראש השנה ישמש הרב וינברגר בחזקתו כשליח ציבור לאלפי ילדי הת"תים הבאים לחסות בצל הקודש, זו חזקה שנשתמרה אצלו עוד מימות קדם כאשר האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זי"ע ארגן לראשונה מנין מיוחד לילדים לבל יוסיפו לעשות רעש בביהמ"ד הגדול, (אגב מדובר בארגון שהתקבל בברכה בכל החצרות במהלך השנים). כן ישמור לעצמו חזקה להדפיס ולתת לרבי את סדר 'יזכור' שאומרים לפני מוסף. בעשרת ימי תשובה דואג הרב ויינברגר לארגן 'תרנגולת' נאותה לאדמו"ר לעריכת הכפרות, כאשר הוא מטריח עצמו מבית מטבחיים אחד לשני עד שימצא 'תרנגולת' נאה ומשובחת כראוי וכיאות, ומצניע זאת בביתו עד ערב יום הקדוש.

בערב יום הכיפורים יעמוד על המשמר מלפנות בוקר להגיש לאדמו"ר את ה'תרנגולת' וסדר היהי רצון המצורף לכך, ואחר השחיטה ינקה אותה מהנוצות ויכשירה למאכל לסעודה מפסקת. בחג הסוכות ישמור מכל משמר על ארבעת המינים של האדמו"ר בעת שהחסידים עוברים לברך קודם תפילת שחרית, וכן בהושענא רבא יגיש לרבי את ההושענות, ואחר כך יצניעם ויחלקם למשמרת לחסידים הרבים.

בשמחת תורה יחזיק ברשותו כל העת את ספרי התורה היקרים בעת ההקפות, וכן יכריז לילדים 'צאן קדשים' את הפסוקים כנהוג. בויז'ניץ מספרים כי עוד המון חזקות יש לרב ויינברגר במהלך השנה ויש עוד בעלי חזקות בחסידות, אולם ה'איש והחזקה' הינו ללא עוררין הרב ישראל ויינברגר.

צאנז: משפחה שלמה אוגדת את הלולב וההושענות
הרב החסיד ר' מיכאל שר (אביו של שמעון שר ממלא מקום ראש עיריית נתניה מ.ו.) היה אוגד את הלולב מידי ערב סוכות אצל האדמו"ר רבי שלום אליעזר מרעצפערט זיע"א, בנו הצעיר של ה'דברי חיים' מצאנז שנעקד בשואה הי"ד עוד בעיר ראצפערט בהונגריה.

לאחר השואה בשנת תשט"ז, כשעלה הרבי ה'שפע חיים' לארץ ישראל, דבק ר' מיכאל ברבי כנצר וממשיך שושלת צאנז, בערב סוכות נקש על דלתו הגבאי, הרבי ממתין שתבוא לאגוד את הלולב. מיד אץ רץ ר' מיכאל והמשיך את המסורת אצל השפע חיים זיע"א. בליל הושענה רבה קראו שוב הרבי, שהיות שיש לו חזקה באיגוד, שיבוא לאגוד את ההושענות בליל הושענה רבה מאחר וכידוע שיש בזה עניינים נשגבים. כשנפטר, המשיך במסורת בנו הרה"ח ר' חיים שרגא פייבל ז"ל ששימש כמנהל בית חנה בקרית צאנז בנתניה, שאף הוא אגד לאדמו"ר מצאנז שליט"א שכיהן אז כרב הצעיר של קרית צאנז ובהמשך לאחר ההכתרה עד פטירתו לפני שנתיים.

מאז ממשיך בנו הרב שמעלקא שר בחזקה, ומידי ערב סוכות ובליל הושענה רבה מגיע יחד עם כמה מאחיו לאגוד את הלולבים של הרבי שכידוע מכין מספר סטים לנענע במשך ימי החג.

באיאן: רק חזקה של הרבי להדלקה הראשונה במירון
מעמד עילאי מרטיט ונשגב, אפוף אורות שמיימים, הוא מעמד ההדלקה על גג ציון הרשב"י במירון המתחדש מדי בשנה בליל ל"ג בעומר. קשה עד מאד למצוא את הביטויים שישכילו לבטא את רגשי הקודש המפעמים בלבבות בעת העלאת האור באבוקה המתנשאת על ציונו הקדוש של רשב"י, מי שמחזיק ב'חזקה' לעלות את אבוקת האש הראשונה בהדלקה הגדולה המתחילה את אירועי היום וההר כולו מתנדנד מצד לצד באירוע מרגש ומקפיץ הוא האדמו"ר מבאיאן שבחסידות אותה הוא מנהיג אין חזקות כלל וכלל.

הזכות של העלאת האור באבוקה במירון בל"ג בעומר, נקנתה על ידי הסבא קדישא רבי ישראל מרוזי'ן זי"ע, אשר רכש אותה בכסף מלא מאת חכמי הספרדים שהיו ממונים על "ההקדש הספרדי". היה זה בעת שהקימו ושיפצו מחדש את המבנה הנוכחי, שהוקם בשעתו ע"י רבי אברהם גאלאנטי, והיו זקוקים לכסף רב להשלמת הבניין. רבי ישראל מרוז'ין זי"ע העביר להם ביד רחבה את הסכום הנדרש, ובתמורה לכך הם הקנו לו לנחלת עולם את זכות ההדלקה.

נחלה זאת הייתה אחד הקניינים אותם רכש הס"ק מרוז'ין מתוך רצונו לאחוז בקדושתה של ארץ הקודש. מאז בגלגולים רבים נמשכה ה'חזקה' עד לצאצאו הרבי מבאיאן הממשיך מסורת אבותיו בקודש מזה למעלה משלושים שנה, ושומר על הזכות הגדולה בהעלאת את אש שלהבת הקודש במירון.

ויז'ניץ: הגבאי של 'ליל הסדר'
הרה"ח רבי זלמן לייב וייס, דמות מפורסמת מאוד בחצר חסידות ויז'ניץ ובעיר התורה והחסידות בני ברק, היה הגבאי של האדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל, כך גם אצל הרבי הקודם בעל ה'ישועות משה' זצ"ל ולאחר פטירתו המשיך אצל בנו כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ - לשמש כגבאי ב'סדר נאכט' בליל הסדר הנערך בבית המדרש 'מרכז חסידי ויז'ניץ' בבני ברק עם בחורי החסידות והאורחים המוזמנים.

במשך ליל הסדר הוא עושה את הכול ומשמש את הרבי בכל צעד ושעל, החל ממזיגת היין, הבאת המים לנטילת ידיים, הגשת המאכלים וכך עד השעות המאוחרות של אותו ליל שימורים יעמוד על משמרתו כפי שראה אצל האדמו"רים הקודמים, וכרגיל בעבודה ימלא את מקומו על הצד הטוב ביותר.

רבי זלמן לייב וייס הוא בעליה של חברת הנסיעות 'וייס טורס'. גם בראש השנה ויום כיפור הוא ישמש את האדמו"ר, בתפילות יזיז את הכסא, כשצריך יפרוס את המגבת ב'כורעים', ויגיש לרבי את הטבק כשיחפוץ הרבי לרחרח מעט.

סאדיגורה: חזקה לכפרות ולקוויטלא'ך
הרב יוסף חיים צלר, מנאמני בית הרבי מסאדיגורה, שומר שנים רבות על 'חזקה' להביא לרבי את התרנגול לכפרות. בסאדיגורה מדובר במשהו מיוחד מאחר ומעמד הכפרות הוא מהאירועים הסגורים ביותר. אף אחד לא מורשה להיכנס לקודש פנימה - אפילו לא הילדים, רק הרב צלר שמחזיק את התרנגול לפני השחיטה, ובשחיטה הרבי יוצא לציבור, ואחריה הרבי מכסה את הדם ואומר דברי תורה. החזקה הזו נשמרה לרב צלר עוד מימי הרבי הקודם האדמו"ר בעל ה'עקבי אבירים' מסאדיגורה זצ"ל.

חזקה נוספת בסאדיגורה שמורה לרב החסיד רבי יחזקאל טירהויז, ממשפיעי החסידות וראש החבורות. כל ראש השנה אחרי קריאת התורה מכריזים להעביר את כל הקויטלא'ך לרב טירהויז, ולפני התקיעות הוא נכנס ביחידות לחדר הרבי עם הקוויטלאך ומזכיר גם בעת רצון זו אם יש מקרים מיוחדים שזקוקים לישועה גדולה, כך גם ביום כיפור לפני תפילת נעילה. בחסידות סאדיגורה ישנם סיפורים מיוחדים על מופתים שהיו ברגעים אלו מתשובות וברכות שהרבי בירך באותו זמן. לפני כעשרים שנה, כשהחסידות עוד הייתה בתל אביב, כל החסידים היו עוברים אצל הרבי, אך שהציבור גדל וכבר לא היה את הזמן לזה - הורה הרבי זצ"ל שהרב טירהויז יכנס לחדרו עם הקוויטלא'ך של כולם ומאז זה ממשיך עד היום.

בסאדיגורה ישנה חזקה נוספת לרב החסיד משה יוסף חסידה, שבצעירותו היה מבאי ביתו של הרבי זצ"ל ודבר אחד נשאר לו תפקיד וחזקה עד היום - בהקפה שלישית ושביעית בשמחת תורה, כשהרבי רוקד לבד עם ספר תורה קטן מיוחד שמיוחס לסבא קדישא מרוז'ין, מדובר ברגעים נעלים בהם כל הקהל מצטופף על הפרנצע'ס וחוזה בעבודת הקודש, תוך שירת הניגון המיוחד להקפות אלו, או אז לפני תחילת ההקפה ניגש הרב חסידה לרבי שעומד במרכז בית המדרש ומקבל לידיו את כלי הקודש של ספר התורה - הכתר, הטס והאצבע.

נדבורנה: מכין לאדמו"ר את 'נרות החיים' ו'חלת מפתח'
המלמד הוותיק בתלמוד תורה בנדבורנה, הרה"ח רבי יצחק יוסף בריסק, המשמש כחזן וסולן במקהלת החסידות - מחזיק בשתי חזקות: הוא המכין של 'נרות החיים' בערב יום כיפור ביחד עם הרבי, וכן את כל נרות ה'יזכור'. והוא מכין את 'חלות המפתח', מה שנקרא בשפת היידיש ה'שליסל חלה' שהרבי מחלק בכל שנה בשבת הראשונה לאחר פסח בסעודה שלישית, שהיא סגולה לפרנסה.

בשנים שהאדמו"ר שוהה למנוחה, רבי יצחק יוסף מחלק את החלות בעצמו לאחר שהכין אותן בערב שבת עם הרבי. בשני התפקידים עוד שימש אצל האדמו"ר הקודם בעל הבאר יעקב זצ"ל‏. השנה החל מהימים הנוראים החל רבי יצחק יוסף לשמש כעוזר של החזן בתפילות ראש השנה ויום כיפור, הוא עומד הכי קרוב לרבי ובזמן שמתילים לשיר הוא המתחיל, וכן מלווה את האדמו"ר בזמן חזרת הש"ץ.

חזקה נוספת ומעניינת בחסידות שייכת לרב החסיד שמחה מנחם אלבום, המשמש בכמה תפקידים בחסידות נדבורנה, רבי שמחה היה המכתיר של הרבי שליט"א לאחר שהקריא את הצוואה של האדמו"ר הקודם בעל הבאר יעקב זצ"ל, ובידיו חזקה בימים נוראים בהשתחוויות בתפילות המוספים, אותה הוא מחזיק עוד מהאדמו"רים הקודמים בעל הדבר חיים והבאר יעקב זצ"ל, ר' שמחה עוזר לרבי להשתחוות, כשגם לו יש עוזר בצד שני - הרה"ח ר' חיים עוזר גרשטנקורן שמכהן אף הוא בתפקיד זה בחזקה עוד מימי הרבי הדבר חיים, ולמרות גילו המופלג מגיע בכל שנה לשמש את האדמו"ר כתפקידו בקודש. הרה"ח שמחה אלבוים נודע בנדבורנה כאדם ירא שמים שקובע עיתים לתורה ומוסר שיעורי תורה ברבים בבית המדרש, בכל שבוע לאחר הטיש בליל שבת הוא מהחוזרים על התורה של הרבי.

תולדות אהרן: הגבאי של הרבי באוסטריה
מדור לדור עוברים התפקידים בתולדות אהרן: יהודי מיוחד בחסידות במאה שערים רבי מאיר צבי וואלעס, בגיל שמונים וחמש בלי עין הרע, שאף זכה לשמש את הרבי בעל ה'שומר אמונים' ראש השושלת, מחזיק בתפקיד כעוזר לאדמו"רים בעת ה'כורעים' ביום הקדוש, תפקיד בו החל בהיותו בחור צעיר לימים בן 13 ועד היום ממשיך אצל האדמו"ר שליט"א, כשהוא עומד כנער צעיר חרף גילו המופלג לשמש ואף מביא עמו מגבת מיוחדת שעליה עוד כרע הרבי בעל השומר אמונים זיע"א.

גם בנו של ר' מאיר צבי - הרה"ח ר' בנימין - שומר 'חזקה' של עשור שנים, והוא למעשה ה'משמש' של האדמו"ר מתולדות אהרן בנופש באוסטריה, במהלך כל החודשיים של שהות האדמו"ר למנוחה בקיץ. בכל יום חמישי ר' בנימין יוצא למעיין סמוך לדוג דגים לרבי וכן לאפות חלות, את כל סעודות שבת הוא מבשל במטבח האכסניה. במשך כל היום הוא צמוד לאדמו"ר, החל מהשעה 4:00 לפנות בוקר אז הולך הרבי למקווה. כך גם בשבת מכניס לרבי את האוכל לטיש במהלך כל השבת.

בארץ תפקידו הוא ליטול ידיים לרבי לפני ברכת כהנים עם ספל מיוחד מכסף, עליו הוא שומר מכל משמר, והוא מצחצח בכל שבוע מחדש את הספל, בבית המדרש יש ארון מיוחד לספל שבו בנימין שומר על הספל.

בתולדות אהרן יש גם חזקה לעמוד ולהיטיב את הנרות – 12 נרות אותם נוהג הרבי תולדות אהרן להדליק לפני תפלת שחרית מדי יום ביומו לעילוי נשמת הצדיקים. הרה"ח ר' צבי אלימלך בלום, תלמיד חכם חשוב ובעל מחבר ספרים, ירש את החזקה מאביו הרה"ח ר' מרדכי דוד זצ"ל, ר' צבי אלימלך מכין את המנורה שעברה בירושה מהרבי הקודם בעל ה'דברי אמונה' זיע"א.

תולדות אברהם יצחק: חזקה לקחת את הרבי למקווה בבוקר
בחצר הקודש תולדות אברהם יצחק, בנויים רוב ככל השימושים אצל האדמו"ר על חזקות, לאדמו"ר יש אמנם גבאים, אך תפקידם יותר ייצוגי, והאדמו"ר מסרב לנהוג עימם כמשמשים, כך שכמעט לכל שימוש יש בעל חזקה. לדוגמא, לאדמו"ר אין במשך שנים רכב פרטי משום שהוא מסרב לכך בכל תוקף, ואינו מעוניין שיהיה לו נהג צמוד, כך שברבות השנים נוצרה בחסידות מערכת שלמה של חזקות מי לוקח את הרבי עם רכבו לכל מקום, כאשר ישנם חסידים המתגוררים בבית שמש או בבני ברק ומגיעים במיוחד לירושלים כדי להסיע את הרבי למקום מסוים. כך לדוגמא הנגיד ר' איצה פאלוך הינו בעל החזקה להסיע את הרבי בכל ערב ר"ח למירון, כאשר לכל נסיעה אחרת יש על פי רוב בעל חזקה.

כך גם בנוגע לשימוש האדמו"ר ביום יום או בשבתות וחגים, לכל טיש ישנם גבאים מיוחדים שהטיש המסוים הינו חזקה שלהם, כך גם כאשר הרבי יגיע לערים בית שמש וביתר, בהן יש קהילות של חסידי תולדות אברהם יצחק, יישארו המשמשים הקבועים בירושלים, וגבאים מיוחדים בעיר אליה מגיע הרבי יחליפו אותם. כך גם כאשר הרבי נוסע לחו"ל - בכל עיר ועיר ישנם הגבאים המקומיים, כאשר רק המשמש בקודש הצמוד לרבי הרה"ח ר' רפאל צבי פאר ייסע עימו.

בחסידות כמו 'תולדות אברהם יצחק' שבנויה כולה על חזקות של שימוש אצל הרבי, קשה להתעכב על חזקה ספציפית, אך חזקה אחת צדה את עינינו והיא שייכת לאחד מחשובי החסידות, הרב צבי עקיבא רוטמן, יהודי בר אוריין בשנות השבעים, שתפקידו ללוות את הרבי למקווה לפנות בוקר.

ר' צבי עקיבא הינו יהודי מורם מעם אשר ידיו לו בנסתרות וידוע בירושלים כמי שפתח את ביתו לגידול גרי צדק כשהוא גם מחתן אותם ומלווה אותם גם לאחר הקמת בית בישראל, כמה וכמה גרי צדק שהקימו בתים חסידיים לתפארת אף אימצו לעצמם את שם משפחתו ורואים בו כאב עבורם וכסב לבניהם.

לחזקה זו הגיע ר' צבי עקיבא במקרה, היות והוא נוהג להשכים מידי לילה בחצות, ואילו הרבי שקם מידי יום לפנות בוקר לא הסכים שמישהו יצטרך לקום במיוחד בשבילו. כך זכה ר' צבי עקיבא לתפקיד זה, במסגרתו עליו לחכות בשעה 5:00 לפנות בוקר ליד בית הרבי, וכפי שר' צבי עקיבא נוהג לספר, ב5:07 דקות בדיוק ייצא הרבי מדלת הבית כשברוב הפעמים הוא אינו מצליח להחזיק את עצמו, אז מגיש ר' צבי עקיבא את ידו כדי שהרבי יישען אליו וכך מלווה הוא את הרבי עד למקווה שבבניין בית המדרש.

ר' צבי עקיבא מספר כי לא משנה מתי הרבי יסיים את עבודת יומו, שנמשכת פעמים רבות עד לפנות בוקר, בשעה 5:07 דקות יעמוד הרבי מחוץ לדלת, גם ביום שאחרי חתונת אחד מצאצאיו בהם הרבי רוקד כידוע מצוה טאנץ עד אפיסת כוחות ממש.

בחסידות יודעים לספר כי פעם, לאחר שהרבי בקושי הצליח להחזיק את עצמו, הרהיב ר' צבי עקיבא עוז ושאל את הרבי כיצד יתכן שלעולם אינו מאחר קצת כאשר הדבר דרוש עבור בריאותו, ענה לו הרבי כי לפני הגיעו למצוות, אמר לו אביו הרבי בעל ה"דברי אמונה" זי"ע: 'דע לך כלל, זמן הקימה לעולם לא קשור לזמן השכיבה'. 'את הדרכה זו אני מקיים כל חיי' סיים הרבי.

לעלוב: להעיר לא לדבר בתפילה
אם פעם הזדמנתם לבית מדרשה של חצר חסידות לעלוב בעיר בית שמש, תדעו שזה לא המקום לדבר בתפילה - גם אם יצרכם גבר עליכם, ויש אף מי שיעמוד על כך בכל תוקף שלא תדברו. מדובר בחזקה מיוחדת של הרה"ח רבי יעקב חייים אשנברג. הרבי הקודם רבי שמעון נתן נטע זיע"א שנפטר בפתע פתאום לפני שבע שנים מינה אותו לתפקיד, ומאז חסיד שיעז לדבר כבר לא יעשה זאת לאחר שר' יעקב חיים יגער בו.

פועלו הרב של הרבי מלעלוב זיע"א נודע בעניין האיסור החמור שלא לדבר כלל מתחילת התפילה ועד סופה, כמובא בספרי ההלכה ובזוהר. הרבי מסר את עצמו להפיץ ולהחדיר ענין זה בכל בתי הכנסת ברחבי תבל באמצעות שלטים אשר חילק גם בהסתר ובהצנע מבלי שאיש ידע על כך, הוא התבטא מספר פעמים כי מי שיקבל על עצמו שלא לדבר בתפילה מובטח שתתקבל תפילתו. ואכן, רבים זוכים לראות ישועות בזכות קבלה זו.

ר' יעקב חיים מסתובב בתפילות כשומר ומי שמדבר יצביע לו על השלט הגדול המורה לא לדבר. החסידים רועדים ממנו ונמנעים בכל מחיר מלעבור על הכלל הנוקשה.

שומרי אמונים חזקה על ה'סיגר' לרבי הקדוש
יהודי ישיש וחסיד הוא רבי בערל שיש, מאחרוני תלמידי רבי אהרן ראטה זיע"א בעל ה'שומר אמונים' ומחשובי תלמידי בנו הרבי משומרי אמונים זצ"ל, והוא נוהג כל שנה בחג הפורים להביא לאדמו"רים סיגר כמשלוח מנות. הרבי היה מעשן ביום הפורים את הסיגר כשהוא סגור בחדר תוך דביקות עצומה כשכולו אחוז שרעפי קודש.

גם לאחר פטירת אביו המשיך הרב שיש להביא לבנו האדמו"ר משומרי אמונים בני ברק את הסיגר כמשלוח מנות במהלך הטיש בחג הפורים המתקיים בביהמ"ד הגדול בב"ב. האדמו"ר כאמור אינו מעשן את הסיגר בביהמ"ד, ומברכו שיזכה עדי ביאת ינון לבוא ולהביא משלוח מנות מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.

פעם אחת בלבד זכו החסידים לחזות במעמד נורא ההוד אצל הרבי הקודם, כאשר בניגוד לכל שנה הרבי ישב בפורים עם הקיטל הלבן בשעת עריכת השולחן ובעיניים עצומות כשכולו אחוז שרעפי קודש עישן מהסיגר אותו הביא לו כמשלוח מנות ר' בערל שיש, והוא גם זכה להדליקו עד שהיה אי מי מהחסידים שאמר שזה נראה ככהן גדול המקטיר קטורת ביום הכיפורים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!