האבא הרוחני של ש"ס והמקצועי של אלי ישי

ניסים זאב >> תשנ"ט-תשע"ד

תפקידים:
• סגן ראש עיריית ירושלים
• חבר ועדת הכנסת
• חבר ועדת החוץ והביטחון
• חבר ועדת חוקה חוק ומשפט
• חבר ועדת הפנים
• יו"ר השדולה 'ישראל, יהדות ואתיקה גלובלית'
‎
על הניסים
בהיסטוריה של ש"ס יירשם באותיות של זהב. אך לא בגלל חמש הקדנציות שקיבל משכורת בכנסת. בתחום אחד הוא היה ראשון: עוד לפני שש"ס הארצית עלתה במחשבה והקמת רשת חינוך ספרדית ארצית הייתה מדע בדיוני, הקים את בית הספר הספרדי הראשון לבנות

אם היה צדק במערכת הפוליטית ניסים זאב היה נבחר לכהן בכנסת כבר בשנת תשמ"ח. אם היו שיקולים מקצועיים בהמשך כהונתם של ח"כים הוא היה צריך לסיים אחרי קדנציה אחת. אם הייתה קצת אנושיות במערכת הוא היה צריך לדעת על סיומה חודש מראש. מאחר ושלוש התכונות האלה הן לא בנמצא - הוא נבחר רק בשנת תשנ"ט, וגם זה במקרה. כיהן חמש קדנציות רצופות וקיבל הודעה על הדחתו רק ביום הגשת הרשימות לכנסת הנוכחית.

למען ההגינות כלפי המדיח יש לציין שקודם להודעה הרשמית הוא שיגר לזאב איתות מוקדם של חודשיים. בצמרת ש"ס אמרו בצורה הברורה ביותר כי הוא יצטרך להחזיר ציוד למחסני הכנסת התשעה עשר ביום האחרון לכהונתה. הדברים נאמרו בחדרים סגורים אך במטרה מוצהרת שיודלפו. אי לכך נאלצנו כאן ובתקשורת המשודרת להודיע לכל תפוצות העם היהודי ולבעל הדבר עצמו, שחמש עשרה שנות כהונה פרלמנטרית מסתיימות וכדאי לכל המעורבים להיערך בהתאם.

זאב התמים וישר הדרך שמע את הדברים ורץ לשמוע מה בפיו של יו"ר התנועה החדש. דרעי לא התכוון לחשוף קלפים לפני הזמן. הוא חשש שניסים יעשה לו צרות צרורות בחודשיים שנותרו. התשובה הייתה בסגנון של: יהיה בסדר, רבי ניסים, יהיה בסדר. אתה אצלי סגור ברשימה ורק צריך אישור של מועצת החכמים. אם ניסים היה יודע את מה שיאיר לוי אמר כבר לפני עשרים שנה ("דרעי זה מועצת החכמים") הוא היה מבין את המסר בין השורות. הוא לא רצה להבין, ויצא לתקשורת בהודעה שליצני תקשורת אומרים בשם צמרת ש"ס דברים שאינם נכונים.

יומיים לפני הגשת הרשימות הבין זאב שקורה משהו, אי לכך הוא חייג בקדחתנות לכבוד היו"ר אך לשווא. קוד הגישה - המוחלף כל חודש - חסם את הדרך לשיחה ישירה. מה שנותר זה להשאיר הודעה עם הבקשה: "מכובדי רבי אריה אבקשך להתקשר אלי". "מכובדי רבי ניסים", השיב דרעי, "בוקר טוב לך, לצערי רק כעת יוצא לי לענות. העברתי לך מסר דרך איציק כהן. זו האמת. אני עומד בהבטחתי אליכם. כך המלצתי. לידיעתך לא שוחחתי עם אף אחד מחברי הכנסת על מקומו ומיקומו. יום טוב".

רק ביום הגשת הרשימות לפקיד הבחירות קלט ניסים שהונו אותו. הוא בחוץ, ואין כל דרך חזרה. בלי להתבלבל ובלי למצמץ הוא יצא לתקשורת וחשף שם את חילופי המסרים האמורים. בנוסף הוא גם איחל לש"ס להינצל מידיו של דרעי וכותרות נוספות כהנה וכהנה. אין דנים אדם בשעת צערו ובפרט כשיש לו סיבה טובה לכך.

השאלה למה דרעי הדיח את זאב היא רטורית. אם פטרונו הפוליטי אלי ישי לא קידם אותו מעולם מעבר לדרגת ח"כ מן השורה, אז למה שדרעי ישאירו במחיצתו? מה שיכול היה להשאיר אותו בכל זאת בספסלי הכנסת היה החשש של דרעי מפני פוטש שייערך במפלגה עוד לפני הבחירות. חודש וחצי לפי פרישתו הרועמת של ישי מש"ס קיבל דרעי מידע שישי מנהל שיחות עם חברי הכנסת מרגי, אזולאי, ועקנין וזאב במטרה לגבש שליש ויותר של חברי הסיעה שיפרשו איתו. פרישה שכזאת הייתה מעניקה לו את מספר הח"כים הדרוש (שליש מהסיעה הקיימת) לקבלת מימון בחירות של שלושה מיליון שקלים.

דרעי פעל במהירות. הוא זימן אליו שלושה מתוך הארבעה האמורים, ועוד אחד שנחשב מתנדנד, וסגר איתם עסקת שריון לכנסת הבאה. אני מבטיח לכם שמקומכם יצוק בבטון ברשימה שתוגש לפקיד הבחירות, אמר. החברים המרוצים האמינו לו ונשארו. הם העדיפו הבטחה ברשימה קיימת על פני הימור של הקמת מפלגה חדשה. אחרי שסגר עם השלושה הוא כבר לא היה זקוק לזאב. גם אם היה מצטרף לישי הם היו רק שניים מתוך אחד עשר ולא מקבלים שקל של מימון בחירות. הריאליות של החיים הפוליטיים היא קרה ומצמררת.

לזכותו של זאב ייאמר שלמרות העלבון הוא נותר נאמן לתנועה הקדושה. הוא דחה על הסף הצעה של פטרונו לשעבר אלי ישי לחבור לתנועת 'יחד' והודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. היו שטענו שהוא עשה זאת מתוך מחשבה ש'יחד' לא תעבור את אחוז החסימה. זה כנראה לא נכון. וכי מה היה לו להפסיד אם היה חובר לרשימה החדשה? את היחסים שלו עם דרעי ואנשיו הוא גמר סופית עוד קודם. לדעתו של כותב השורות, ליבו של האיש שהיה ממקימי ש"ס וראשוניה לא נתן לחבור למפלגה אחרת העלולה לפגוע בתנועה הקדושה. היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה?

בפרט שלא הייתה זו הפעם הראשונה שזאב בלע עלבונות מש"ס והעביר על מידותיו. ביום בו הוקמה ש"ס הארצית בשנת תשמ"ד היה לו נשק רב עוצמה ביד. כבא כוחה של ש"ס בירושלים הוא היה הבעלים היחיד של האותיות ש"ס המבוקשות. אבל כשמרן הגר"ע יוסף ביקש - הוא נתן אותן מיידית וללא תמורה. אם הזכרנו מקודם את נאמנותו למותג ש"ס ולהנהגה הרוחנית, זה היה המבחן הראשון בו עמד בהצלחה.

אפס כי הצמרת לא רצתה להכיר לו טובה וטעמה ונימוקה עמה. מאז הקמת ש"ס ועד לשנת תשנ"ט נדחו כל בקשותיו של זאב להיכנס לכנסת. הנימוק הרשמי היה שאין מי שימלא את מקומו בעיריית ירושלים. בשנת תשנ"ט גם התירוץ הזה נגמר. ש"ס בירושלים הלכה מדחי אל דחי ובבחירות המקומיות של תשנ"ח קיבלה שני מנדטים בלבד, לעומת עשרה ברשימה לכנסת. היה ברור שצריכים להזיז את זאב. השאלה הייתה רק איך. במוחו של דרעי נולד אז התרגיל המחוכם הבא: להציב את זאב במקום הארבעה עשר המאוד לא ריאלי לכנסת ובמקומו לשלוח לעיריית ירושלים את העסקן הצעיר אליעזר שמחיוף. במובן האחרון ההימור הוכיח את עצמו. בבחירות שלאחר מכן העלה שמחיוף את ש"ס המקומית משני מנדטים לחמישה.

מה שדרעי לא צפה זה שהמקום הארבעה עשר שעל גבול הדמיון יהפוך למציאות. קמפיין 'הוא זכאי' והבחירה בשני פתקים הקפיצו את ש"ס לשבעה עשר מנדטים. זאב החוגג בחר לעצמו את משימת חייו הפרלמנטרית: נאומים בכל עת ובכל זמן,. והתמיד בה עד ליומו האחרון. למזלו הרב, שנה לאחר שנכנס לכנסת - נכנס דרעי לכלא. המנהיג החדש זכר לזאב חסד נעורים, ועוד איזה חסד. ישי בעצם חייב לזאב את ראשית הקריירה הפוליטית שלו., הוא נכנס ללשכתו בשנת תשמ"ד כעוזר מתחיל לאחר שסיים את שירותו הצבאי והתגלגל מעבודה מזדמנת אחת לשנייה. ניסים קלט אותו בחיבה ואף קידם אותו להיות חבר מועצה. שם הוא צד את עינו החדה של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, שמינה אותו לעוזר בלשכתו הוא. התחנה הבאה הייתה מזכ"לות ש"ס ו'אל המעיין'. לתחנות הבאות, כשר העבודה ואחר כך יו"ר התנועה, הגיע ישי בזכות פטרוניו הפוליטיים החדשים.

ובכל זאת גם הוא לא שדרג אותו מעבר לכהונה של קדנציה אחת בראשות הסיעה בכנסת. לא שר ולא סגן שר. ניסים הבין שעוקפים אותו אך שמר על נאמנות ללא גבול.

זאב שכב על הגדר למען ישי בכל מצב, במיוחד באסון הכרמל. בעיצומה של המתקפה על ישי זומנו כל ח"כי הסיעה ללשכתו לצילום של הפגנת נאמנות. ישי נשא שם את נאום ההגנה הראשון שלו. מאחורי גבו, כמו בנאומים של ראשי מדינות מזרח אירופה לפני נפילת מסך הברזל, עמדו חברי הכנסת כמו במשמר כבוד. בתמונות מסוגה של זו יש חשיבות רבה למיקום, המלמד על רמת הקרבה למנהיג. מי שעמד ממש מאחורי ישי ובפוזה של 'גורו לכם כל המשמיצים והמלעיזים' היה ח"כ הרב ניסים מרדכי זאב.

בהיסטוריה של ש"ס יירשם זאב באותיות של זהב. אך לא בגלל חמש הקדנציות שקיבל משכורת בכנסת. על הקמת ש"ס הירושלמית הוא זכאי לצל"ש אך היו לו שם כמה וכמה שותפים. בתחום אחד הוא היה אחד ויחיד: עוד לפני שש"ס הארצית עלתה כלל במחשבה, והקמת רשת חינוך ספרדית ארצית הייתה מדע בדיוני, הקים זאב את בית הספר הספרדי הראשון לבנות בירושלים וכנראה גם בארץ.

זאב היה הראשון שהבין שיש ציבורים ספרדיים גדולים שאין להם צל של סיכוי להתקבל בבתי הספר האשכנזיים של בית יעקב. גם בימי טרום האפליה הגלויה והקמת בתי ספר חסידיים וליטאיים אליטיסטיים, היו משפחות של עמך שנדחו על הסף מנימוקים של אי צביון חרדי מובהק. הנימוקים היו מוצדקים אבל הם גרמו לאלפי משפחות לשלוח את בנותיהן לממ"ד או לחינוך ממלכתי חילוני. זאב הקים עבורם בית ספר יסודי לבנות שלא בדק בציציות של האבא ובצבע הכיפה שלו. התקבלו לשם גם בנות ממשפחות שבבתיהן היו מכשירי ציפייה מסוג שגם היום לא ימצאו בבתי חרדים.

זאב דרש רק את המינימום של שבת, צניעות והעיקר: אהבה חמה למורשת ישראל שרק בשל המשבר הרוחני של עדות המזרח בשנות החמישים לא זכו ההורים לקיים אותה במלואה. על הבסיס הזה, ולא רק על האותיות ש"ס והרשימות למועצות העירוניות, קמה ש"ס במתכונתה הידועה לנו עד היום.

בעקבות ההצלחה ביסודי הקים זאב גם סמינר לבנות באותה מתכונת. ספרדיות אוטנטיות, בלי ניסיונות חיקוי של החרדיות האשכנזיות, ובלי סלקציות עם הקריטריון של 'משפחות איכותיות בלבד'. התלמידות של זאב לא פחות חרדיות מחברותיהן ש'זכו' להתקבל לסמינרים אחרים, ובמובנים מסוימים אף יותר. במובן זה, הפרישה מהכנסת אולי פגעה לו קצת באגו אך שחררה לו הרבה זמן לעסוק במה שהוא טוב באמת: פעילות חינוכית אמיתית למען הציבור הספרדי.

מאז ועד היום יהודה רוסט
יצא בחוץ

במבט של 34 שנים אחרי, הטרגדיה הפוליטית של ראשי ויוזמי תנועת ש"ס מהעבר, לא נראית טוב. כל חברי הכנסת מהדור הראשון, לא שרדו במפלגה שהחליפה את אנשיה. בולט מכולם הוא המייסד, ניסים זאב. מישהו החליט כי האיש מיצה את עצמו, ושלח אותו להשלים את מפעל חייו בשדה החינוך, שם הוא דווקא מתפתח יפה.

רק לפני שנתיים הרחיב את רשת מוסדות 'נוות ישראל', ופתח סניף נוסף במעלה אדומים. פרק זמן בלתי מבוטל עשה זאב ברחוב אגן הסהר ליד תחנת המשטרה, שם עושה תלמוד התורה שפתח בעיר יהודה את צעדיו הראשונים. כעת נפתחה השנה השנייה, והת"ת מונה גם את כיתה ב'. הכיתות קטנות אמנם, אך נסים זאב בטוח שבתוך שנים מעטות המוסד ירחב ויגדל.

את 'נוות ישראל' הקים זאב בשנת תשל"ט, ומאז הוא האיש שמנווט מלמעלה את כל הפעילות, כולל התכנים הרוחניים. מדובר במערכת חינוך לבנות ספרדיות, הכוללת: גני ילדים, בית ספר יסודי, תיכון, סמינר להוראה וגננות ומכללה להשכלה גבוהה. מוסד ייחודי נוסף שקיים כנראה רק ברשת של זאב, היא הבריכה. זאב החליט כי הציבור הירושלמי החרדי זקוק לבריכה שתואמת לצרכיו ולהליכות חייו, וכך צורפה גם הבריכה למוסדות. ברוכים הבאים לבריכת 'נוות ישראל'. מדובר בבריכה גדולה ומאובזרת, שמשרתת אלפי חרדים מדי חודש. המקום מתאים גם לנכים ולבעלי מוגבלויות, וזאב מתמוגג על ההצלחה שעלתה לו בעמל של שנים.

גם בשטח הציבורי חזר זאב לפעילויות בהן עסק לפני שנות הכנסת. ההתיישבות ביהודה ושומרון תמיד הייתה קרובה לליבו, כמו גם המאבק באנטישמיות, ואת שניהם הוא כורך כיום יחד בפעילות הסברתית ענפה, במסגרתה הוא עורך כנסים רבים לאנשי ממשל מאירופה וארצות הברית, ומביא בפניהם את הזכויות והתביעות היהודיות, כפי שלא הכירו מעולם.

לזאב אצה הדרך. מיד לאחר החגים מתוכנן כנס נוסף בארץ, שמצטרף לסדרת פגישות וכינוסים שנערכו בארץ ובחו"ל. כרטיס הנוסע של זאב חתום בכל סוגי החותמות והמדינות. בטורקיה לבדה ביקר זאב בשלוש השנים האחרונות, כולל בתקופת המתח, לא פחות מארבע פעמים. גם ליו"ר מחלקת זכויות הפליטים באו"ם הוא הגיע. הגברת הממה אותו כשטענה כי מעולם לא שמעה בצורה מסודרת את הצד הישראלי. לתשומת לב משרד החוץ והשר המכהן.

"לישראל אין אג'נדה והסברה ברורה על זכותם של יהודים ביהודה ושומרון", אומר זאב, "ומשום מה, גם אין לה תביעות בנושא הרכוש היהודי שנבזז מהיהודים שברחו ממדינות ערב. דווקא הפלסטינים פעילים יותר וקולם נשמע בכל מקום בינלאומי. הם מעלים שוב ושוב את נושא הפליטים, שגם לטענתם מונים בסה"כ 600,000 איש. לעומת זאת, את תביעת הרכוש של 1,000,000 פליטים יהודים, גם הישראלים לא העלו במו"מ", טוען זאב ומנסה אפוא למלא את החלל הישראלי ולהעלות את הדרישה במסגרות ישראליות ובינלאומיות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!