מדוע גפני לא מדבר לשון הרע בחודש כסלו

איך שהגלגל מסתובב. רק לפני מספר שבועות ספג יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ביקורת קטלנית על טיפולו ב'חוק האברכים'. הייתה זו ש"ס, שאנשיה שבו ואמרו - ובצדק - כי הפרסום שנתן לנושא היה שגוי מיסודו.

והנה, רק שבועות אחדים חלפו, וגפני יצא מהביצה, כשהם נכנסים אליה. למרות מכתבם הנחרץ של מועצת חכמי התורה, שדרשו מח"כ חיים אמסלם להשיב את המנדט לתנועה, נראה שאיש אינו יודע איך עתידה הפרשה להסתיים. אמסלם נסע לצרפת, והותיר אותם עם עיתונות חילונית מעריצה, המריעה 'הידד' ובזה לדיקטטורה, כביכול, בה נהגה ש"ס. בטור זה, אגב, נחשוף כי לדיקטטורה יש פנים רבות, ולא רק פנים ש"סיות. נספר על צעדי עונשין בקדימה, וגם ב...ליכוד.

מצב רוחה של ש"ס מדוכדך בימים אלו לא רק בגלל אמסלם. גם חוק גיורי צה"ל, מדיר שינה מקודקודי התנועה. הערעורים החוזרים ונשנים של משולם נהרי, השר "לענייני ערעורים" מיצו עצמם, וכעת הם חייבים לחשוב על נשק חלופי ויעיל. העובדה שנתניהו מתכוון - בניגוד להסכמים כתובים - לצחוק כל הדרך אל המליאה, מחייבת אותם לעשות מעשה. אולי אפילו לפרוש מהממשלה. זו, כמובן, החלטה לא פשוטה, שתתקבל רק אחרי פסק ברור מהגר"ע יוסף, אך כבר עתה הם חייבים להיערך. גם לגרוע מכל.

אבל נשוב לגפני. הלה, כך נדמה, שוב הייתה לו עדנה. אין כמו ימים אלו כדי להשיב לו את מעמדו כבתחילה. אלו הם הימים בהם הוא מלך הממשלה. ברצותו מרחיב תקציבים וברצותו מקצץ. ברצותו, יאריך את זמנו של השר התורן המגיע לבקש כסף למשרדו, וברצותו - ירטון משהו על זמן קצר ויעבור אל השר הבא, החביב עליו יותר.

כולם נקבצו ובאו לו, שיחרו אל פתחה של ועדתו במטרה לקבץ לעצמם נדבות בדמות הגדלת תקציבים. פתאום הם צריכים אותו.

"לקחת כרטיסים להצגה?" - שאל גפני את אחד המשתתפים בוועדה שעות לאחר שנסתיימה. כי אכן, הייתה שם ההצגה הטובה בעיר: גפני את סער. זה מול זה.

ותסמכו על גפני, זה היה מרתק.

תעזוב את האס.אמ.אסים

הבטתי בשניים, שישבו בראש השולחן העגול, ועקבתי בשעשוע לא קטן.

גפני נראה היה כנהנה מכל דקה. כמה היה נותן הסגן, מאיר פרוש, כדי לשבת שם ולהצליף בשר 'שלו' את מה שגפני הצליף שם בשעתיים דיון. הם ישבו שם יחד, שני שועלים פוליטיים, חרדי לצד מי שמזוהה יותר מכל עם המציק הסדרתי לחרדים, והחליפו עקיצות.

"יש בתי ספר מדהימים במערכת החינוך", התפייט סער, ודרש, איך לא, הגדלת תקציבים. גפני עדיין שמר על שתיקה, מתאפק במלוא כוחו שלא להגיב.

ואז, משום מקום, ירה. "למה הורדתם בתרבות היהודית כל-כך הרבה?"

"אני?! קיצצתי?!" - לא הבין סער על מה ולמה הזעקה. "אמרתי לאנשי משרדי שאני אוסר לקצץ. אלא אם כן הם ממרים את פי". ולך תדע למי להאמין. במחשבה שנייה, חזקה על גפני שעשה לילות כימים בלימוד האותיות הקטנות של ספר התקציב. אם הוא אומר שיש קיצוץ, הצעתי: האמינו לו.

"תעזוב את האס.אמ.אסים עכשיו", המשיך גפני להצליף בסער, שהתעסק בסלולארי שלו.

"אתה לא מאמין שאני יכול לבצע שני דברים בעונה אחת?" - תהה סער.

"אני מאמין בקב"ה" - השיב לו גפני לקול פרץ צחוקו של הקהל המשועשע.

ואז, בפלפול מעניין, החל לתנות בפני סער איך בכל פעם כשיהדות התורה בקואליציה, יש עלייה בתקציב החינוך. בתקופת ממשלת שינוי, כששהו באופוזיציה, נרשמה ירידה. "טוב, במקרה עכשיו אתה הוא שר החינוך, אבל תמיד בתקופתנו בממשלה יש עלייה בתקציב", ירה בסער ללא רחמים, מבקש להזכיר מי פה בעל הבית האמיתי.

ואז עבר אל הנושא הרגיש. "אני יו"ר ועדת הכספים. חברי יעידו עלי. לא רציתי להיכנס לנושא החינוך החרדי, הליב"ה ומבחני המיצב. אבל בכל זאת. תשמעו. אני חניך החינוך החרדי, אני מכיר היטב את חסרונותיו ואת מעלותיו. מקודם דיברתי נגד מערכת החינוך הממלכתית, ואתה מיד זרקת 'פרזיטים'. טוב, בעצם למה אני מדבר? עוד מעט נמצא כתבה של בן כספית, מצאו איזה גנב חרדי באיזה מקום..."

הגיגיו לא תמו. "יש ראשי אוניברסיטאות חכמים, יש גם חכמים פחות. אבל לא אמנה את שמותיהם". חברי הוועדה ניסו ללחוץ, לסחוט שמות, אבל גפני התעקש.

"לא, בחודש...באיזה חודש אנחנו? אה, כסלו. ובכן, בחודש כסלו אני לא מדבר לשון הרע".

"טוב, כסלו כבר עומד להסתיים" - חייך סער.

"אבל יכול להיות שאקבל על עצמי גם בחודש הבא שלא לדבר לשון הרע"...- שמר גפני על ארשת פנים רצינית לגמרי.

לעצם העניין קיבל סער את מבוקשו. למרות דברי גפני שמערכת החינוך בישראל אינה מהמשופרות בעולם, נתן לה תוספת של ארבעה מיליארד שקלים.

רק שבדרך להשגת מטרתו נאלץ סער לשבת, כמו חיה ניצודה בכלובה, ולספוג את כל מטר הברד שגפני המטיר לעברו.

יש רגעים בהם אפשר לחוש גאווה בנציגנו בכנסת. רק חבל שזה לא קורה לעיתים קרובות יותר.

כמו לטאה מפרפרת

"מה, לא ידוע שישראל פועלת נגד ההתגרענות של איראן?!", תהה שטיניץ, מדבר מול המיקרופונים הרבים שהמתינו לו בכניסה אל ישיבת סיעת הליכוד.

אין ספק שחשיפת אתר ויקיליקס היה הנושא הבוער ביותר בכנסת. אפילו הדיבורים על אמסלם היו פחות מעניינים. "הוא כמו לטאה מפרפרת", הגדיר לי אחד מהבכירים בש"ס, וביטל בתנועת יד מזלזלת את האפשרות שאמסלם יציק להם כעצם בגרון. עכשיו, כשהוא בצרפת, טיול בן חמישה ימים עם הגברת, הם אולי שוכחים את מה שהוא מסוגל לעולל להם. כשיחזור, כנראה עוד ישמעו עליו. גם יקראו.

כמו שאובמה לא הצליח לעצור את פרסום המסמכים המזיקים לו, כך לא מצליחה ש"ס להעביר לברקס את האיש, שצמח בין שורותיה, אך הפך למורד סדרתי.

"לא ידוע שאנחנו רוצים קואליציה בינלאומית מול איראן?!", נשמעו דבריו הרציניים של שר האוצר, יובל שטיניץ. מדובר באדם בעל חשיבה בהירה ויסודית, שראוי להקשיב לדבריו. לא, הוא לא רואה במידע שפורסם כזה שעלול להזיק למדינת ישראל.

"לא ידוע שהיינו רוצים, כל העולם, לראות שם משטר פחות קיצוני, פחות מסוכן, שלא תומך בטרור ולא מנסה להשיג נשק גרעיני?! מבחינת ישראל, אין פה שום בעיה. מבחינת מערכת היחסים של ארה"ב בעולם ובמזרח התיכון יכול להיות שיש בעיה מסוימת. אנחנו כן צריכים ללמוד לקח אחד: לאבטח טוב-טוב את כל ערוצי התקשורת והמחשבים שלנו, כדי שלנו לא יקרה אותו דבר. כי אי-אפשר לנהל מדיניות חוץ ומדיניות בטחון בלי מידה מסוימת של חשאיות".

איך אתה רואה את העובדה שמדינות ערב, חלק מהן, לחצו על ארה"ב לתקוף את מתקני הגרעין באיראן? - שאל המראיין אלי ניסן, הכתב הפרלמנטרי של הטלוויזיה בערבית.

"תראה, אולי זה דווקא טוב שהאמת יצאה לאור. היום ברור בכל העולם שאיראן זה איום לא רק על היהודים, ולא רק על הנוצרים באירופה, אלא גם על הערבים במזרח התיכון, על המוסלמים. אולי זה דווקא מעז יצא מתוק, שהחששות והחרדות מהאיום הגרעיני האיראני, פתאום מתברר שהיא האויב של כולם, היא מאיימת על שלום העולם ועל שלום האזור כולו. אני חושב שאחרי ההדלפה הזו זה נהיה יותר ברור".

מי מקנא ביצחק שמיר?

באולם ירושלים נערכה באותה עת ישיבה מיוחדת לדיון בנושא ההקפאה.

לכבוד הישיבה עלו ובאו ירושלימה רבים מחברי מרכז הליכוד, מהם חובשי כיפות סרוגות, אבל גם חילונים רבים. עוד לפני שנכנסו פנימה הביעו באוזננו את כעסם הגדול על נתניהו, שבעצם עושה מעשה שרון. לא, הם רוצים לקוות שהוא לא יגיע עד לקו האדום, אותו העז שרון לעבור, אבל כדי למנוע את זה הפעם, הם יעשו הכול מראש. "פעם אחת עברנו התנתקות, לא מוכנים לעבור אותה שוב. ולחשוב שהליכוד הוא זה שעושה לנו את זה..."

אם למשש פה את הדופק, ואם אכן החברים שהתכנסו פה משקפים את הלך הרוח ב'עמך' הליכודי, אז כולם כועסים על נתניהו.

פתחה את הישיבה ח"כ ציפי חוטובלי, שנשמעה תקיפה מאוד בדברה על הקו האדום אליו הגיע נתניהו ושהם יעשו הכול כדי לעצור אותו באדום. לאחריה דיבר גם השר איוב קרא, השר לפיתוח הנגב והגולן.

"הציבור בישראל מאס במהלכים כאלו שלא נותנים שום דבר. גם לשיטתם של מי שמאמינים בזה, הם עדיין לא מוכיחים שזו הדרך הנכונה והשפויה. לכן, למרות היותי בממשלה, אני מתנגד אבסולוטית לכל המהלכים הללו. כי עד היום, מאז הבריחה מלבנון, לא הוכח שבריחה מביאה תשובה נכונה לצרכים שלנו. ולכן, נלחמנו. אני מצטער מאוד שהרבה חברים לא נמצאים איתנו בסיעת הליכוד היום, מאלו שהיו קרובים לעמדתי. אני היחידי שנשארתי מאותה קבוצה, הצלחתי לשרוד.

"אבל צריך לזכור שגם ראשי ממשלות שלנו בארץ ישראל, אם נקח את בגין ז"ל ואת רבין ואת אריק שרון, מי שנגע בארץ ישראל, מצבו הפיזי הפך להיות לא בסדר. תראו את שמיר, שיזכה לחיים ארוכים, בגלל העמידה שלו על ארץ ישראל האלוקים גם שומר עליו מלמעלה.

"אתם יכולים לנענע בראש, אבל גם אני רוצה לחיות את החיים הללו שחי בהם שמיר, בבריאות אבל...נכון. אני רוצה לומר לכם שהדבר שאמרתי לראש הממשלה במהלך השיחות שהיו לנו יחד: לשיטתם של אלו בקואליציה או בתוך הליכוד או מחוץ הליכוד, אתם משחקים בנדמה לי, במחבואים. אתם מנהלים משא ומתן עם אבו מאזן, שכאילו הוא פיגורה שבעצם מובילה את הרחוב הפלשתיני. אבל למעשה הוא לא מוביל לשום מקום. הוא חי במוקעטה, הוא לא יכול להיכנס לעזה, הוא לא מייצג יותר מחצי עם".

משסיימו את הדיון, שוחחנו עם ח"כ דני דנון, מי שעמד מאחורי ההפקה של האירוע.

• שלום לך ח"כ דני דנון, זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מראיינים אותך ל'בחדרי חרדים', אבל הפעם אתה פותח במרד גלוי. לא פוחד?

"זה לא מרד. רוב תנועת הליכוד אומר לראש הממשלה נתניהו, 'תהיה חזק', 'אנחנו אתך', 'תהיה נאמן לדרך', 'אל תלך לאן שאובמה גורר אותך, כי אתה תאבד אותנו'. מרד זה מיעוט. ברגע שהרוב בא ואומר את זה, אני חושב שהוא היה צריך להקשיב לעם שבחר בו, לציבור שעומד מאחוריו, ולא לסמוך על ההבטחות של ברק אובמה וציפי לבני".

• בכל זאת, לא ראינו פה את כל המורדים. זה אומר שלא לכולם יש אומץ?

"אני חולק על המושג 'מורדים'..."

• אתקן. לא ראינו פה את כל האנשים שלשיטתך נאמנים לשיטת הליכוד, השיטה הימנית.

"14 חברי כנסת מתוך 27 חתמו על מכתב לראש הממשלה. בהקפאה הראשונה אני הייתי כמעט לבדי, ועכשיו אנחנו רואים רוב של חברי הסיעה חותמים ואומרים לראש הממשלה: 'אנחנו נגד חידוש הקפאת הבניה'".

• ולמה הם לא באו לכאן? הייתם פה אתה, ח"כ ציפי חוטובלי והשר איוב קרא. איפה כולם?

"חלקם נמצאים בחו"ל, חלקם לא נמצאים פה. אבל עצם העובדה שהם חתמו על המכתב, זה מראה לראש הממשלה את עמדות התנועה האמיתיות. ולכן אני חושב שהמסר הזה הגיע אליו גם היום".

• אתה לא מאמין שהם פוחדים להגיע?

"לא חושב שהם פוחדים, כי ברגע שהם חתמו על מכתב, זה מחייב אותם. כמובן שיהיו לחצים, אבל אני מאמין שהיום הרכב סיעת הליכוד הוא הרכב אידיאולוגי וטוב, ואני מחזק את אותם נאמנים".

• אתה כבר קיבלת לחצים, לפני המפגש הזה, תקבל אחרי, אתה מעריך?

"לא, לגבי, יודעים את דעותי, אז אפילו לא לוחצים ולא מבקשים. אבל באתי לחזק את ראש הממשלה, ואני סבור שבתוך תוכו הוא מעריך את מה שאנחנו עושים".

• טוב שאצלכם לא מוציאים מכתב חרם כמו בש"ס. מקסימום לא יבחרו בך בפעם הבאה, אבל אני רואה שיש מאחוריך הרבה חברי מרכז.

"אני חושב שהליכוד היא תנועה דמוקרטית, והעמדות שאני מייצג - רוב חברי הליכוד תומך בהם. ראש הממשלה עשה סקרים ובדק את זה בעצמו, והוא יודע שרוב חברי הליכוד מתנגד לחידוש הקפאת הבניה".

• אולי הוא יקים קדימה ב', כמו שעשה שרון בשעתו, יתנתק מהליכוד, יקים איזה קדימה ויגיד 'אני כבר לא בליכוד'?

"אני מקווה מאוד שלא, אני מקווה מאוד שלא. כי גם הציבור בישראל נמצא איתנו, הוא זז ימינה. ולהתחרות עם ציפי לבני ואהוד ברק על קולות המרכז, זו תהיה טעות פוליטית. אני חושב שהוא הבין זאת, ולכן שומר על הרכב הקואליציה הנוכחי".

לא לחשמל ולא לטלפון

ניסים זגורי הוא פעיל ליכוד קלאסי. בשיחה אל מול המיקרופון הוא אינו מהסס לומר את אשר על ליבו.

"שמי זגורי ניסים, יו"ר מגמה חברתית תרבותית כלל ארצית בליכוד. ואני באמת נגד הדבר הזה שהתקשורת אומרת 'מרד'. מה זה מרד? כשקמה קבוצה שאכפת לה ממדינת ישראל, זה לא נקרא מרד. אכפת לה ממדינת ישראל כי היא אוהבת את המדינה ומוכנה להתאבד בשביל המדינה. הילדים שלנו הולכים לצבא על מה? לשמור את המדינה. ואם אני לא אהיה פה, המדינה שלי תלך אחרת".

• בוא תגיד כמה מילים אישיות לבנימין נתניהו.

"אני פונה לביבי נתניהו במילה אישית, בדבר אישי קודם כל. שיבין דבר אחד: שבעזה לא רק אבו מאזן נמצא שם. 28 קבוצות. ישלים עם אבו מאזן, תקום לו קבוצה חדשה. הוא צריך להבין שזה לא ילך ככה. לערבים אין להם מילה. הערבים שונאים אותנו מאז בריאת העולם. הוא צריך להבין שאין לו פרטנר עמו הוא צריך לשבת.

"הוא צריך לשקול, ולהגיד לארה"ב: 'זה לא ככה, אתם לא חיים במדינה שלנו, אנחנו חיים במדינה שלנו וצריכים לדאוג למדינה שלנו'. יש פה ילדים שהולכים לצבא, ששומרים על המדינה, נהרגים בשביל המדינה. בשביל מה? שיקום היום ביבי ויעשה לי שלום עם הערבים וייתן להם שני שליש מהמדינה?! זה לא יכול להיות. ואני רק מבקש מכם שפעם אחרת אל תכנו את זה בתור מרד, כי אנחנו לא מורדים, אנחנו דואגים למדינה. פשוטו כמשמעו".

• יש מצב שלא תצביע לליכוד בפעם הבאה?

"אם ילך ככה, אני לא אצביע לליכוד. אני משנת 61' חבר מרכז הליכוד, אבל אם יימשך ככה, אני לא אצביע לליכוד".

• מה תצביע? איחוד לאומי, למשל?

"לא יודע, מה שלא יהיה".

• העיקר שלא ליכוד?

"כן, אם ככה ילך, אני מצטער מאוד. אני אוהב את המפלגה הזו, חייתי בה, גדלתי בה. כשהגעתי ממרוקו לפה בשנת 61', הדבר הראשון שעשיתי: 'פנקס חירות'. הדאגה הראשונה שלי במדינה הייתה 'פנקס חירות'. אם היום אותה מפלגה לא תתמוך במדינה שלי, אני לא אלך איתה".

בצד עמד אחד מחברי מועצת סניף הליכוד בעכו, וסיפר את סיפור הטרור בליכוד.

• אתה סיפרת לנו מקודם על הלחצים שהופעלו עליך...

"הלחצים היו על דוד ברלב, יו"ר הסניף. ראיינו אותו ברדיו, והוא דיבר על כך שהוא מתנגד להקפאה. לאחר כמה שעות מנכ"ל הליכוד, גדי אריאלי, התקשר אלי, ויקטור אלון, ושאל: למה אתם מדברים נגד ההקפאה ונגד ביבי? אמרתי לו 'אתה תגיד לנו מה לדבר?'... כעונש ניתק לנו את החשמל ואת הטלפון לשבועיים, בסניף הליכוד, שהוא פעיל 24 שעות לגמלאים ולגמלאות. ערבתי את דני דנון ואת מירי רגב, הם הפעילו לחץ פה בסיעת הליכוד על ביבי, והוא החזיר לנו את הטלפון ואת החשמל. יש לי עוד בטלפון את ההודעה של שלום שלמה, שתקפתי אותו בטלפון, והחזיר לי הודעה: 'בקשר להודעה שנתת לי לא אחבר אותך לא לחשמל ולא לטלפון'. בסופו של דבר, סיעת הליכוד, בלחץ דני דנון, החזירו".

• אולי זו הסיבה לכך שלא כל החברים בחרו להגיע היום?

"ברור, פוחדים".

• ואתה חוזר הביתה, אתה מעריך שתקבל טלפון?

"אני בטוח שאקבל טלפון, אני חושב ששוב ינתקו אותנו מהחשמל וגם מהטלפון...".

סתמו למירי את הפה

ומי שחשב שרק בש"ס מדיחים ח"כ סורר, טעה ובגדול.

ועדת המשמעת של קדימה (למה בש"ס לא מקימים?) הטילה עונש חמור על ח"כ עתניאל שנלר. העבירה שביצע: הצבעה בעד חוק משאל העם בניגוד להוראה שקיבל. במשך שלושה חודשים לא יוכל הח"כ הסורר להגיש הצעות חוק והצעות לסדר היום, הוא גם לא יוכל לשמש בתפקיד ממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון מטעם הסיעה, במקרה שאחד מחבריה לא יוכל להשתתף.

"הצעד הזה לא יישאר ללא תגובה ולא אעבור על כך לסדר היום", אמר שנלר, בתגובה. אולי יקים, יחד עם אמסלם את הוועד למלחמה בוועדות המשמעת. גם בקדימה, אגב, סיפרו שהעונש ניתן בשל הפרות חוזרות ונשנות של החלטות סיעה ולאחר התראות ונזיפות. תגידו, הם תיאמו עם מישהו בש"ס?!
וגם ח"כ מירי רגב זכתה לעונש חמור: היא דיברה על אזלת ידו של נתניהו בטיפול בנושא הדיור. אז נכון, אצלה לא כיבו את החשמל והמים בחדר, ובכל זאת, בימים אלו עובדים על סילוקה מוועדת הכספים. רק לפני כשבועיים סיפר בן כספית, בטורו ב'מעריב', על עונש קודם אותו קיבלה. היה זה כאשר עלתה אל דוכן המליאה והגישה הצעת חוק להטבות לקבלנים הבונים בפריפריה למקרה שיבנו דירות קטנות. "דיור בר השגה", היא כינתה את החוק 'שלה', והצליחה לעורר את חמתם של הבוסים.

לפני שהגישה את ההצעה, שבו והזהירו אותה, אבל היא, כמו ילדה סוררת, סירבה לשמוע. היא אפילו התעניינה אצל יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, מהו העונש המרבי שיוטל עליה, וכשהשיב לה "לא תדברי שבוע במליאה", חשבה לעצמה ש"לא נעים, אבל לא נורא" - ולקחה את הסיכון. כך עלתה ו"מול פרצופו של ראש הממשלה נתניהו נתנה את הנאום שלה".

כשירדה מהדוכן, מיהר אלקין לעדכן אותה. "עכשיו את לא מדברת במליאה עד הודעה חדשה, ללא הגבלת זמן", אמר לה.

ולא עזרו מחאותיה.

דמוקרטיה שכזו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!