מנכ"ל קול ברמה: "פוליטיקה לא מעניינת אותי. מי שמפסיד זו ש"ס"
שנתיים אחרי שנכנס לתפקידו כמנכ"ל 'קול ברמה', אריאל דרעי בראיון ראשון ונטול כפפות • על שר הפנים: "הצעתי לו לפני יום כיפור לשכוח את העבר" • על המאבק: "הח"כים אומרים שזו הכנה להדחה שלהם" • ויש גם פן אישי מפתיע ומרתק
- אבי גרינצייג
- י"ד תשרי התשע"ז
- 68 תגובות
דרעי. צילומים: ישראל קליין
"אבא שלי תמיד אמר לי – אם תאמין בעצמך האפליה לא תהיה משמעותית בשבילך, זה המוטו שלי", כך פותח אריאל דרעי, מנכ"ל תחנת הרדיו קול ברמה את ראיון החג ל'בחדרי חרדים', 6 שנים אחרי הראיון האחרון שנתן – הרבה לפני שהעלה בדמיונו לנהל את תחנת הרדיו המובילה במגזר הספרדי.
יש לו את כל הסיבות שבעולם להרגיש מקופח, כבן למשפחה של עשר נפשות מיוצאי מרוקו שהתגוררה במושב אדירים, סמוך לעפולה, שם עברה עליו ילדות חקלאית למהדרין כשהוא נאלץ לסייע לאביו לקטוף בצל ומלפפונים ולגדל כבשים ועופות לביצים ולמאכל כדי להביא לחם לבית, כל זאת כשהם מוקפים בקיבוצים אשכנזים עשירים. אבל דרעי פילס את דרכו מלמטה, מימש פעם אחר פעם את כישוריו כביצועיסט והגיע לפסגה הנחשקת.
דרעי, בן 43, נשוי + 3 ומתגורר בירושלים, נולד במלחמת יום כיפור ואמו גורשה מבית החולים כדי לפנות מקום לפצועים מהמלחמה - מעדיף דווקא את השלום, מעל במה זו הוא קורא בין השאר לדרעי השני, שר הפנים והפריפריה, לשים קץ לסכסוך המתמשך בין הרדיו ותנועת ש"ס, אבל בל נקדים את המאוחר.
בצעירותו למד בישיבה קטנה 'בית שמעיה' ובישיבה גדולה 'אור ברוך', לאחר נישואיו המשיך לשנת לימוד בכולל ופנה ללימודים מקצועיים, אחרי תואר ראשון כפול בכלכלה ובמשפטים ורשיון לעריכת דין השלים תואר שני בכלכלה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.
ב98' השתלב דרעי לראשונה במעגל העשייה הפוליטית, כיועצו הקרוב של השר אלי סוויסה, בהמשך עבר למשולם נהרי והיה עוזרו ויועצו הקרוב. "הייתי גאה לנסח עבור נהרי את החוק המפורסם הנושא את שמו", הוא מספר. "ובכלל כל התקופה ההיא עסקתי בעיקר בתקציבים ובניסוחי חוקים והצעות". לאחר עשור מאס במגרש הפוליטי ועבר לנהל את המכללה החרדית של הרבנית עדינה בר שלום, אותה קיבל עם 650 סטודנטים חרדים והשאיר אחרי כמה שנים עם יותר מכפול – 1,370 תלמידים.
לאחר כמה חודשים כעו"ד עצמאי, קיבל דרעי הצעה מפתה מגבי אדרי, מבעליה של תחנת הרדיו קול ברמה – לנהל את התחנה. "התלבטתי זמן מה על התפקיד, היה לי תנאי אחד בל יעבור לבעלים – שתהיה לי שליטה מוחלטת בכל הנעשה. לקח לאנשים ברדיו זמן להבין את זה, אבל ייאמר לזכותם של הבעלים שהם הבטיחו וקיימו, לא התערבו בשום פסיק. אני מאמין שהרדיו לא שייך לבעלים, לפוליטיקאים או ללקוחות", מסביר דרעי, "הרדיו שייך למאזינים, כל עוד תייצר מוצר שהם אוהבים, כל השאר פחות חשוב".הקרב עם ש"ס: "הח"כים אומרים שזו הכנה להדחה שלהם"
מטבע הדברים, נתח מרכזי בראיון עוסק בחרם שהכריזה מפלגת ש"ס על התחנה. חודש אחרי שנכנס דרעי לתפקידו תקף נשיא מועצת החכמים הגר"ש כהן בחריפות את קול ברמה, "זה בא לנו בהפתעה מוחלטת. אף אחד לא דיבר אתנו לפני, ציפינו שאם יש תלונות יקראו לנו וידברו. אפילו את השיעור הזה עצמו של חכם שלום העברנו בשידור, ולמרות הכאב שבדברים - המשכנו לשדרו גם לאחר שהדברים נאמרו".
כיצד פעלת?
"היו אז הרבה פניות לשר דרעי, כבר באותו שבוע נפגשנו, אמרתי לו 'עשר שנים מחיי הבוגרים עברתי בש"ס. אין לי שאיפות פוליטיות - אחרת הייתי נשאר בתנועה. אני בא ממקום הכי נקי ומקצועי ואין שום סיבה וצורך במלחמה המיותרת הזו שכולם ייפגעו ממנה'. הבטחתי לו גם שלא אתן שהרדיו יהיה חד צדדי לשום כיוון, ויותר מזה, מכיוון שש"ס כמפלגה מבוססת וקיימת מייצרת אייטמים היא תזכה לסיקור וחשיפה הולמים. התגובה שלו, כפי שהגיב פעמים נוספות אם בעצמו ואם באמצעות שליחיו בהמשך 'הרדיו שייך לש"ס. תחזירו לש"ס את כיסא הזהב, בלי שום ביטוי לשום מפלגה מתחרה'. עברנו תהליך כואב, מאתגר, מעייף וגם יקר, אבל הרווחנו את הדבר החשוב ביותר לכלי תקשורת חרדי – עצמאות עיתונאית מוחלטת. אנחנו כפופים רק למאזינים ולרבנים".
איך הייתה ההתמודדות הראשונית עם החרם ברמה האישית?
"צריך להבין שלא הכרתי תקשורת עד אז, התנהלתי מולה פה ושם אבל לא מבפנים. זה היה סוג של בית ספר לחיים בשבילי, טבילת אש מהירה. עברנו בבת אחת ממצב של רדיו שיש לו מפלגה ושיתוף פעולה מלא של הח"כים, הרבנים והציבור, למצב שאתה קם במוצ"ש ומבין שהמפלגה כולה נגדך".
במה החרם התבטא בפועל?
"זה התחיל בפועל כשש"ס דרשה למנות לרדיו ועדה רוחנית מטעמה, שאלתי מי יהיו חברים והביאו לי רשימה של אנשי עסקים ופעילים פוליטיים. מובן שדחיתי את הרעיון. אמנם הפוליטיקאים של ש"ס נמנעים מלעלות לרדיו, אבל הרבנים כולם – כולל שניים מחברי מועצת החכמים, הרב בעדני שמלווה אותנו בכל צעד ושעל והרב אלבז שמוסר שיעורים קבוע ומגיע לאירועים שלנו – ממשיכים כרגיל, הם יודעים להפריד בין פוליטיקה לציבור המאזינים. הם יודעים את האמת".
עובדים ב'קול ברמה' לא מעט אנשים שהיו מזוהים כאנשי ש"ס, איך הם שרדו בין הפטיש לסדן?
"אדרבה, זו הדוגמה הבולטת ביותר לכך שאנחנו עצמאיים ושלא בחרנו במלחמה הזו. אף אחד לא עזב ולא נפגע, מאיש לא נמנע החופש לדבר כרצונו, אפילו על שידור שיעורו השבועי של הראשון לציון נאבקנו, וגם כאן במחיר לא פשוט של פגיעה באנשים, בציוד ובעיקר בתחושה. בגלל כל זה הייתה לי אפשרות להציע דברים אטרקטיביים לש"ס, ואגב, למרות השנתיים וחצי הללו שאנחנו סובלים חרמות מכל הסוגים ופה ושם גם נזקים – מעולם הנושא לא עלה לשיחה מול המאזינים שלנו ולא השמענו שום ביקורת על ש"ס בעניין הזה, ההחלטה הייתה: המאזינים מחוץ לתחום המאבק ובכל פעם שש"ס עושה משהו חיובי או שדורש סיקור היא קיבלה אותו בהוגנות מלאה" (כותב השורות יכול להעיד על כמה וכמה פעמים שהתראיין ב'קול ברמה' בנושאי ש"ס, פעמים רבות לחיוב ולפרגון. א.ג.).
"קצת מוזר בעיניי שמי שיוצא כנגד כל התבטאות נגד בני עדות המזרח ומבעיר את המדינה על משפט אומלל ככל שיהיה - בוחר להחרים את התחנה היחידה שמשרתת את אותו ציבור שעליו הוא מנסה להגן לכאורה".
אתה עדיין מושיט יד לשלום?
"בהחלט. אפילו בערב יום כיפור האחרון שלחתי לשר דרעי הודעה והצעתי לו לשים הכול מאחורינו ולעלות להתראיין ברדיו, אבל הוא הגיב כמו רוב הפעמים שפניתי אליו – התעלמות או הודעה לקונית. מי שמפסיד זה בעיקר ש"ס והמאזינים.
"במפלגה כולם בקשר איתי. הח"כים אומרים לי בשקט שהם רוצים לעלות לשידור ולדעתם זה שאוסרים עליהם לעלות בקול ברמה ויוצרים מצב שאין להם תחליף במקומות אחרים שרלוונטיים לציבור שלהם, זו הכנה לקראת ההחלפה שלהם בבחירות הבאות, כשש"ס תוכל לטעון שלא עשו כלום בקדנציה הנוכחית, והציבור של ש"ס שמאזין לקול ברמה יקבל את זה, כי הוא באמת לא שמע אותם..."
מילת סיכום על הנושא הטעון הזה...
"אני רואה בזה תהליך בריא של עצמאות והפקת לקחים. עורכי האקטואליה שלנו כבר מסתדרים מצוין בלי מרואיינים מש"ס, השאלה אם בש"ס מסתדרים בלי התדר של קול ברמה, לבינתיים הסקרים על המפלגה מדברים ולצערי האמיתי הם מדברים בשאגה, ימים יגידו, ואני עדיין קורא גם מעל הבמה הנכבדה של 'בחדרי חרדים' – הרדיו פתוח, אם הנהגת ש"ס רוצה לחזור להתראיין הם יכולים כבר מחר בבוקר, בלי שום תנאים מוקדמים ומגבלות, בסוף אני מושבניק פשוט, פוליטיקה לא מעניינת אותי אלא האחריות למאזינים, למורשת מרן שהרדיו הוא חלק ממנה ולפרנסה של 80 עובדים ברדיו".
הלהיט הבא - ריאליטי לפייטנים וחזנים צעירים
בשלב זה אנחנו עוברים לדבר על הרדיו עצמו, "ב"ה בשנה וחצי האחרונות הרדיו צמח מכל הבחינות, היקף העובדים, יותר פעילות חיצונית – כמו חידון מרן וחידון ההלכה, הפקות מוזיקאליות לבחורי ישיבות בכותל ובמערת צדקיהו, כשאנחנו מתכוונים לשים דגש על הצעירים, יותר פרסום – דבר שניתן למדידה גם ביפעת ועל כך מגיעות מחמאות למחלקת השיווק שלנו".
ומה באשר לסקר TGI?
"על אף המחלוקת באשר לאפקטיביות של הסקר, אין ספק שלמלחמה היה אפקט שפגע אולי בחוזק של המותג בקצוות של הקהל שלנו, אבל מבחינת כוח בפרסום והנעה לפעולה של מאזינים - רק גדלנו. בהמחשה, וולוו אולי מותג רכב חזק יותר ממאזדה, אבל מאזדה מוכרת יותר..."
על אלו פרמטרים אתה שם דגש?
"אנחנו מקפידים בקנאות שהרדיו יוכל להיכנס לכל בית חרדי 24 שעות ששה ימים בשבוע. ויתרנו בשביל על זה על קמפיינים במאות אלפי שקלים בתחומי אסתטיקה הלבשה ואינטרנט למשל, אם יש ספק אנחנו מתייעצים עם חבר 'מועצת החכמים' הגר"ש בעדני.
"התוכן מחולק בגדול לשלושה רכיבים. יש לנו 6 שעות אקטואליה ביום ואני גאה בכל אחת מהן, בוודאי על העמידה שלהם באתגר המורכב כשעמד בפניהם. עוד כ-37 שעות שבועיות של שיעורי תורה, וזה הדבר שהמאזינים שלנו הכי אוהבים. אבוי לנו אם נשנה שעה או נבטל משהו בתחום הזה. ויש תכניות מוזיקה שעשועונים וייעוץ בניצוחו של עמי מימון, שמכיר ומחובר למאזינים בצורה שאפשר רק לקנא בה".
תחשוף בפנינו איזו תכנית מסקרנת לעתיד...
"עשינו לאחרונה לא מעט תוכניות של מה שנקרא ריאליטי חרדי תוך הקפדה שהכול יהיה בנושאים תורניים. מיד אחרי סוכות אנחנו מתכוונים להשיק תכנית לפייטנים וחזנים צעירים, להנחיל את המורשת בדברים האלו לילדים עד גיל 14. זאת תהיה תוכנית מושקעת ואני בטוח שההורים כמו הילדים יהיו גאים בה".
"לא קורא עיתונים, מאזין גם למתחרים, גולש בבחדרי"
באלו שעות אתה מקשיב בעצמך לרדיו?
"את תוכניות האקטואליה שלנו בשעות הבוקר בהן אני לרוב בדרכים אני לא מפספס בשום צורה. אני אמנם משוחד, אבל אני חושב שנועם זיגמן המקצוען עושה עבודה מצויינת ואת הצוות המפתיע שלנו דודי שוומנפלד ויקי אדמקר ממש אי אפשר לפספס. גם את המהדורה המרכזית כמובן וגם את יוסי גיל בשעה שש, אני פשוט אוהב את המוזיקה החסידית, כמו גם את האנדלוסית שמקבלת אצלנו לאחרונה יותר ביטוי".
קורה שאתה מאזין לקול ברמה, משהו מציק לך ואתה מתקשר מיד להעיר לשדרן?
"אני מאמין שבעיתונות החופש הוא הרכיב הכי חשוב. אם אתה מתערב לעורך או שאתה מגביל יצירתיות של שדרן – זה יתנקם בך בסוף".
אם היית צריך לבחור תפקיד אחר במערכת, מה הוא היה?
"עריכה. חד משמעית. סיעור המוחות בדסק העורכים שלנו הוא חוויה ייחודית שאשמח לעבור. ככלל לטעמי עיקר הכוח מצוי בידיו של עורך התכנית הוא זה שמעצב את האופי וקובע את הטון".
יוצא לך להאזין לתחנות רדיו נוספות כדי להכיר את המתחרים?
"בהחלט, רק לאקטואליה".
ועיתונים?
"אין לי זמן לעוד תקשורת. את השבת אני מקדיש למשפחה ולא קורא בכלל עיתונים, הם לא נכנסים אלי הביתה. במשך השבוע אני קורא פה ושם באתרים החרדיים", הוא לא נמנע מלהתייחס למהפכה בשנה האחרונה ברשת החרדית "אני מוכרח לציין ש'בחדרי' עושים בשנה האחרונה עבודה מצוינת".
איך הקשר עם אבי רוזן, המקביל שלך בקול חי?
"אני תמיד שמח לתחרות, זה טוב ובריא ומי שמרויח מזה זה המאזינים אבל גם התחנות עצמן. ברמה האישית אפילו ביקרתי אצלו בסוכה בסוכות שעבר, היינו גם נפגשים הרבה בימי חמישי לצ'ולנט".
ועם הטאלנטים שעזבו, אבי מימרן ומוטי לביא, זה כאב?
"כל פרידה עצובה, גם ברמה האישית שניהם חברים טובים. אבל דבר אחד למדתי עם הזמן, שהרדיו חזק יותר מסך רכיביו, הרדיו חי בלי קשר למי שעובד בו. הזמן מוכיח לי את זה יום יום", אומר דרעי ומוסיף בחיוך: "דרך אגב אני אומר את זה גם לעצמי".
"גאה בצוות. הרמנו את המדינה ברכבת"
איפה אנחנו רואים את אריאל דרעי בעוד 5 שנים?
"שאלתי את עצמי מה מניע אותי, מהו אותו אידיאל שבשבילו אני קם כל בוקר ויוצא לעבודה. זה לא כסף או פוליטיקה שכבר קיבלתי הצעות מפתות בה בעבר, אלא היכולת להשפיע ולהטביע חותם. אני מאמין שבתפקיד אחר אם וכאשר – זה רק אם תהיה בו יותר השפעה מהרדיו... עד היום מכל התפקידים שניהלתי וביצעתי שום דבר לא היה אינטנסיבי ומורכב ברמה הזו. אני חושב שיהיה קשה למצוא תפקיד אחר משכנע יותר".
והרדיו בעתיד?
"האתגר שלנו להמשיך לבסס את העצמאות שלנו, להגיע לקהלים חדשים ונוספים ובעיקר לעשות עיתונות חוקרת ובלתי מתפשרת שתסייע להבריא את מה שנדרש בציבור שלנו".
להבריא מה שנדרש? תוכל לתת דוגמאות?
"אני חושב שעשינו דברים גדולים בתחום החינוך למשל, הפכנו כתובת להורים רבים הן בתכניות האקטואליה והן דרך הכתב הייחודי שלנו לנושא ישורון תורג'מן, אבל גם בשאר נושאים, קח למשל את משה גלסנר ואבריימי רוזנשטיין, המגיש והעורך של המהדורה המרכזית, שהרימו את המדינה כולה עם סיפור חילולי השבת ברכבת. בכלל, זו הזדמנות לפרגן לשני רכזי התוכן המעולים שלנו – רונן כץ באקטואליה ועמי מימון בתחום התוכן הקל, ובכלל אני חושב שהדבר שאני הכי גאה בו ברדיו זה הצוות שעובד סביבי. אני יכול לאחל לכל מנכ"ל צוות מסתער כמו שיש לי".
אריאל דרעי, חג שמח!
"חג שמח לגולשי בחדרי חרדים ולמאזיני קול ברמה".
יש לו את כל הסיבות שבעולם להרגיש מקופח, כבן למשפחה של עשר נפשות מיוצאי מרוקו שהתגוררה במושב אדירים, סמוך לעפולה, שם עברה עליו ילדות חקלאית למהדרין כשהוא נאלץ לסייע לאביו לקטוף בצל ומלפפונים ולגדל כבשים ועופות לביצים ולמאכל כדי להביא לחם לבית, כל זאת כשהם מוקפים בקיבוצים אשכנזים עשירים. אבל דרעי פילס את דרכו מלמטה, מימש פעם אחר פעם את כישוריו כביצועיסט והגיע לפסגה הנחשקת.
דרעי, בן 43, נשוי + 3 ומתגורר בירושלים, נולד במלחמת יום כיפור ואמו גורשה מבית החולים כדי לפנות מקום לפצועים מהמלחמה - מעדיף דווקא את השלום, מעל במה זו הוא קורא בין השאר לדרעי השני, שר הפנים והפריפריה, לשים קץ לסכסוך המתמשך בין הרדיו ותנועת ש"ס, אבל בל נקדים את המאוחר.
בצעירותו למד בישיבה קטנה 'בית שמעיה' ובישיבה גדולה 'אור ברוך', לאחר נישואיו המשיך לשנת לימוד בכולל ופנה ללימודים מקצועיים, אחרי תואר ראשון כפול בכלכלה ובמשפטים ורשיון לעריכת דין השלים תואר שני בכלכלה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.
ב98' השתלב דרעי לראשונה במעגל העשייה הפוליטית, כיועצו הקרוב של השר אלי סוויסה, בהמשך עבר למשולם נהרי והיה עוזרו ויועצו הקרוב. "הייתי גאה לנסח עבור נהרי את החוק המפורסם הנושא את שמו", הוא מספר. "ובכלל כל התקופה ההיא עסקתי בעיקר בתקציבים ובניסוחי חוקים והצעות". לאחר עשור מאס במגרש הפוליטי ועבר לנהל את המכללה החרדית של הרבנית עדינה בר שלום, אותה קיבל עם 650 סטודנטים חרדים והשאיר אחרי כמה שנים עם יותר מכפול – 1,370 תלמידים.
לאחר כמה חודשים כעו"ד עצמאי, קיבל דרעי הצעה מפתה מגבי אדרי, מבעליה של תחנת הרדיו קול ברמה – לנהל את התחנה. "התלבטתי זמן מה על התפקיד, היה לי תנאי אחד בל יעבור לבעלים – שתהיה לי שליטה מוחלטת בכל הנעשה. לקח לאנשים ברדיו זמן להבין את זה, אבל ייאמר לזכותם של הבעלים שהם הבטיחו וקיימו, לא התערבו בשום פסיק. אני מאמין שהרדיו לא שייך לבעלים, לפוליטיקאים או ללקוחות", מסביר דרעי, "הרדיו שייך למאזינים, כל עוד תייצר מוצר שהם אוהבים, כל השאר פחות חשוב".הקרב עם ש"ס: "הח"כים אומרים שזו הכנה להדחה שלהם"
מטבע הדברים, נתח מרכזי בראיון עוסק בחרם שהכריזה מפלגת ש"ס על התחנה. חודש אחרי שנכנס דרעי לתפקידו תקף נשיא מועצת החכמים הגר"ש כהן בחריפות את קול ברמה, "זה בא לנו בהפתעה מוחלטת. אף אחד לא דיבר אתנו לפני, ציפינו שאם יש תלונות יקראו לנו וידברו. אפילו את השיעור הזה עצמו של חכם שלום העברנו בשידור, ולמרות הכאב שבדברים - המשכנו לשדרו גם לאחר שהדברים נאמרו".
כיצד פעלת?
"היו אז הרבה פניות לשר דרעי, כבר באותו שבוע נפגשנו, אמרתי לו 'עשר שנים מחיי הבוגרים עברתי בש"ס. אין לי שאיפות פוליטיות - אחרת הייתי נשאר בתנועה. אני בא ממקום הכי נקי ומקצועי ואין שום סיבה וצורך במלחמה המיותרת הזו שכולם ייפגעו ממנה'. הבטחתי לו גם שלא אתן שהרדיו יהיה חד צדדי לשום כיוון, ויותר מזה, מכיוון שש"ס כמפלגה מבוססת וקיימת מייצרת אייטמים היא תזכה לסיקור וחשיפה הולמים. התגובה שלו, כפי שהגיב פעמים נוספות אם בעצמו ואם באמצעות שליחיו בהמשך 'הרדיו שייך לש"ס. תחזירו לש"ס את כיסא הזהב, בלי שום ביטוי לשום מפלגה מתחרה'. עברנו תהליך כואב, מאתגר, מעייף וגם יקר, אבל הרווחנו את הדבר החשוב ביותר לכלי תקשורת חרדי – עצמאות עיתונאית מוחלטת. אנחנו כפופים רק למאזינים ולרבנים".
איך הייתה ההתמודדות הראשונית עם החרם ברמה האישית?
"צריך להבין שלא הכרתי תקשורת עד אז, התנהלתי מולה פה ושם אבל לא מבפנים. זה היה סוג של בית ספר לחיים בשבילי, טבילת אש מהירה. עברנו בבת אחת ממצב של רדיו שיש לו מפלגה ושיתוף פעולה מלא של הח"כים, הרבנים והציבור, למצב שאתה קם במוצ"ש ומבין שהמפלגה כולה נגדך".
במה החרם התבטא בפועל?
"זה התחיל בפועל כשש"ס דרשה למנות לרדיו ועדה רוחנית מטעמה, שאלתי מי יהיו חברים והביאו לי רשימה של אנשי עסקים ופעילים פוליטיים. מובן שדחיתי את הרעיון. אמנם הפוליטיקאים של ש"ס נמנעים מלעלות לרדיו, אבל הרבנים כולם – כולל שניים מחברי מועצת החכמים, הרב בעדני שמלווה אותנו בכל צעד ושעל והרב אלבז שמוסר שיעורים קבוע ומגיע לאירועים שלנו – ממשיכים כרגיל, הם יודעים להפריד בין פוליטיקה לציבור המאזינים. הם יודעים את האמת".
עובדים ב'קול ברמה' לא מעט אנשים שהיו מזוהים כאנשי ש"ס, איך הם שרדו בין הפטיש לסדן?
"אדרבה, זו הדוגמה הבולטת ביותר לכך שאנחנו עצמאיים ושלא בחרנו במלחמה הזו. אף אחד לא עזב ולא נפגע, מאיש לא נמנע החופש לדבר כרצונו, אפילו על שידור שיעורו השבועי של הראשון לציון נאבקנו, וגם כאן במחיר לא פשוט של פגיעה באנשים, בציוד ובעיקר בתחושה. בגלל כל זה הייתה לי אפשרות להציע דברים אטרקטיביים לש"ס, ואגב, למרות השנתיים וחצי הללו שאנחנו סובלים חרמות מכל הסוגים ופה ושם גם נזקים – מעולם הנושא לא עלה לשיחה מול המאזינים שלנו ולא השמענו שום ביקורת על ש"ס בעניין הזה, ההחלטה הייתה: המאזינים מחוץ לתחום המאבק ובכל פעם שש"ס עושה משהו חיובי או שדורש סיקור היא קיבלה אותו בהוגנות מלאה" (כותב השורות יכול להעיד על כמה וכמה פעמים שהתראיין ב'קול ברמה' בנושאי ש"ס, פעמים רבות לחיוב ולפרגון. א.ג.).
"קצת מוזר בעיניי שמי שיוצא כנגד כל התבטאות נגד בני עדות המזרח ומבעיר את המדינה על משפט אומלל ככל שיהיה - בוחר להחרים את התחנה היחידה שמשרתת את אותו ציבור שעליו הוא מנסה להגן לכאורה".
אתה עדיין מושיט יד לשלום?
"בהחלט. אפילו בערב יום כיפור האחרון שלחתי לשר דרעי הודעה והצעתי לו לשים הכול מאחורינו ולעלות להתראיין ברדיו, אבל הוא הגיב כמו רוב הפעמים שפניתי אליו – התעלמות או הודעה לקונית. מי שמפסיד זה בעיקר ש"ס והמאזינים.
"במפלגה כולם בקשר איתי. הח"כים אומרים לי בשקט שהם רוצים לעלות לשידור ולדעתם זה שאוסרים עליהם לעלות בקול ברמה ויוצרים מצב שאין להם תחליף במקומות אחרים שרלוונטיים לציבור שלהם, זו הכנה לקראת ההחלפה שלהם בבחירות הבאות, כשש"ס תוכל לטעון שלא עשו כלום בקדנציה הנוכחית, והציבור של ש"ס שמאזין לקול ברמה יקבל את זה, כי הוא באמת לא שמע אותם..."
מילת סיכום על הנושא הטעון הזה...
"אני רואה בזה תהליך בריא של עצמאות והפקת לקחים. עורכי האקטואליה שלנו כבר מסתדרים מצוין בלי מרואיינים מש"ס, השאלה אם בש"ס מסתדרים בלי התדר של קול ברמה, לבינתיים הסקרים על המפלגה מדברים ולצערי האמיתי הם מדברים בשאגה, ימים יגידו, ואני עדיין קורא גם מעל הבמה הנכבדה של 'בחדרי חרדים' – הרדיו פתוח, אם הנהגת ש"ס רוצה לחזור להתראיין הם יכולים כבר מחר בבוקר, בלי שום תנאים מוקדמים ומגבלות, בסוף אני מושבניק פשוט, פוליטיקה לא מעניינת אותי אלא האחריות למאזינים, למורשת מרן שהרדיו הוא חלק ממנה ולפרנסה של 80 עובדים ברדיו".
הלהיט הבא - ריאליטי לפייטנים וחזנים צעירים
בשלב זה אנחנו עוברים לדבר על הרדיו עצמו, "ב"ה בשנה וחצי האחרונות הרדיו צמח מכל הבחינות, היקף העובדים, יותר פעילות חיצונית – כמו חידון מרן וחידון ההלכה, הפקות מוזיקאליות לבחורי ישיבות בכותל ובמערת צדקיהו, כשאנחנו מתכוונים לשים דגש על הצעירים, יותר פרסום – דבר שניתן למדידה גם ביפעת ועל כך מגיעות מחמאות למחלקת השיווק שלנו".
ומה באשר לסקר TGI?
"על אף המחלוקת באשר לאפקטיביות של הסקר, אין ספק שלמלחמה היה אפקט שפגע אולי בחוזק של המותג בקצוות של הקהל שלנו, אבל מבחינת כוח בפרסום והנעה לפעולה של מאזינים - רק גדלנו. בהמחשה, וולוו אולי מותג רכב חזק יותר ממאזדה, אבל מאזדה מוכרת יותר..."
על אלו פרמטרים אתה שם דגש?
"אנחנו מקפידים בקנאות שהרדיו יוכל להיכנס לכל בית חרדי 24 שעות ששה ימים בשבוע. ויתרנו בשביל על זה על קמפיינים במאות אלפי שקלים בתחומי אסתטיקה הלבשה ואינטרנט למשל, אם יש ספק אנחנו מתייעצים עם חבר 'מועצת החכמים' הגר"ש בעדני.
"התוכן מחולק בגדול לשלושה רכיבים. יש לנו 6 שעות אקטואליה ביום ואני גאה בכל אחת מהן, בוודאי על העמידה שלהם באתגר המורכב כשעמד בפניהם. עוד כ-37 שעות שבועיות של שיעורי תורה, וזה הדבר שהמאזינים שלנו הכי אוהבים. אבוי לנו אם נשנה שעה או נבטל משהו בתחום הזה. ויש תכניות מוזיקה שעשועונים וייעוץ בניצוחו של עמי מימון, שמכיר ומחובר למאזינים בצורה שאפשר רק לקנא בה".
תחשוף בפנינו איזו תכנית מסקרנת לעתיד...
"עשינו לאחרונה לא מעט תוכניות של מה שנקרא ריאליטי חרדי תוך הקפדה שהכול יהיה בנושאים תורניים. מיד אחרי סוכות אנחנו מתכוונים להשיק תכנית לפייטנים וחזנים צעירים, להנחיל את המורשת בדברים האלו לילדים עד גיל 14. זאת תהיה תוכנית מושקעת ואני בטוח שההורים כמו הילדים יהיו גאים בה".
"לא קורא עיתונים, מאזין גם למתחרים, גולש בבחדרי"
באלו שעות אתה מקשיב בעצמך לרדיו?
"את תוכניות האקטואליה שלנו בשעות הבוקר בהן אני לרוב בדרכים אני לא מפספס בשום צורה. אני אמנם משוחד, אבל אני חושב שנועם זיגמן המקצוען עושה עבודה מצויינת ואת הצוות המפתיע שלנו דודי שוומנפלד ויקי אדמקר ממש אי אפשר לפספס. גם את המהדורה המרכזית כמובן וגם את יוסי גיל בשעה שש, אני פשוט אוהב את המוזיקה החסידית, כמו גם את האנדלוסית שמקבלת אצלנו לאחרונה יותר ביטוי".
קורה שאתה מאזין לקול ברמה, משהו מציק לך ואתה מתקשר מיד להעיר לשדרן?
"אני מאמין שבעיתונות החופש הוא הרכיב הכי חשוב. אם אתה מתערב לעורך או שאתה מגביל יצירתיות של שדרן – זה יתנקם בך בסוף".
אם היית צריך לבחור תפקיד אחר במערכת, מה הוא היה?
"עריכה. חד משמעית. סיעור המוחות בדסק העורכים שלנו הוא חוויה ייחודית שאשמח לעבור. ככלל לטעמי עיקר הכוח מצוי בידיו של עורך התכנית הוא זה שמעצב את האופי וקובע את הטון".
יוצא לך להאזין לתחנות רדיו נוספות כדי להכיר את המתחרים?
"בהחלט, רק לאקטואליה".
ועיתונים?
"אין לי זמן לעוד תקשורת. את השבת אני מקדיש למשפחה ולא קורא בכלל עיתונים, הם לא נכנסים אלי הביתה. במשך השבוע אני קורא פה ושם באתרים החרדיים", הוא לא נמנע מלהתייחס למהפכה בשנה האחרונה ברשת החרדית "אני מוכרח לציין ש'בחדרי' עושים בשנה האחרונה עבודה מצוינת".
איך הקשר עם אבי רוזן, המקביל שלך בקול חי?
"אני תמיד שמח לתחרות, זה טוב ובריא ומי שמרויח מזה זה המאזינים אבל גם התחנות עצמן. ברמה האישית אפילו ביקרתי אצלו בסוכה בסוכות שעבר, היינו גם נפגשים הרבה בימי חמישי לצ'ולנט".
ועם הטאלנטים שעזבו, אבי מימרן ומוטי לביא, זה כאב?
"כל פרידה עצובה, גם ברמה האישית שניהם חברים טובים. אבל דבר אחד למדתי עם הזמן, שהרדיו חזק יותר מסך רכיביו, הרדיו חי בלי קשר למי שעובד בו. הזמן מוכיח לי את זה יום יום", אומר דרעי ומוסיף בחיוך: "דרך אגב אני אומר את זה גם לעצמי".
"גאה בצוות. הרמנו את המדינה ברכבת"
איפה אנחנו רואים את אריאל דרעי בעוד 5 שנים?
"שאלתי את עצמי מה מניע אותי, מהו אותו אידיאל שבשבילו אני קם כל בוקר ויוצא לעבודה. זה לא כסף או פוליטיקה שכבר קיבלתי הצעות מפתות בה בעבר, אלא היכולת להשפיע ולהטביע חותם. אני מאמין שבתפקיד אחר אם וכאשר – זה רק אם תהיה בו יותר השפעה מהרדיו... עד היום מכל התפקידים שניהלתי וביצעתי שום דבר לא היה אינטנסיבי ומורכב ברמה הזו. אני חושב שיהיה קשה למצוא תפקיד אחר משכנע יותר".
והרדיו בעתיד?
"האתגר שלנו להמשיך לבסס את העצמאות שלנו, להגיע לקהלים חדשים ונוספים ובעיקר לעשות עיתונות חוקרת ובלתי מתפשרת שתסייע להבריא את מה שנדרש בציבור שלנו".
להבריא מה שנדרש? תוכל לתת דוגמאות?
"אני חושב שעשינו דברים גדולים בתחום החינוך למשל, הפכנו כתובת להורים רבים הן בתכניות האקטואליה והן דרך הכתב הייחודי שלנו לנושא ישורון תורג'מן, אבל גם בשאר נושאים, קח למשל את משה גלסנר ואבריימי רוזנשטיין, המגיש והעורך של המהדורה המרכזית, שהרימו את המדינה כולה עם סיפור חילולי השבת ברכבת. בכלל, זו הזדמנות לפרגן לשני רכזי התוכן המעולים שלנו – רונן כץ באקטואליה ועמי מימון בתחום התוכן הקל, ובכלל אני חושב שהדבר שאני הכי גאה בו ברדיו זה הצוות שעובד סביבי. אני יכול לאחל לכל מנכ"ל צוות מסתער כמו שיש לי".
אריאל דרעי, חג שמח!
"חג שמח לגולשי בחדרי חרדים ולמאזיני קול ברמה".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 68 תגובות