למה משווה 'יתד' את הגר"ש עמאר ל... אנטיוכוס?

הכל בגלל חותמו של הכהן הגדול

אין נושא בוער יותר היום מאשר סיכול 'חוק הגיורים הצבאיים' שראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון להביאו לאישור סופי כבר בשבוע הבא. זהו חוק המאיים, יותר מכל דבר אחר, על עצם קיומנו כאן כעם השומר על טהרתו ומצרף אליו רק את מי שעומד בכל כללי התורה וההלכה לקבלת גרים.

אין מועד מתאים יותר מערב חנוכה לקדש מלחמה נגד החוק המופקר הזה, ולעשות הכל כדי לשמור על זכיכותו של פך השמן היהודי הטהור. זה בדיוק הזמן להקפיד לבל יפגמו בנו ולמנוע הכנסת חומרים מזוייפים לתוכנו, שהם אינם זכים ושכוונות המערים אותם אינן טהורות.

אבל העתונות החרדית של היום, מלבד 'המודיע', כנראה לא חושבת כך. מתוך שיקולים צרים ואנוכיים מוכרים, היא לא נרתמה גם הפעם לסייע לראשון לציון הרב הראשי הגרש"מ עמאר, שהודיע אתמול לראש הממשלה כי אם יתקבל החוק המאשר כל גיור צבאי, של חיילים ואנשי מילואים בעבר ובעתיד, ללא שלנשיא בית הדין הרבני העליון תהיה זכות למלא את חובתו ולחוות את דעתו, הוא יסלק ידיו מכל עיסוק בנושא הגיור בישראל.

ב'יתד נאמן' ומשום מה גם ב'המבשר', אין כל איזכור למאבק הזה. בעיני העורכים של העיתונים האלה זיוף שמן זית באיזשהו מחסן במושב שתולים ראוי יותר להיות מפורסם מאשר הנסיון להטמאת עם ישראל והטמעת גויים בקרבנו. לפחות במה שנוגע ל'יתד' אנחנו יכולים להעריך שהשיקול שעמד מאחורי ההמנעות מפרסום רק שבחותמו של כהן גדול המתנוסס על פך שמן שמבקשים לטמא אותו מופיע שמו של הגרש"מ עמר. אפילו "הרה"ר" לא נזכר שם. כאילו מדובר ב...אנטיוכוס.

מעטים המתבטלים בפני הרבים

טוהר המחנה הצבאי כבר נפגם מזמן. בפיקוד העליון של צה"ל מדברים גבוהה גבוהה על 'קוד אתי' אבל שום ייחוד יהודי אין בו.

זה היה צפוי.

מהרגע שהגוף שנועד להיות 'צבא העם' שילחם באויב, הופנה לפעול נגד אחים בגוש קטיף, ניתן היה להבין שהוא כבר לא עונה על הדרישות ממי שבידיו הטהורות ניתנים האויבים הטמאים. מכאן ועד לאיבוד מוחלט של ייחודו והפיכתנו ל'מעטים' המתרפסים ומתבטלים מפני הרבים הדרך כבר קצרה.

'צבא יהודי' אינו רק כזה שמחלק לחייליו הרוצים בכך, יין לקידוש או אפילו מזון כשר למהדרין לחיילים החרדיים. צבא יהודי הוא זה שמקפיד שגם בביקור של משלחת צבאית בפולין ספוגת הדם היהודי, יפגינו המפקדים והחיילים 'גאוות יחידה יהודית', לפחות בשמירה על כשרות האוכל שהם נותנים לפיהם. זה לא קרה למשלחת שביקרה שם לפני חודש, שמי שעמד בראשה החליט שצריך לגלות 'אחווה' ולאכול את הפיגולים שהפולנים אוכלים. הוא לא חשב לרגע על כך שהפולנים אכלו... גם אותנו.

וזהו רק הסימפטום.

מדינה עם 'ממשל צבאי'

'גאוות יחידה יהודית' אין היום בצה"ל אבל יהירות יש למכביר. מאז עקירת היהודים מבתיהם בגוש קטיף נותרה הזרוע הצבאית של ישראל הפוכה כלפי פנים, ויש מי שיודע להפעילה כמו 'רובוט' מתוחכם וכאילו היינו כאן תחת ממשל צבאי.

בעבר עשו ראשי המדינה את הטעות הזו עם הבג"צ. לקח המון זמן עד שחלקם, ובעיקר העם, התעשת. הבוקר כבר מגלים 45% מתושבי המדינה את דעתם בסקר המקיף של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתפרסם בכותרות הראשיות של העיתונים'הארץ' ו'ישראל היום' כי "הבג"צ אינו אובייקטיבי ויש להגבילו".

'מוקד הכח' של הבג"צ עדיין לא פורק לגמרי, אבל הוא כבר נכבש בידי צה"ל. קציניו הבכירים מאכ"א הם אלה שלאחרונה מכינים את הדוחות ה'מתריעים' מפני השתלטות החרדים על המדינה.

הג'ובניקים שבסיסם ב'קריה' הם שעומדים מאחורי הפצת מברקי ה'ויקילקס', על הסכנה הטמונה בהמשך הסדר 'תורתם אומנותם' או חוק טל, ומעוררים את התסיסה ומסעי השיסוי נגד החרדים.
כך הגענו למצב ש'חיל החינוך', שתחומי עיסוקיו הצטמצמו מאד מאז אין אמנים ושחקנים המתגייסים ונשלחים לבדר את החיילים שבחזית, החל לעסוק ב...גיור. גם אם ברבנות הצבאית עדיין מתביישים להודות בכך, סוד 'צבאי' גלוי הוא שאנשיה הוזזו מצוותי מקבלי ההחלטות המהותיות על מכסות המתגיירים בצבא, ומשמשים רק כמבצעים עבור מי שהחליט לעשות תרגילי סדר ל'מסדר המתגיירים' וקובע את קצב צעידתם, לצלילי המארשים הצבאיים, אל תוך היהדות.

זה לא היה כך בעבר. גם אם תמיד היו השגות על הגיור הצה"לי, ונמתחה עליו ביקורת גם מתוך הרבנות הצבאית מצדם של רבנים שסרבו להצטרף לבתי הדין שגיירו, נעשו תהליכי הגיור תוך מעורבות קבועה של אישי הלכה מחוץ למערכת הצבאית, בתהליך. בזמנו של אלוף הרב גד נבון, היה זה הרב אברהם אלמליח, אב"ד בירושלים בדימוס, שישב בהרכב בית הדין עצמו והיה חתום על הגיורים. תמיד היה 'מעשה בית דין' של מומחי הלכה שהיוו קו נוסף של ביקורת. חלק גדול מהתיקים, ובמיוחד אלה הקשים, הונחו לפני אישורם, מול עיניהם של מי שהיו אז נשיאי בית הדין הרבני העליון, והגר"ע יוסף ביניהם.

אבל מאז , כך מסתבר, היה מי שהביא לקריסתה של המערכת, וכשם שהרב הצבאי כבר אינו חייב להיות כלל מוסמך לרבנות, גם החייל שעובר תהליך גיור אינו מוסמך תמיד להתגייר. לשלול בחוק מנשיא בית הדין הרבני העליון את החובה המוקנית לו מתוקף תפקידו לפקח על הנעשה בתחומו בידי מי שמעולם לא הוסמך לכך, כמוהו כמו לשלול מנשיאת בית המשפט העליון את סמכותה לערער על פסקי דין צבאיים של מפקד זוטר זה או אחר, או לשלול מראש הממשלה את האפשרות למנוע מצה"ל להמשיך ולהשתלט על המדינה...

אם יימשך תהליך אישור הגיורים הצבאיים בחוק, תהפוך מדינת ישראל לא רק למדינה שהצבא השתלט על חייה, אלא למדינה הראשונה בעולם, שבה מופעל צבא כדי להשתלט על חיי הדת שלה.

מעניין אם אז 'יתד נאמן' ו'המבשר' כן ידווחו על כך...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!