כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

מדוע חצה הגר"י אדלשטיין את אולם בית הכנסת לאחר כל נדרי?

היהודי היקר בצניעותו הרבה, חייך לכולם חיוך ביישני ובמאור פנים לחץ בשמחה את ידי כולם. פניו של בנו שליווה אותו זרחו באותם רגעים בנחת וגאווה על הכבוד שזכה לו אביו • רוני תשובה מרק על רגעים מרוממים בתפילת כל נדרי בבית הכנסת של הגר"י אדלשטיין

הרב יעקב אדלשטיין. צילום: קובי הר צבי
הרב יעקב אדלשטיין. צילום: קובי הר צבי



ערב יום כיפור, תפילת כל נדרי הסתיימה בבית הכנסת גאולת ישראל, העיניים עוד לחות בזמן ששני הגברים האוחזים בספרי התורה סובבים בין האנשים הרוצים לנשק לספרים הקדושים לפני שנכנסים להיכל.

והנה הגר"י אדלשטיין עוזב את מקומו, נתמך בנכדו ומשמשו הרב ויסקי וחוצה לאיטו את אולם בית הכנסת. דאגה אוחזת את הקהל, האם הרב לא מרגיש טוב ורוצה לעזוב את האולם בתחילת הערב? כשהגר"י מגיע לאמצע האולם, להפתעת כולם הוא נעצר כדי לברך באופן אישי את אחד המתפללים.

הגר"י שאינו יכול לדבר, מרבה בתנועות ידיו כדי להראות את קורת הרוח הגדולה שיש לו מלראות את אותו יהודי מגיע לכל נדרי. הוא אף משתהה לאיטו דקות ארוכות עד שחוזר לאט למקומו במזרח.
ממרומי עזרת הנשים נראים בבירור הפרצופים התמהים של האנשים. שכן אותו יהודי ישיש, החובש כיפה לבית הכנסת בלבד, נראה פשוט למי שלא מכירו. אלו שהרשו לעצמם לתמוה אינם יודעים כי מדובר באחד מעמודי החסד הגדולים והנסתרים של העיר. היהודי היקר תרם משאבים רבים לבית הכנסת ולעזרה לתושבים, והכל מתוך צניעות וענווה.



הגר"י אדלשטיין בערב יום כיפורצילום: הגר"י אדלשטיין בערב יום כיפור
הגר"י אדלשטיין בערב יום כיפור


הגר"י שמכיר היטב לא רק את תרומתו העצומה ועד כמה רחב ליבו, אלא גם את מצבו הבריאותי הקשה בשנים האחרונות, ידע איזה מאמץ זה עבורו להגיע בימים אלו לבית הכנסת. הגר"י שמכיר את רמת השרון כאת כף ידו, יודע שהדרך הארוכה מביתו של אותו יהודי יקר רצופה בעליות בהלוך ובהתאם בירידות בחזור, וההחלטה להגיע לבית הכנסת אינה דבר של מה בכך. הגר"י, צדיק המלא באהבת ישראל, לא יכול היה לעבור לסדר היום בלי לברכו אישית לעיני כל.

בעוד הרב חוזר למקומו, הפרצופים התמהים הפכו לנחושים. כעת רוב הציבור ניגש בעצמו אחד אחד ללחוץ ידיים למי שריגש כל כך את רבם. אלו שלא הספיקו טרם המשך התפילה, ניגשו ללחוץ את ידו עם סיום התפילה.

היהודי היקר בצניעותו הרבה, חייך לכולם חיוך ביישני ובמאור פנים לחץ בשמחה את ידי כולם. פניו של בנו שליווה אותו זרחו באותם רגעים בנחת וגאווה על הכבוד שזכה לו אביו.
נראה שיש בכך מוסר לכולנו, אנו שכל כך בקלות נתפסים לחיצוניות וחושבים שאנו יודעים מי יקר לבורא עולם ומי לא.

הגר"י שהעמיד בלי עין הרע דורות ישרים מבורכים גדושים בתורה ובאהבת ישראל, הדגים לנו באופן אישי בערב יום כיפור תשע"ז, את מה ששינן לילדיו חזור ושנן מרגע ינקותם ועד לבגרותם: לא הכובע קובע ולא המעיל יועיל.















כל נדרי הגרי אדלשטיין צניעות שיפוטיות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}