תקציב ממשלתי מכספי נפטרים - 150 אלף שקל לקערה ללחם הפנים
שפשפו את עיניכם והביטו שוב בכותרת: מדינת ישראל באמצעות ועדת העיזבונות במשרד המשפטים העבירה לא פחות מ-150 אלף שקל למכון המקדש עבור "התקנת קערת כסף מצופה זהב ללחם הפנים בבית המקדש" • ומי עוד זכה בתקציבים?
- יעקב גרודקה
- י"א תשרי התשע"ז
- 5 תגובות
קערת כסף עתיקה. מתוך: בן עמי אנדרס מכירות פומביות
ועדת העיזבונות במשרד המשפטים – שמחלקת את כספיהם של הנפטרים שהורו להוריש את רכושם למדינה - הקצתה כספים רבים למטרות שונות, חלקן אף יוצאות דופן, ביניהם: התקנת קערת כסף מצופה זהב ללחם הפנים בבית המקדש, הרחבת מחלקות בבתי חולים, פרויקטים בצה"ל, ואפילו מיליונים למוסדות דתיים וחרדיים.
הוועדה, שבדרך כלל מקצה את הכספים לפי הייעוד שביקש הנפטר ולעמותות שמגישות בקשה, העבירה ב־2015 - 150 אלף שקל ל'מכון המקדש', עבור "התקנת קערת כסף מצופה זהב ללחם הפנים בבית המקדש", כלומר: ייצור קערת כסף כדוגמת מה שהיה בבית המקדש, כך עולה מבדיקת 'כלכליסט'.
בנוסף, ב־2015 הקצתה הוועדה 9.4 מיליון שקל לחינוך, כש-61% מהכספים הגיעו למוסדות דתיים וחרדיים, לישיבות ולתלמודי תורה, עבור רכישת ציוד טכני, מזגנים, ציוד לחצרות או הנחות בשכר הלימוד.
על פי 'כלכליסט', 4% מתוך 245 מיליון שקל שחילקה הוועדה ב־2013–2015, שהם כ־10 מיליון שקל, הגיעו למטרות של שירותי דת. 98% מהסכום שיועד למטרה זו ב־2015 (3.4 מיליון שקל) הגיעו למוסדות דת אורתודוקסיים. כמו כן, מתברר כי ב־2013–2015 הוקצו 87 מיליון שקל למטרות ביטחון ו-67 מיליון שקל מתוכם הגיעו ישירות למשרד הביטחון.
עוד עולה, כי ב־2015 חילקה הוועדה גם 96 מיליון שקל מעיזבונו של סוחר היהדות איניאס הלנברג שיועדו לפי צוואתו להרחבת מחלקות שיקומיות בבתי חולים.
מוועדת העיזבונות נמסר בתגובה כי "כל מוסד שמגיש בקשה לתמיכה ועומד בכל הקריטריונים והדרישות השוויוניות יכול לקבל הקצבה, בכפוף לתקציב שבידי הוועדה. זאת ללא הבדלי דת, גזע, מגדר או מגזר. הוועדה אינה שולטת במספר הבקשות שמוגשות אליה. הוועדה מורכבת מנציגי ציבור עצמאיים, הבוחנים כל בקשה ביסודיות לפי שיקולים ענייניים וללא משוא פנים. הוועדה מעודדת מוסדות מכל קצות החברה הישראלית להגיש בקשות להקצבה".
עוד נמסר כי "ההקצבות למשרד הביטחון ניתנות מכספי עיזבונות המיועדים ספציפית למשרד זה. זאת ועוד, ההקצבה תאושר רק אם יוכח שמדובר בפרויקטים שאינם מתוקצבים מתקציב המדינה". על קערת הכסף ללחם הפנים נמסר כי "ההקצבה המדוברת ניתנה מתוך עיזבון ייעודי. ועדת העיזבונות מחויבת לפעול לפי רצון המצווה".
הוועדה, שבדרך כלל מקצה את הכספים לפי הייעוד שביקש הנפטר ולעמותות שמגישות בקשה, העבירה ב־2015 - 150 אלף שקל ל'מכון המקדש', עבור "התקנת קערת כסף מצופה זהב ללחם הפנים בבית המקדש", כלומר: ייצור קערת כסף כדוגמת מה שהיה בבית המקדש, כך עולה מבדיקת 'כלכליסט'.
בנוסף, ב־2015 הקצתה הוועדה 9.4 מיליון שקל לחינוך, כש-61% מהכספים הגיעו למוסדות דתיים וחרדיים, לישיבות ולתלמודי תורה, עבור רכישת ציוד טכני, מזגנים, ציוד לחצרות או הנחות בשכר הלימוד.
על פי 'כלכליסט', 4% מתוך 245 מיליון שקל שחילקה הוועדה ב־2013–2015, שהם כ־10 מיליון שקל, הגיעו למטרות של שירותי דת. 98% מהסכום שיועד למטרה זו ב־2015 (3.4 מיליון שקל) הגיעו למוסדות דת אורתודוקסיים. כמו כן, מתברר כי ב־2013–2015 הוקצו 87 מיליון שקל למטרות ביטחון ו-67 מיליון שקל מתוכם הגיעו ישירות למשרד הביטחון.
עוד עולה, כי ב־2015 חילקה הוועדה גם 96 מיליון שקל מעיזבונו של סוחר היהדות איניאס הלנברג שיועדו לפי צוואתו להרחבת מחלקות שיקומיות בבתי חולים.
מוועדת העיזבונות נמסר בתגובה כי "כל מוסד שמגיש בקשה לתמיכה ועומד בכל הקריטריונים והדרישות השוויוניות יכול לקבל הקצבה, בכפוף לתקציב שבידי הוועדה. זאת ללא הבדלי דת, גזע, מגדר או מגזר. הוועדה אינה שולטת במספר הבקשות שמוגשות אליה. הוועדה מורכבת מנציגי ציבור עצמאיים, הבוחנים כל בקשה ביסודיות לפי שיקולים ענייניים וללא משוא פנים. הוועדה מעודדת מוסדות מכל קצות החברה הישראלית להגיש בקשות להקצבה".
עוד נמסר כי "ההקצבות למשרד הביטחון ניתנות מכספי עיזבונות המיועדים ספציפית למשרד זה. זאת ועוד, ההקצבה תאושר רק אם יוכח שמדובר בפרויקטים שאינם מתוקצבים מתקציב המדינה". על קערת הכסף ללחם הפנים נמסר כי "ההקצבה המדוברת ניתנה מתוך עיזבון ייעודי. ועדת העיזבונות מחויבת לפעול לפי רצון המצווה".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות