סאטמר: שחיטת הספרדים טובה מהשחיטה האשכנזית

במוצאי שבת 'ויצא' נשא האדמו"ר מסאטמר בבית מדרשו נאום חסר-תקדים בחריפותו כנגד הכשרי האשכנזים, שאינם מקפידים על סירכות קטנות כמו אחיהם הספרדים.

אתר 'בחדרי חרדים' מביא, באופן בלעדי, את התמלול המלא (בתרגום חופשי), לצד הקלטה של הנאום שעורר סערה בריכוזי סאטמר.

"נדבר קצת מעניין הבשר", אמר האדמו"ר. "יושבים כמה מאות יהודים חסידיים, ואין להם השגה כלל מה זה חתיכת בשר כשר. לא בעופות ולא בבהמות גסות.

ברצוני להגיד עובדה קטנה, שקרתה לפני תקופת זמן קצרה: הגיע אלי שוחט בימי האלול, לשוח את ליבו. הוא סיפר לי כי בשעה שעמד ליד אחד המסלולים, נוצרה שאלה על החלף. אותו שוחט הסתפק אם הוא יכול להמשיך לשחוט או לא, והלך להתייעץ עם השוחט שעמד לידו.

השוחט שעמד לידו בדק את העוף ולא הגיע למסקנה חד-משמעית. הוא גם לא יכל לבדוק היטב, כי הידיים שלו היו רטובות, וכשהידיים רטובות אי-אפשר לבדוק את העוף. שניהם ביחד הלכו לחפש את בודק הסכינים, ולאחר שעה ארוכה מצאו אותו, והוא פסק כי החלף פסול, ואי-אפשר לשחוט בו.

מכיוון שכל הסיפור ארך שעה ארוכה, עברו בינתיים על המסלול מאות עופות. ההלכה קובעת כי כל העופות שנשחטו בחלף פסולות, מכיוון שאנחנו לא יודעים באיזה חלק העוף נפגם. השוחט סיפר לי כי מאות העופות שכבר עברו במסלול, המשיכו לשוק, ויאכלו ענווים וישבעו.

זה הרי ממש טריפה".

"נהיה ציבור של 'פרומע ספרדים'"

"לאחר שסיפר לי את זה השוחט, עלה לי הדם לראש. זה הרי דבר שיכול לקרות כמה פעמים בשבוע, ואפילו כל יום. אולי אסור לי לגלות, אבל זה דבר שיכול לקרות גם שלוש פעמים ביום.

אנחנו מנינו שני בודקי סכינים שישגיחו שלא יקרו כאלה דברים חס ושלום. זה ממש נבילה דאורייתא.

גם בשחיטת בהמות יש בעיות רבות. קשה להסביר את הדברים לאנשים שלא מונחים בתחום, אבל אומר נקודה קצרה: בבהמות יש שני סוגי סירכות. יש סירכא כשרה ויש טריפה. להוריד את הסירכות זה אומנות של ממש. יש בזה הרבה סוגים וצריך לדעת להבדיל ביניהם.

גם אצל שחיטות הגסות אדבר, אומר משל קטן כי זה קשה להסביר לבעלי בתים. קשה מאוד כי אינם מבינים זאת, מי מביניהם ראה בהמה מקרוב, ולא ראו איך שוחטים בהמה, אינם יודעים ממה המדובר".

כאן עבר האדמו"ר לדבר על השחיטה הספרדית: "הספרדים יותר מקפידים מאשכנזים על סירכות. נוצר מצב חדש בשנים האחרונות. נהיה ציבור של 'פרומע ספרדים'. הם יכולים ללכת עם בלורית גדולה וכיפה קטנה, אבל הוא ספרדי. ספרדי גאה. היום הכל הולך בצורה כזאת. בצורת גאווה. כל אחד מתגאה במה שהוא עושה, והספרדים אומרים: אנחנו יותר מקפידים בסירכות מהאשכנזים.

ונהיה בזה ביזנעס. יש שתי דרגות בבשר של ספרדים. השחיטה הפחות טובה נקראית 'שחיטת בית יוסף', והמהודרת יותר נקראת 'גלאט כשר'. ומכיוון שהספרדים הגאים רוצים מהחנות את הבשר המהודר יותר, שמים עליה שחיטת 'בית יוסף', והסוחרים מרוויחים כסף.

יוצא שהספרדים עם הכיפות הקטנות והבלוריות הגדולות אוכלים בשר סוג א', והיהודים החסידיים עם המגבעות הרחבות אוכלים בשר סוג ב'.

שחיטת הקהל אצלנו היא סוג א'. שאל אותי אחד הרבנים למה אני לא קורא לבשר שחיטת בית יוסף, אמרתי שאני לא רוצה לקרוא לזה ככה, אבל זה השחיטה שאנחנו שוחטים.

פעם אמרתי שיש "כשר" ויש "כשר'ס", לאמת גם האחר כשר, אבל יהודי שנותן שלוש מאות דולר לאתרוג - כאשר גם במאה דולר יש אתרוג כשר - כלל זה צורך להיות בתוקף גם בבשר וגם במצות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!