מיוחד: מנהגי מרנן ורבנן גדולי ישראל בערב יום הכיפורים

ערב יום הכיפורים בחצרות הקודש, כמו בכל קהילות בית ישראל בארץ ובעולם, הוא זמן של חזרה בתשובה והתכוננות ליום הנשגב. כבר משעות הבוקר המוקדמות ילבשו החסידים בגדי שבת ויתכוננו ליום בו מתכפרים כל העוונות. "בחדרי חרדים" עם מנהגי מרנן ורבנן גדולי ישראל בערב יום כיפור.

מרן הגראי"ל שטיינמן
מידי ערב יום הכיפורים נוהג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן לומר כי יש חילוק גדול בין ראש השנה ליום כיפורים - "ראש השנה זה יום הדין ויום הכיפורים הוא גם יום הדין בו דנים על האדם מה יקרה במשך השנה, רחמנא ליצלן יודעים כמה צרות, כמה אסונות קרה במשך השנה, נורא ואיום. תאונת דרכים כמעט אין שבוע שאין תאונת דרכים בארץ ישראל, חוץ ממה שבשאר מדינות.

"אבל חוץ מזה יש גם כן יום "הכיפורים". יכול להיות שבן אדם יחיה "מאה שנה" ולא היה לו אפילו יום כיפור אחד, כך אומרים בשם ר' ישראל סלנטר שיכול להיות הכל בסדר, אבל כפרה לא יהיה לו. אם אין כפרה אז העוונות נשארו לנצח. בלי כפרה אז העוונות נשארים".

מרן ראש הישיבה מתפלל בביתו עם מניין מצומצם ו'במי שבירך' בקריאת התורה מורה לערוך מי שבירך לכל כלל ישראל ותורמי הצדקות בדורנו.

שר התורה הגר"ח קנייבסקי
ערב יום הקדוש מורגש בביתו של מרן הגר"ח קנייבסקי בכל יום מעשרת ימי תשובה, עם בסיום כל ספר התהילים מידי יום.

בערב החג מתפלל הגר"ח קנייבסקי על כל התורמים של קופות הצדקה השונות וסועד את הסעודה המפסקת, כשלאחר מכן לומד רמב"ם הלכות תשובה. את תפילת יום הכיפורים מתפלל הגר"ח בנץ החמה בבית הכנסת לדרמן הסמוך לביתו.

בעלזא: "כוללות קוויטל" לתומכי התשובה
בערב יום כיפור עורך האדמו"ר מבעלזא את מנהג הכפרות בעלות השחר ברחבה שעל יד בית המדרש הגדול של החסידות, כששוחטים את התרנגול מיד במקום והרבי מקיים את מצוות כיסוי הדם. לאחר תפילת שחרית מתכנסים אלפי בחורי החסידות בהיכל בית הכנסת למעמד "כוללות קוויטל", וכן להתברך מאת האדמו"ר.

לאחר מכן מתקיים הטיש עד חצות היום. לאחר תפילת מנחה, לפני סעודת המפסקת, נכנסים ראשי מוסדות התשובה צהר-תורה ואמונה של החסידות ומעבירים לאדמו"ר קוויטלעך של אלפי החסידים תומכי וידידי מוסדות התשובה.

בשיאו של יום הכיפורים ישנם שני רגעים מרטיטים בחסידות בעלזא. הראשון בליל יום כיפור, שעה שנושא הרבי דרשת התעוררות מיוחדת בדמעות שליש לפני אמירת "כל נדרי", כשעיני החסידים זולגות דמעות של תשובה. הרגע השני הינו במהלך תפילת נעילה בה ניגש הרבי לפני התיבה בהתרגשות ובהשתפכות הנפש.

ויז'ניץ: השיר של רבי לוי יצחק
ערב היום הקדוש, ערב יום הכיפורים, הוא מימי ההוד המיוחדים בחצר הקודש ויז'ניץ. יום שכל-כולו יוחד על ידי האדמו"רים הקדושים לעורר זכויות על עם ישראל לזכות לגמר חתימה טובה.

בשעות הצהריים המוקדמות עורך האדמו"ר את שולחנו הטהור - ערב יום כיפור טיש - בהיכל הגדול ובהשתתפות אלפי חסידים שנקבצים מכל רחבי הארץ, בהם גם כאלו שלא בהכרח נמצאים ביום כיפור במרכז החסידות.

במהלך השולחן מושרים ניגוני דבקות והתעוררות. בדבריו מזכיר האדמו"ר את צרות כלל ישראל ומתחנן ומפציר לעורר רחמים וזכויות לבני ישראל. במהלך השולחן משוררים את הניגון הידוע של סניגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע.

לתפילת 'כל נדרי', מעריב, מוסף ונעילה ניגש האדמו"ר. בשאר בתפילות חולקים גיסו, הגר"מ ארנסטר ובני משפחת המלוכה. בויז'ניץ הקפידו לסיים את תפילת נעילה בזמן כשבהוראת האדמו"ר מבדילים מיד בביהמ"ד ומוציאים ידי חובת מי שחלוש וזקוק לאכול.

רגע ההוד הוא הרגע לפני תקיעת שופר במוצאי החג 'לשנה הבא בירושלים' - בתחושה כי התקבלו התפילות ויצאו זכאים בדין פותח כל הקהל בשירה אדירה בניגון של 'ויאתיו כל לעבדך ויתנו לך כתר מלוכה' ומיד לאחריו זעקת 'שמע ישראל'.

בהוראת האדמו"ר גם מתקיים מנין אחד לתפילת מעריב בכדי שהציבור לא ימהר. במוצאי החג נערך שולחן מיוחד מרומם ושמח בסימן 'בצאתו בשלום מבין קודש הקדשים'.

פורת יוסף: ברכה לרווקים לזיווג
נשיא מועצת חכמי התורה, הגאון רבי שלום כהן, יחד עם חבר המועצת הגאון רבי שמעון בעדני, עורכים את תפילתם כבר במשך שנים רבות בהיכל ישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה בירושלים.

בשעת פתיחת ההיכל ב'כל נדרי 'מברך מרן הגר"ש כהן את הזקוקים לישועה לפני התיבה. ברוב התפילות עובר הגר"ש בעדני לפני התיבה וכמליצה נוהג הגר"ש כהן לומר שמעון - ראשי תיבות, שמעון, מנחה ערבית ונעילה - אלו התפילות בהם משמש הגר"ש בעדני כחזן.

במהלך התפילות פורץ הגר"ש בעדני בבכי וגורם להתעוררות רבה בקרב מאות המתפללים. לפני תפילת נעילה מידי שנה מוסר הגר"ש בעדני שיחת חיזוק במשך כחצי שעה לעורר ולחזק את הקהל הקדוש בעת נעילת שער. בסיומו של היום הקדוש מברכים הרבנים את הבחורים הרווקים לזיווג בזאת השנה.

סליחה בחצר הקודש צאנז
אחד הרגעים הנעלים בחצר הקודש צאנז הוא בליל התקדש יום הכיפורים כשהרבי דורש את "כל נדרי דרשה", כשהדרשה עצמה מחולקת לארבע חלקים כשבחלקה האחרון עומד הרבי עם הספר תורה, אז הרבי עומד בקול בוכים כשדמעות ניגרות מפניו ופונה לחסידים: 'הנה עם בני ישראל בוודאי הינם טובי לבב זה לזה ומוחלים אחד לשני, ואין נשארים בקפידא ובתרעומת, אך מכל מקום נפסק ההלכה שאין יום הכיפורים מכפר עד שילך וירצה את חבירו בפועל.

"ובוודאי אנכי אשר הייתי כמה פעמים בבחינת 'פוסע על ראשי עם קודש', אשר לפעמים גרמתי ביטולים שונים לציבור הקדוש שהתעכבו על ידי, וכן יתכן שפגעתי באיזה אנשים או שלא עשיתי ככל האפשר לסייע בידם וכדו', ובוודאי מחויב אני מצד הדין לעבור לפני כל אחד ואחד לפייסו ולרצותו עד שימחל לי, אך כוחותיי אינם עומדים לי בכך לעבור ולבקש מחילה, ואבקש בכלליות אנא תמחלו ותסלחו לי, ואקווה באמת שתמחלו ותסלחו בלב שלם.

"וכן כל אחד איש לרעהו ימחלו וירצו אחד להשני. ובזכות שבני ישראל מוחלים ומוותרים אחד לחברו, השי"ת יליץ יושר עלינו וישפיע טוב וחסד על בני ישראל, ויהיה הס קטיגור וקח סניגור מקומו. שיחפש השי"ת את זכויות בני ישראל, ויתקיים אמרינו (פיוט לר"ה ויוהכ"פ) 'משטין בכבל אסור', לבטל הקטרוגים על בני ישראל, ואדרבא להליץ זכות ויושר בעבורם, ותקות אסורי בשור בגאולה השלימה, שהלא כל החורבן היה בעוונות שנאת חינם (יומא סט, ב), ובכך יתוקן הפגם וימשך הישועה משמי מרום".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!