התקווה של הרב אלישיב - לומר וידוי כמו שצריך

1.
בכל ימות השנה אני מצפה לרגע בו אלבש לגופי את הקיטל הלבן. שפר מזלי ואני לא לובש אותו רק פעם אחת בשנה, אפילו לא פעמיים, כי אם שלוש פעמים בשנה.

אחת ביום הכיפורים, שנית בליל סדר פסח, שלישית בראש השנה - יום הרת עולם.

כך הוא מנהג משפחתנו. כי ברכת הכהנים בה אנו מצווים היא תפקיד של ממש - כמו בעל התפילה, כמו בעל התוקע – ולכן, כמו יתר בעלי התפקידים, גם אנו לובשים קיטל בשני ימי ראש השנה.

אני מתרגש ללבוש את הקיטל כי הוא בגד קדוש - עובדה שנמנעים להיכנס בו למקומות בזויים. אני מתרגש ללבוש קיטל כי זה נותן לנו מעט מושג במלאכי השרת, מלאכי עליון. אני מתרגש ללבוש קיטל כי זה מזכיר את יום המיתה.

יותר מכל אני מתרגש להתעטף בקיטל ביום הקדוש, כי ביום הזה כולנו 'קיטל'. זה מאחד את כולנו, עם ישראל לגווניו; מחבר בינינו; מזכיר לנו שאחרי ולמרות הכל – אנחנו בעצם ממש דומים.

היום כולם שווים, כבני מרון. כולנו בצבע ובד זהים, כותנה לבנה דקה, במחיר מאה שקלים למאה ימי כיפורים. ואולי והלוואי והקיטל המאחד, גם יאיר בינינו את המכנה הפנימי המשותף – ויש הרבה – כי אנשים אחים אנחנו.

וגם אם בכל ימות השנה חילוקי הדעות בינינו מאד מהותיים ולא ניתנים לגישור – כבר כתב המחבר (שולחן ערוך תר"ג) כי גם מי שנוהג להקל במהלך כל השנה, ראוי שיחמיר שלא לאכול פת עכו"ם בעשרת ימי תשובה. אז כן, מותר לנו להחמיר בימים אלו גם באהבת ישראל.

2.
מעשה רב: בשנותיו האחרונות, בשל חולשתו, היה מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל מתפלל ביום הכיפורים ביחידות בביתו. הוא לא ויתר על הצום, והיה מחובר במהלך כל יום הקדוש לעירוי נוזלים באמצעות 'אינפוזיה', ובלבד שלא לאכול ולא לשתות, אפילו לא ב'שיעורים'.

כידוע, נוהגים ישראל להתוודות עשר פעמים במהלך יום הכיפורים – פעמיים בכל אחת מחמש התפילות, פעם אחת בתפילת היחיד ופעם שניה יחד עם הציבור בחזרת הש"ץ. גם מי שמתפלל ביחידות, חוזר בגפו על הווידוי של חזרת הש"ץ.

משהבחין נכדו משמשו בקודש כי מרן מתוודה בביתו רק פעם אחת בכל תפילה, שאלו על-כך. השיב לו הרב משפט מזעזע: "אתה שואל אותי על פעמיים? הלוואי שפעם אחת אעשה 'וידוי' כמו שצריך"...

אם הרב אלישיב אמר כך, מה אנו נגיד?!

"כמובן", הסביר אבי-מורי שליט"א בשיעורו, "לא צריך לשנות – כי אנחנו ב"ה כן מתפללים במניין עם שליח ציבור. אסור לוותר על וידוי בתפילה בציבור. אבל מזעזע עד כמה צריך לשים לב למה שאומרים בווידוי".

ועוד הוסיף אבא לבאר את דברי מרן: "למה התכוון רבינו כשאמר 'הלוואי שפעם אחת אעשה וידוי כמו שצריך'? הכוונה שהלוואי ויזכה להכות מספיק חזק על הלב? להתכופף מספיק? בוודאי שלא זו הכוונה! אלא מהות הווידוי!

"דרך אגב", הוסיף אבא וגילה, "הרב זצ"ל לא נהג להכות על הלב בווידוי... הוא הסביר כי מקור המנהג להכות על הלב הוא כדי להאשים את הלב, רוצה לומר: 'דיברנו דופי – בגללך, פשענו – בגללך', אתה אשם... אבל אני", הסביר הרב אלישיב בענוותנותו, "אני הרי יודע שלא הלב אשם... אני כולי אשם..."

3.
על חטא שחטאנו לפניך בסיוע למחללי שבת.

במהלך השנה שחלפה, לא זעקנו די על כבודה הנרמס של שבת קודש בראש כל חוצות. גשר מעריב, מתחם שרונה, עבודות הרכבת, סופרמרקטים בתל-אביב. כל חודש, 'מאבק' חדש, כאילו השבת שייכת לנו, שומרי המצוות, והיא איננה אוצר מופלא שהוענק לכל יהודי בהר סיני.

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין המשיל את היהודי והשבת לבעל חנות ולשלט שעל חנותו: מי שבא לחנות ומוצא את הדלת סגורה – לא יחשוד שהסוחר פשט את הרגל, כל זמן שהוא רואה את השלט של הסוחר על החנות. אבל אם הוא בא ומוצא שגם השלט הוסר מעל החנות הסגורה אזי הוא יודע כי אסון קרה ובעל החנות פשט את הרגל.

על-פי החפץ חיים, כן הוא גם לגבי היהודי: כל זמן שהוא שומר את השבת, השבת היא השלט של יהדותו, אות היא בינו לבין אביו שבשמים. אך אם הסיר היהודי את האות, הרי הוא כגוי לכל דבר, פשט את רגלו מבחינת יהדותו, וחסל.

קוראי שורות אלה בוודאי שומרים על השבת מכל משמר. מה בכל-זאת נוכל לעשות בנידון? נשתדל לתמוך בשומרי השבת – ולא חלילה לסייע לאותם מחללי שבת בפרהסיא. תחנת דלק המכריזה בשלט בולט 'פתוח 7 ימים בשבוע'? מתדלקים בתחנה הבאה. סופרמרקט 24/7? לא נקנה שם, אפילו לא בקבוק מים מינרלים. קניון הפתוח שבעה ימים בשבוע? לא קונים. מונית מחללת שבת? לא עולים. ועדיף גם ליידע את הבעלים/ המנהלים כי זו הסיבה לכך שאנו מדירים את רגלינו. כי השבת היא לא רק שלנו, אלא גם שלהם. של כולנו.

כל אחד יעשה מעשה קטן, והמעשים הקטנים יצטרפו למעשה גדול.

נזכור 'שיחה נאה' של הסופר ח. נ. ביאליק: 'יותר משעם-ישראל שמר על השבת, השבת שמרה על עם-ישראל', ובוודאי תהיה זו שמירה מעולה ליום הדין הבעל"ט.

4.
גמר חתימה טובה לקוראים ולכל בית ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!