כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

מעשה במגף • סיפור צרכני ולקחו

איציק מצרפי נכנע לדרישת בתו, וקנה לה מגף יקר בנעלי 'גלי' • כמעט כמו שצפה, המגף נפגם יום לאחר הקניה, ובחנות בחרו לענות לו תשובה מעניינת • אז איך בסוף הוא יצא עם קרוקס?

מפגיים חורפיות. התיקון עולה יותר
מפגיים חורפיות. התיקון עולה יותר



לפני כחודש, הילדה שלי רצתה מגפיים, חורף, אתם יודעים, לפחות לפי מה שכתוב בלוח השנה.
אמרתי לה: בואי נחכה קצת, רק קצת... בואי ניתן לחורף להגיע, ואז בוודאי כבר יהיו מבצעים, נוכל לרכוש לך את המגף הכי מגפי שיש.

אבל לא! כמוני כמוה, הילדה התעקשה. "החגים נגמרו, החורף הגיע ואני רוצה את המגפיים שלי עכשיו".

עד כאן הייתי די נינוח, עד שהיא כיוונה אותי לנעלי גלי. אמרתי: עד כאן! אני האבא, אני מחליט איפה קונים לך את המגפיים!

אין לי כוח לטזז עם מגף לתיקונים, כי מגף זה לא אוטו. רוצה מגפיים, אין בעיה, לא קונים אותם בגלי. ככה זה, אני נותן את המילה האחרונה.

כשיצאנו מגלי עם המגפיים שלה, היא הייתה כה מאושרת שזה היה שווה את הכול. אפילו את המחיר הנורא יקר למגף במידה 38 (280 שקלים).

בסוף שבוע קנינו את המגף.

האבזם במגף נקרע

במוצאי-שבת קיבלתי הודעה על כך שהאבזם במגף נקרע.

נכנסנו לגלי, השארנו את המגף, ואני כבר חשבתי שהנה זה ממש כמו לקנות אוטו יד שנייה. במקום לקנות אוטו חדש, הזמן שלך והדלק לא שווים את המחיר, שגם ככה היה לא זול בכלל.

280 ש"ח על מגף לנערה. הזוי.

המגף ישב שבוע בתיקון ואחר כך, יאמר לזכותם, הם אמרו לי: "יש לך זיכוי לבחור מגפיים חדשות, כי לא הצליחו לתקן את המגף הספציפי".

והילדה... מה אתם חושבים?

רצה למדף של המגף הראשון ואמרה, כזה אני רוצה. ברור, היא לא הספיקה ליהנות מהבחירה שלה. אני ניגש למוכרת עם הקופסא וזה היה מצחיק. המוכרת אומרת לי: "תקשיב, תיקח מגף אחר, חבל שגם זה ייקרע לה".

ואני אומר לה: "תקשיבי, עצם היותי כאן בגלי זה כי הילדה התעקשה על הדגם הזה, אז בואי ניתן לה את הדגם הספציפי ונגמור עם זה".

אבל זה לא נגמר כאן, שימו לב!

המוכרת אומרת לי: "טוב... אם אתה לוקח את הדגם הזה, קח בחשבון שאין לך אחריות עליו פעם שנייה".

כאן כבר לא הצלחתי להתאפק ועשיתי למוכרת שיעור מקוצר בצרכנות הוגנת. היא הבינה את הטעות שלה, אבל אמרה לי: טוב, קבלה יש? אמרתי לה: לא, טופס התיקון אצל האימא של הנסיכה.

כאן היא בהחלט צודקת. לא היה טופס - לא מגיע לי מגף. ואז ניסיתי: תני לנו לקחת את המגף, קחי את תעודת הזהות שלי, ואנו נחליף את תעודת הזהות בטופס החלפה, כי יש מצב שעד שנגיע להחליף את התעודת זהות בטופס, המגף ייקרע שוב. אז כן, היא צחקה, והבינה שהיא לא תצא מזה, אבל התעקשה על ממלכתה ולא איפשרה לי לקחת את הנעל.

זה הסיפור, סיפור בן שבוע לערך. המגף עדיין עושה ריבית בחנות גלי בביג שבבית שמש.

המוצרים הכי קריעים בתחום ההנעלה

לפעמים יש לי תחושה, שגלי עושים את הכסף שלהם בכלל מהרוכשים שחוזרים עם הנעל לתיקון.

ממתינים אותם, והם בינתיים כישראלים טיפוסיים מעמיסים על העגלה גרביים, סווצ'ר, כאילו לא הרגע נכנסתם לחנות שהוציאה לכם כסף מהכיס על נעל סוג ט.

ואני אומר: גלי, אתם הרי יודעים שאתם מחזיקים את המוצרים הכי קריעים שיש בתחום ההנעלה, אז לפחות תשקיעו במוכרניות? בשירות? אני במקומכם הייתי רוכש את כל המוכרנים על פי החיוך שלהם. סוג של פיצוי.

מייאוש מוחלט החלטתי לשלם את המחיר למוצר ששווה את המחיר, ולהרגיש שהורדתי את הניילונים ולא קיבלתי סוג ב' למזומן שלי, ששווה סוג א'.

נכנסתי לקרוקס וקניתי נעל שעלתה 380 שקלים אבל כשהבטתי בנעל, הרגשתי מרצדס ביד. שווה את המחיר נקודה.

מחברת גלי לא נמסרה תגובה,, עד לפרסום הידיעה.

איציק מצרפי עורך ומגיש את תכנית הצרכנות 'על המדף' ברדיו 'קול ברמה'

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}