מתנת בר-מצווה ממלך מרוקו • סיפור ולקחו

קוראים לו הרב דוד כהן. הוא תושב פריז ואחד מ"יקירי קרתא". תלמיד חכם ובר אוריין הפועל כל ימיו למען הקהילה היהודית בצרפת.

הוא מתגורר בבניין נאה ומטופח במרכז הבירה. יחסי שכנות נפלאים מתקיימים בינו לבין שכניו הגויים, ובפרט עם הגוי הישיש והחביב, המתגורר בפנטהאוז שבמרומי הקומה העליונה.

ביום בהיר נקרתה דרכם של הרב כהן והשכן מהפנטהאוז. השניים העמיקו בשיחה ערה כשבמהלכה התברר לרב כהן כי העומד מולו הוא לא אחר מאשר חמיו של מלך מרוקו.

כשארכה השיחה, נודע לר' דוד כי לפחות פעמיים בשנה מגיע 'החתן' לביקור חשאי בבית חמיו.
"עשה לי טובה", העז היהודי לבקש. "כשחתנך המלך יגיע אליך לביקור, אשמח לפגוש אותו פנים מול פנים".

ויהי היום. ובעוד המלך יושב בבית ה'שווער', סיפר לו חתנו על שכנו היהודי שמשתוקק פעם אחת בחייו לראות את המלך פנים מול פנים.

"שיעלה, למה לא", הפטיר הוד מעלתו.

עשה למענך

הרב דוד כהן ומלך מרוקו ישבו בסלון ביתו של ה'שווער' בלב פאריז ושיחתם החלה להתגלגל על הא ועל דא. השיחה, כמובן, עברה לנושאים יהודיים, לתורת משה ומצוותיה. היהודי סיפר למלך על חגיגת הבר-מצווה וקבלת עול תורה של כל ילד בן 13.

המלך לא הבין על מה המהומה. "בעוד חודש", סיפר היהודי, "אני חוגג בר מצווה לבני. ואם הוד מעלתו ירצה לחזות במו עיניו איך ילד יהודי מקבל עליו עול תורה ומצוות, הריני מזמין את כבודו להשתתף".

המלך הנהן בראשו לשלילה וגילה דעתו כי בשל אילוצים שונים, תיבצר ממנו האפשרות להגיע פיזית לאירוע, אך הביע רצונו להעניק מתנה לבן שיחו היהודי לרגל המאורע.

אומר ועושה, שלף המלך את פנקס ההמחאות מכיסו, הוציא את העט היוקרתי שעלותו יכולה לפרנס עשרה אברכים במשך חודשים ארוכים והחל משרבט בכתב ידו את ההמחאה.

כשקיבל היהודי את הצ'ק לידיו, הביט בו ופער את פיו בתדהמה כלא מאמין למראה עיניו: חמישים אלף דולר טבין ותקילין, העניק מלך מרוקו ליהודי הפריזאי אותו הכיר דקות אחדות קודם לכן.
מקבל המתנה, שחש באווירה הידידותית והנינוחה שאפפה את החדר, פנה אל המלך בשאלה כנה. "ראשית", פתח, "תודה רבה מעומק הלב על הסכום הנכבד. אך מדוע ראית צורך להעניק סכום כסף כה רב? גם מאה או חמישים דולרים, היו מכבדים אותי".

המלך התמהמה מעט, הישיר את מבטו – והשיב: "מלך לא יכול להרשות לעצמו להעניק סכום פעוט כאחד האדם. אם תקבל סכום כסף פעוט מאדם רגיל, תכבד אותו. אך ממרום מעמדי, סכום של 50 אלף דולר, הוא המינימום שאני יכול להעניק בכדי להישאר מכובד בעיני המקבל".

לאחר דברי ברכה ופרידה, נפרדו המלך והיהודי בידידות. הרב פרש לביתו ולאחר שהתאושש מעט, החל בהרהורים.

"ריבונו של עולם, במשך כל-כך הרבה שנים אינני מבין את משמעות התפילה בראש השנה 'עשה למענך לא למעננו'. לא הבנתי אף פעם מדוע אנחנו מבקשים מהקב"ה שלא יעשה 'למעננו' אלא רק 'למענו'.

"רק עתה, לאחר הפגישה עם המלך, הבנתי!

"אנחנו מבקשים שהקב"ה יעניק לנו ביד נדיבה כמו מלך שעושה 'למענו', שפועל ממרום שבתו ומחשבתו הגבוהה ולכן מרבה לתת".

• • •

המעשה שקראתם, אמיתי לחלוטין. את הדברים גולל בעל המעשה בפני הגראי"ל שטיינמן ואף הביא בפניו את החידוש שחידש בפירוש מילות התפילה.

ומה לתפילות הימים הנוראים ולחג החנוכה?

את שנות בחרותי ואת משנתי החסידית קניתי בישיבת חידושי הרי"ם של חסידי גור בתל אביב. למדתי שם כמה מושגים בחסידות. אחד מהם היה זאת חנוכה.

בספרי החסידות כתוב כי 'זאת חנוכה' הוא יום החיתום האמיתי, וכפי שלימדונו רבותינו "ביז זאת חנוכה מקעאן פראכטן" (עד זאת חנוכה אפשר לתקן).

ביום הגדול, עורכים האדמו"רים בחצרות הקודש את שולחנותיהם הטהורים תוך תפילה, תחינה ודברי חיזוק. במהלך כל אותו היום, נוהגים החסידים לומר תהילים, להתפלל ולהתכנס ב"חבורות" עד לאחר שקיעת החמה וצאת היום הגדול.

"עשה למענך אם לא למעננו". תפילה זו אכן מתאימה גם לימי החנוכה.

טורו של חברון גרנביץ מופיע ברשת 'קו עיתונות' ובאתר 'בחדרי חרדים'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!