הרב יצחק יוסף נגד בג"צ: "בחרו אותם לשופטים או לרבנים?!"

בנוכחות הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו, תקף אמש (מוצ"ש) הראשל"צ הגר"י יוסף את שופטי בג"ץ ואמר כי "בחרו בהם לשופטים ולא לרבנים, ואסור להם להתערב בענייני הלכה".

דבריו של הרב יוסף נאמרו לאחר שבג"ץ כפה את המשרד לשירותי דת לפרסם חוזר מנכ"ל, בו נכתב לראשונה כי יהיה מותר לנשים לטבול במקווה גם ללא נוכחות בלנית, כפי שדווח בהרחבה ב"בחדרי חרדים".



עמדתו של הגר"י יוסף בנושא אינה חדשה, וכבר לפני שלושה שבועות הובאה ב"בחדרי חרדים" תשובתו בנושא, שבה כתב כי טבילה ללא בלנית היא נגד ההלכה.

כאמור, אמש, בשיעורו הקבוע בבית הכנסת היזדים, התייחס הראשל"צ לפסיקת בג"ץ - "היה בג"צ לאחרונה שנתן הוראה שאשה שלא רוצה שתהיה על הראש שלה בלנית, לא צריך שתהיה, יש חופש דת, היא תטבול לבד ותגיד לרבנית 'צאי בחוץ', ואם תשב שמה הבלנית היא עוברת על ביזיון בית המשפט, אחר כך היא יכולה להגיש עליה תביעה, "מה קוראים לך?, אגיש עלייך תביעה", ולך תדעו איזה קנס יהיה לה".

הגר"י יוסף תקף את בג"ץ על התערבותו בענייני הלכה ואמר כי "זה בעיה, הבג"ץ, השופטים הללו, מתערבים בדברים של הלכה, לפני כן ביקשו מאתנו שאכתוב להם מה עמדת ההלכה בנושא הזה, כתבתי לשופטים מכתב ארוך, והבאתי להם את כל המקורות מאיפה יצא הדין הזה, וגם כנגד זה הבאתי להם כל מיני קולות שיראו שאנחנו מתחשבים, רציתי להראות להם – הנה תראו, אנחנו לא מחפשים חומרות, אנחנו מחפשים להקל, אבל שוב דבר לא עזר לי, כתבתי להם מכתב ארוך והם אפילו לא ענו לי, כתבו פסק שיכולה לטבול בלי שאף אחת מעל הראש שלה, זהו".

הרב יוסף הוסיף ואמר כי "חבל שהם מתערבים בדברים של הלכה, בשביל מה בחרו אותם? בחרו אותם לרבנים או בחרו אותם לשופטים? שיעסקו בדברים האלה, מי שעבר ברמזור אדום, שיתעסקו בזה, אבל למה הם מתעסקים בדברים של הלכה, חבל שהם ככה מתעסקים, חבל".

ל"בחדרי חרדים" הגיע מכתב התשובה המלא של הראשל"צ הגר"י יוסף לבג"ץ, שכפי שאמר אמש - הם אפילו לא טרחו להשיב עליו. להלן המכתב המלא:
בס"ד, ‏ט"ו חשון תשע"ו
197-2-27/ע"ו

הנדון: תשובה בענין בג"ץ טבילת נשים

נתבקשתי להביע את עמדת ההלכה המסורה בידינו מדורי דורות, בענין הבלניות, אם יש להקפיד שיהיו בלניות במקוה בעת הטבילה. הנה ההלכה מחייבת שאשה אחרת תעמוד אצל הטובלת סמוך למקוה, להשגיח על הטבילה, שתראה שבשעה שהיא טובלת כל שערות ראשה נכנסו לתוך המים שבמקוה, ולא תשאר אף שערה אחת מראשה מחוץ למים, שדבר זה פוסל את הטבילה. והמקור לזה הוא בדברי הראשונים, האורחות חיים ח'ב (עמ' קמ"ט), ובכל בו (סי' פ"ו) בשם המהר"ם, [ודרך אגב, יש אומרים שאת ספר הכל בו חיברה אותו אשה, והוא מספרי היסוד של ההלכה]. וכן הוא בקובץ התשב"ץ (סי' תפ"ה) וז"ל: האשה הטובלת צריכה שתוליך עמה אשה יהודיה גדולה יותר מי"ב. ע"כ. וכ"כ האגור (סי' אלף שפ"ז). גם מרן הב"י כתב כן בשם הכל בו והאגור. לאפוקי אשה גויה או אשה שאיבדה את הנאמנות שלה בעניני הלכה, כגון אשה שהיא עצמה אינה שומרת על טהרת המשפחה, או שמחללת שבת בפרהסיא, שאז אין לה נאמנות על טבילת חבירתה. וכן פסק גדול הפוסקים בדור האחרון, הגאון רבי משה פיינשטין, בספרו אגרות משה ח"א חיו"ד (סי' ק"ה) שאשה שאינה שומרת טהרת המשפחה בעצמה, פשוט שאסור למנותה להשגיח על הנשים הטובלות.

ואכן כיום הרבנות המקומית בכל מקום, ממנה בלניות קבועות, העושות את מלאכתן נאמנה, ומשגיחות על כך, ומסייעות לנשים לטבול כהלכה. ואשה שמתביישת מחברתה, יכולה להביא עמה אשה שהיא חפצה בה, ובלבד שתהיה נאמנת, וכנ"ל. וזאת לאחר שתהיה בדיקה להסיר דברים החוצצים בטבילה, וניקוי הצפרנים היטב, וחברתה תסייע לה בכל הדברים האלה, כי אם תהיה חציצה בטבילה, הרי שהטבילה אינה מועלת כלום, והאשה והבעל נכשלים באיסור החמור של כרת. ולגודל חומרת הענין, נכון להקפיד בכל זה, כפי המסורת שבידינו מדורי דורות. ועל הבלניות לנהוג בחכמה ולא להחמיר יותר מדאי. וכבר אמרו, כוחא דהיתרא עדיף. ויש להן להראות פנים לנשים הטובלות, ולשמור על פרטיותן.

וכך נהגו בכל הדורות, והגאון מהר"ח מצאנז היה קורא לבלניות המשגיחות על טבילות הנשים במקוה, מדי חודש בחודשו, ומסביר להן כל מה שצריך להשגיח היטב על כל עניני הטבילה שיהיו כהלכה, והובא בשו"ת משנה שכיר יו"ד (סי' קל"ד), וכתב, שכן ראוי לכל בעלי הוראה לנהוג כן.

וכ"כ בספר לבושי שרד (סעיף פ"ט) שראוי לכל מורה להזהיר תמיד את הבלניות לומר להן כל דיני החציצה והטבילה, ובפרט שצריכין להזהר בעיון הגוף של הטובלות, שעיון הגוף דבר תורה הוא, וכמ"ש בש"ע הלכות נדה (סי' קצ"ט סעיף ח') שאפילו אם חפפה והתרחצה ולא עיינה בכל גופה, לא עלתה לה טבילה, שעיון הגוף דבר תורה הוא, ולא רבים יחכמו לדעת הלכה זו, ועל כן מעמידים נשים בלניות קבועות הבקיאות ובעלי נסיון בתחום זה להשגיח על כך.

ומ"מ אשה הרוצה מצינעת הפרט להביא עמה אשה הקרובה אליה, שהיא תעמוד לידה והיא תשגיח, רשאית לעשות כן, ובלבד שתהיה אותה אשה עצמה שומרת טהרת המשפחה, שבת, ומאכלות אסורות וכיוצא, שהם עיקרי הדת.

נושא הבלניות הוא נושא הלכתי טהור, והבענו בזה את דעת ההלכה. ובכל מקום שההלכה מאפשרת להקל, אפילו במחלוקת, אנו נדחקים להקל בבחינת כוחא דהיתרא עדיף, וכך נוהגים בבתי הדין ב"ה. ומקילין הרבה בעגונות, פסולי חיתון, וכדומה. אבל לא בכל מקום אפשר להקל, ובדברים שההלכה ברורה, אין בסמכות אף חכם להקל.

רצו"ב הנחיות הלכתיות עבור הבלניות, למנוע ויכוחים בין הבלניות לטובלות.

בברכת התורה,


יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!