כ"ז חשון התשפ"ה
28.11.2024

דר שטרימר, לכו לשיעור ב'כלכליסט'

העיר בני-ברק נמצאת בתחתית רשימת מקבלי כספי המדינה - אז איך זה ש'כלכליסט' מצא את הכסף האבוד של המדינה דווקא בתקציביה המדולדלים?

בני ברק. צילום:מנח זרקא
בני ברק. צילום:מנח זרקא



איפה הכסף?

את השיעור האחרון בתקשורת אובייקטיבית ואמינה קיבלנו מעורכי העיתון 'כלכליסט'. הם העבירו אותו, לא רק לנו, לכלל קוראיהם, בצורה מרתקת.

'כלכליסט' אמור להיות הנישה הכי אמינה ומדויקת שיש לבית 'ידיעות אחרונות'. איך ניתן לזייף או אפילו לא לדייק במספרים החלטיים כשכל חריגה מהם עלולה חלילה לפגוע אנושות בצמיחה או בנתונים ה'מרשימים' על הבניה המאסיבית והמואצת לזוגות צעירים שאנו מדווחים עליהם תדיר , לאחרונה. כל טעות קטנה, עלולה להביא להרחקתנו ממועדון ה- oecd היוקרתי שהוא בבת עינם של כלכלני ישראל בעת האחרונה ומי יקח אחריות למעשה בלתי אחראי שכזה?

משום כך כשראינו בעמוד הראשון של העיתון האבסלוטי הזה כותרת בנוסח: הנה הכסף! כשמתחתיה צויין בענק שבני ברק מקבלת מהמדינה 1,497 שקל לתושב בעוד שלאשדוד מוענקים על ידה רק 830 שקל לתושב, לא הטלנו ספק באמינות הידיעה ושמחתנו בכפליים: גם על שסוף סוף יש אפליה מתקנת לחרדים בלפחות תחום אחד, וגם על שאחרי חיפושים רבים כל כך נמצא הכסף שחסר בקופת המדינה מתחת לפנס ממש, המופעל באמצעות הגנרטור של שבת בבני ברק, ולא נצטרך עוד, לפחות לא בתקופה הקרובה, להשען על נדיבות לבה של ארה"ב ולא נאלץ לתת לה בתמורה - 'הקפאה'.

"הנה הכסף"!

אחרי שכמי שמתאימים לענות להגדרת 'בני ברקים' אף כי איננו תושבי העיר, שמחנו בחלקנו הגדול בתקציב המדינה לרשויות, על פי מה שנכתב ה 'כלכליסט' , נזכרנו שבכלל לא בדקנו באיזה תקציב מדובר. הרטבנו את האצבע דפדפנו 18 עמודים משעממים שמלאים במספרים במקום אותיות, עד שנעצרנו בידיעה המורחבת של תומר אביטל על הנושא. עד לרגע זה אנו מצטערים שעשינו את השטות הזו. פשוט אכזבה אדירה. לא אפליה מתקנת ולא בטיח, וגם לא נמצא שום אוצר של כסף בבני ברק.

כמו לילדים אינפאנטילים הרוצים להחכים ולהתחבר בנושא הכלכלי מספרים לנו שם שהמדינה גם מעבירה מעבירה לרשויות המקומיות, חלק אפסי מכספי המסים שלנו, להפעלת תוכניות רווחה וחינוך. זאת, בנוסף לכספים שהרשויות גובות בעצמן מהתושבים. בשנה הקודמת העבירה המדינה בסך הכל 22 מיליארד שקלים לרשויות המקומיות. כשמחלקים את הסכום שקיבלה כל עירייה למספר התושבים בה יוצא שאשדוד קיבלה אמנם 830 שקל לתושב, אילת 1191, רהט הבדואית 1294 ואחריה בני ברק 1497 שקל. בירושלים כבר קיבל כל תושב 1554 שקל, ואם תנמקו שהיא עיר בירה ומגיעה לא נעדכן אתכם שדימונה קיבלה יותר - 1969 שקל, טבריה עוד יותר - 2000 שקל, באריאל זה כבר עלה ל 2176, בקרית שמונה ל- 2261. השיאנים הם שדרות עם 3650 וחיפה עם לא פחות מ...8302 שקל לנפש!

בכותרת שבתוך העיתון לא מוזכרת כלל בני ברק, הנמצאת, כך מסתבר מתוך הידיעה, בתחתית הרשימה. "למה תושבי חיפה מקבלים מהמדינה פי 10 מתושבי אשדוד"? - שואלים שם בצדק. את השאלה למה תושבי חיפה מקבלים מהמדינה פי 7 מתושבי בני ברק? השאירו ב'כלכליסט' לעיתונות החרדית, שלא שאלה, ועל כך אין לנו טענות.

אבל כל העובדות המוכחות האלו, המופיעות באותו עיתון עצמו, לא מנעו מעורכי עמוד השער של 'כלכליסט' להוציא את בני ברק מוכת הרעב לכותרת ולמקד בה את שאלת 234 מיליון השקל: איפה הכסף?

עורכי ה'שטירמר' לא היו עושים זאת טוב יותר מהם.

ההברקה של שביט


לא בכל יום יש לנו מישהו המתאים לקבל ציון לשבח, במיוחד לא בתקופה האחרונה שבה גובר הגנאי על כל השבח, אבל היום הוא מגיע, ובזכות, לרמי שביט הבעלים של ה'משביר לצרכן'.

בידיעה המופיעה בעיתון העסקים 'גלובס' מצוטטים דבריו של שביט בכנס הקמעונאות בעידן החדש שבהם גם קרא להחיל ארנונה גבוהה יותר על עסקים הפועלים בשבת. "לעסקים שעובדים בשבת - הוא מנמק בהגיון רב - יש יום עבודה נוסף ויתרון עלינו"...

את הרעיון הפשוט והמבריק הזה לא תוכל בני ברק ליישם ראשונה ולקדש את שמה של השבת, גם לא אלעד, ביתר ומודיעין עילית, שבהם אין עסקים הפועלים בשבת. אבל עיר כמו ירושלים, שחומת השבת בה הולכת ונפרצת בשיטת ה'סאלמי' ובעיקר משרד הפנים של השר אלי ישי משס האחראי על תשלומי הארנונה ברשויות המקומיות, קיבלו משביט 'טיפ' חינם, ורק נותר לבצע אותו.

עיתון 'המודיע' מפרסם היום ידיעה של אברהם גרובייס, במוסף 'מדורים' של יום ג' , לפיה חייב בית המשפט לעבודה את בית החולים 'מעייני הישועה' בבני ברק לשלם ל'גויים של שבת' העובדים אצלו, שכר של 200% על עבודת שבת. זאת, למרות שהעובד אינו משתייך לדת היהודית שהשבת אמורה להיות יום המנוחה שלו. אם פסק הדין הזה עומד בגדרי ההגיון, הרעיון של רמי שביט הוא שיא החכמה.

ובכל זאת עוד עצה קטנה שתסייע אולי להוציא אותו אל הפועל בלי לעורר התנגדות חזיתית שצפויה כמובן - אולי במקום להודיע על העלאת הארנונה לעסקים הפתוחים בשבת, כדאי להחליט על הורדת המסים העירוניים למי שמשתמש בנכס שבו החנות או העסק רק ששה ימים וסוגר אותו על בריח בשבת. משהו כדוגמת ההנחה שעושות החברות להשכרת מכוניות למי שאינו נוסע בשבת. אין דבר שיתקבל על הדעת יותר מזה.

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}