מקול חי לבחדרי חרדים: סיכום השנה האישי שלי

ימים לא קלים עוברים על אנשי התקשורת בישראל ובכללם העיתונאים החרדים. כבר בישיבת מערכת שקדמה לט"ו בשבט ההוראה מהעורך הראשי הייתה ברורה: השנה תפתיעו בפרויקט סיכום השנה שלכם, תביאו משהו יצירתי, משהו שטרם היה.

ואם חייו של העיתונאי קשים בימים אלו, מה יגיד כתב פוליטי, שנאלץ לייצר יש מאין ולסכם שנה. עשר הפרשיות שהיו ונעלמו, עשרת הח"כים שהפתיעו, עשר הסולחות הפוליטיות שאירעו השנה, עשרת הזיגזגים של יאיר לפיד, עשרת הניצחונות של המפלגות החרדיות, עשר החקירות של נתניהו, עשרת הספינים על הצטרפות ה'מחנה הציוני' לממשלה - אלו רק מקצת מן הרעיונות שממתינים בתור הארוך בדרך ל'פרויקט סיכום השנה' של הכתב הפוליטי.

כעת תדמיינו את חייו המרים של כתב פוליטי שנאלץ לסכם שנה, למרות שהוא משמש בתפקיד רק שלושה שבועות תמימים. מצד אחד, בשלושה שבועות הללו הממשלה כמעט התפרקה, הורחבה, והשלום החסידי – ליטאי הושלם. אך מצד שני, יהיה מגוחך לסכם שנה שלימה עם 'עשרת האיומים של המפלגות החרדיות במשבר השבת', או עם 'עשרת המקורבים שלא ידעו על 'מפגש השלום' בין הגראי"ל שטיינמן לאדמו"ר מגור'.

אז ברשותכם, היות והשנה שלי רק התחילה ואין בכוונתי לסכמה, אשרטט במילה וחצי על מה שעבר עלי בשנה החולפת, ממש במילה וחצי.

-

בדיוק לפני שנה התחלתי לשדר ברדיו 'קול חי'. היה זה לאחר שנה שערכתי את אתר הבית של הרדיו ואת תכנית האקטואליה החדשה 'מדברים בחירות' שלאחר מכן הפכה ל'מדברים אקטואליה'.

נכון שהמעבר לפרונט מאתגר יותר ומלא בסיפוק, אבל החיכוך עם המאזינים - בעיקר הנציח בי את ההבנה שיש לתקשורת ובפרט לתקשורת החרדית – כוח ועוצמה אדירה.

כבר אז ב'קול חי', הבנתי, שאמנם תוצאות סקר TGI הן דבר מקסים, אך אם בעבודתך אתה לא מוביל אג'נדה או אם אתה לא באמת מצליח לסייע למאזין בבית, לא עשית דבר ועדיף שתעביר את המיקרופון למישהו אחר.

רדיו 'קול חי' העניק לי במה מכובדת ובמשך השנה שידרתי עשרות תכניות במגוון נושאים, אך תכנית הדגל שלי הייתה 'מעבירים הילוך', שעה שבועית שעסקה בתחבורה ציבורית ופרטית, רכבים ובכל המסתעף.

העובדות הן: רוב הציבור החרדי מתנייד באופן יומיומי ממקום למקום בתחבורה הציבורית, האוטובוס הוא הבית השני של החרדי האולטימטיבי. כתוצאה מכך, העיסוק בנושא זה – הוא יותר אקטואלי מכל נושא אחר. שביתה קטנה אחת בחברת תחבורה ציבורית - וכמה ערים חרדיות על אלפי תושביהן - במצור.

לאזרח החרדי הקטן אין פה, רוב היום הוא יושב בכולל או בעבודה ואת הזמן הפנוי הוא משקיע בעיקר במשפחתו ובילדיו, לא במאבקים ובמלחמות. 'מעבירים הילוך' הייתה הפה של מאות מתושבי בית שמש שבמשך כמה שנים ילדיהם נאלצו להדחק בכל יום באוטובוס עירוני עמוס כקופסת סרדינים עד כדי סכנת נפשות. 'מעבירים הילוך' הייתה הפה של מאות תושבי גבעת זאב שבכל פעם נאלצו לדדות זמן רב בכדי להגיע לתחנות האוטובוס שמוקמו ללא היגיון. 'מעבירים הילוך' הייתה הפה למאות אלפי מאזינים שלא היה להם פה.

האמונה שמטרתה של התקשורת היא לשרת ולסייע ולא רק להציע בילויים ולהעביר את הזמן - היא אבן היסוד שרחשתי בשנה החולפת בעבודתי ב'קול חי'.

ומתוך האמונה הזו, הגעתי לפני שלושה שבועות לביתי החדש, 'בחדרי חרדים' – האתר החרדי הגדול בעולם, לתפקיד הכתב הפוליטי.

אספר לכם. כשפורסם שהתמניתי לפוליטי של 'בחדרי', מלבד האיחולים והברכות, היו מספר חברים קרובים ששאלו אותי, "מה לך ולהתעסקות בזבל הזה ששמו פוליטיקה?", הסברתי להם שלפחות בעיניי – הטראפיק והרייטינג הם מטרה חשובה - אך רק משנית, העבודה התקשורתית היא השופר והפה של מאות אלפים בני המגזר החרדי שאין להם יכולת וכוח להשפיע לבדם. המציאות היא שהכוח של כותרת אחת גדול מאלף צעקות ומחאות, כך זה בעולם השפל שלנו.

"בחדרי חרדים" הוא האתר החרדי הגדול בעולם, ממש כך. בדגש על 'הגדול' ובדגש על 'החרדי'. בשונה מאחרים, בשנה האחרונה 'בחדרי' הוביל אג'נדות רבות שחוללו שינויים רבים חלקם היסטוריים, לטובתו של המגזר החרדי, בראשם נושא התקיפות במגזר שלנו.

מאות אלפים יודעים שכל מילה הכתובה ב'בחדרי' היא כוח גדול ובכוחה לשנות מציאות ולהרכיב אותה מחדש. הסיבה לכך היא פשוטה: אנחנו באים לשרת את המגזר החרדי ולא רק לעשות עליו סיבוב ולקנות מעט רייטינג.

להיות 'הכתב הפוליטי' של 'בחדרי' זה לא רק לסקר את התחום הפוליטי ולהביא כמה שיותר חשיפות או כותרות פיקנטיות. תפקידו של הכתב הפוליטי בעיניי הוא לשמש כצינור וכפה לכל אחד ואחד ממאות האלפים בני המגזר החרדי, שברוב המקרים לא מצליחים להגיע לבדם ליושבים על ההגה. אם אצליח להוביל שינויים או אפילו לסייע לאדם אחד בשנה הבאה, היה זה שכרי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!